בראוניז עם ממרח עוגיות ביתי

בראוניז עם ממרח עוגיות ביתי

בשישי האחרון התבקשתי להביא קינוח לארוחה הכוללת שלושה טינאייג'רים אמריקאיים שבאו לביקור בארץ. שברתי את הראש מה להכין – ישראלי, עונתי, מגניב ואז הבנתי שאני הולכת לתת קינוח לשלושה בני נוער שרגילים לאכול טוויקס ודוריטוס כל היום. מה אכפת להם מעוגת משמשים עם שטרויזל או מפרפה חלבה? אז הכנתי בראוניז עם קרמל מלוח, שיהיה להם לבריאות. העלתי קצת מהערבוביאדה של הבראוניז לסטוריז באינסטגרם שלי וקיבלתי כמה בקשות למתכון, אבל בגלל שאני אני, וקצת חיפפתי בהכנה של הקרמל וחצי אלתרתי אותו – הוא יצא טעים אבל טעון שיפור מבחינת המרקם (וכזה מתכון אני לא מוכנה לתת).

זמן לווידוי: קרמל זה טעים, קרמל מלוח זה יותר טעים, אבל יש דברים שהרבה יותר טעימים לי. אז לא התחשק לי להכין עוד סיבוב משופר של הבראוניז האלו, רק כי לא התחשק לי לאכול אותם שוב. אז הכנתי בראוניז עם התוספת שתמיד רציתי לעשות: ממרח עוגיות ביתי. מכירים ממרח לוטוס? אז עשיתי ממרח פתי בר, שזה דבר די פשוט כשחושבים על זה – טוחנים עוגיות (לא משנה איזה), מוסיפים משהו רטוב – ומקבלים ממרח. אבל מה מוסיפים רטוב? כל מה שאתם רוצים, תלוי איזה טעם אתם מחפשים: חלב, שמנת, חמאה מומסת, חלב מרוכז אפילו מים.

המשיכו לקרואבראוניז עם ממרח עוגיות ביתי

בגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)

בגט פיצה נתלש

איך אני אוהבת יצירי כלאיים. כבר ראיתם את המתכון לעוגת גבינה עם פירורי עבאדי, לפני שנה הכנתי נשיקות מרנג עם חזרת, אני מתה מתה על השילוב של קוטג', ריבה וזיתים ירוקים, ואני נורא רוצה להגיד שאני עושה בישול מולקולרי בסיר של סבתא, אבל הדבר הכי מתקדם שאני עושה בו זה לאדות ירקות. בכל מקרה, המנה הזאת היא שילוב טעים בין לחם שום, פיצה ומאפה נתלש, כזה שקרין גורן קוראת לו "תלושותי" וג'וי דה בייקר, הבלוגרית שככל הנראה המציאה אותו קוראת לו "pull apart bread". הפרנקנשטיין של הפחמימות אם תרצו.

והוא הרג אותנו הבגט הזה. הכנתי אותו כמה פעמים ובכל פעם לא נשאר פירור בתבנית. אפילו ההורים שלי, האנשים שאוכלים הכי בריא שיש, לא הצליחו להפסיק לנשנש ממנו.

המשיכו לקרואבגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)

לביבות תירס שילדים אוהבים

לביבות תירס שילדים אוהבים

מכירים את אלו שנזכרים בלביבות רק בחנוכה? אז אני מאלו. גודל האהבה שלי ללביבה חמה ישירות מהשמן שווה בערכו כמעט לגודל השנאה שלי לריחות של טיגונים. אז רוב הזמן אני פשוט מתאפקת ובוחרת שלא לטגן כמעט כלום. אבל לפני שלושה חודשים עברנו לדירה חדשה עם קולט אדים ומאז – הלללללו שמן חם!

מתכון ללביבות לילדים זה משהו שתמיד כדאי שיהיה בשרוול והלביבות האלו מושלמות למשימה כי א. לביבות; ו-ב. תירס ואלו בעצם שתי המילים היחידות שהם צריכים לדעת מהן. חוץ מזה תקעתי בפנים גם בצל ירוק, שמקבל בטיגון את המתקתקות האופיינית לו ומשתלב מעולה עם התירס, גבינה צהובה, גבינה לבנה וגם קמח כוסמין מלא בשביל ההרגשה הטובה. אבל תרגישו חופשי להחליף אותו בקמח רגיל.

המשיכו לקרואלביבות תירס שילדים אוהבים

ניוקי פטנט מזויפים

ניוקי פטנט מזויפים

פעם, לפני שהיו לי ילדים, היו לי אמביציות קולינריות. הייתי מזמינה חברים ובני משפחה לארוחות של פסטה טרייה, של רביולי ממולאים, לערב פיצות שיוצאות ברצף מהתנור ולסתם ארוחות ערב בהן הייתי מכינה ניוקי טריים מתפוחי אדמה. אני רוצה לכתוב שמעניין מה זה אומר עלי שכל האמביציות האלו איטלקיות, אבל התשובה הפשוטה והלא מתוחכמת היא היא שכל הנ"ל הם פחמימות טעימות.

ארוחות הערב שאני מכינה היום מבוססות על סלט + לזרוק משהו לתנור + קינוח, אבל לפעמים עדיין בא לי להרהיב עוז ולהכין משהו מיוחד, כמו ניוקי. אז יש את הגרסה האיטלקית בה מבשלים או אופים תפוחי אדמה עד ייבוש, מרסקים אותם, מוסיפים ביצים וקמח, מרדדים לנחשים, חותכים, מבשלים ומשם זורקים לרוטב. ויש את הגרסה הצרפתית שמבוססת על בצק רבוך ולא כוללת תפוחי אדמה בכלל. בצק רבוך הוא שם מוזר לבצק מבושל, ממנו בטח הכנתם פעם בחיים שלכם פחזניות או אקלרים. בעוד הבצק של הפחזניות מכיל גם חלב וסוכר, הבצק הזה הוא בסיסי יותר (ואמור להשתדך עם רוטב מלוח בסופו של דבר) ומכיל חמאה, קמח וביצים.

המשיכו לקרואניוקי פטנט מזויפים

תפוחי אדמה צלויים מושלמים

תפוחי אדמה צלויים מושלמים

תפוחי אדמה בתנור תמיד באים טוב, אבל בימים האלו ממש ממש כדאי לכם להכין אותם. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל לתפוחי אדמה יש שתי עונות זריעה (וגם שתי עונות אסיף כמובן), וברגע זה אנחנו בשיאה של עונת האיסוף של האביב – מה שאומר שאפשר למצוא אצל הירקנים ובשווקים תפוחי אדמה צעירים וקטנטנים, מה שבחו"ל קוראים לו new potatoes.

התכוונתי להכין השבוע כמה מתכונים אחרים שלכבודם קפצתי אל רפי הירקן שלי כדי למלא את הבית בפירות וירקות. בכלל לא התכוונתי לקנות תפוחי אדמה, אבל רפי דחק בי ואמר "עד שאני מקבל כאלו, לא תקני?"

אז יצאתי משם עם שק של תפודים, באופן מילולי. הגעתי הביתה, חיממתי תנור, זרקתי אותם למים רותחים ומשם לתנור. אחרי שעה קיבלתי את תפוחי האדמה הכי טעימים שטעמתי לאחרונה. אולי זה בגלל שלא אכלתי תפוחי אדמה כבר כמעט חודשיים בגלל אתגר הסוכר ואולי בגלל שהם פשוט אדירים. בכל מקרה – השק חוסל. 

הלכתי כאן על תמה לימונית, כי זה מה שהתחשק לי באותו הרגע, אבל אם תחליפו את הלימון באיזשהו עשב תיבול טעים – זה גם יעבוד מעולה.

המשיכו לקרואתפוחי אדמה צלויים מושלמים

עוף ברוטב עגבניות ושעועית לבנה

מזמן לא העליתי מתכון של מנה עיקרית חמה, מה שאני אוהבת לקרוא לו "אוכל אוכל". קינוחים וסלטים ומקושקשות פלאפיות זה טוב ויפה, אבל צריך מדי פעם לשים גם אוכל על השולחן ולהפסיק לנשנש. ולפעמים, כשקשה לצאת מהבית ועדיין רוצים משהו חם ומשביע – זה זמן לפנות אל מתכוני המזווה. יש לי ארסנל של כאלו שאני אוהבת לתחזק, מה שנקרא – פתחתי שתי צנצנות וזרקתי למחבת, שמתבססים כולם על מצרכים שאני שולפת מהארון/פריזר/מקרר שתמיד יש לי. אם אני רוצה ממש להשקיע אני גם מפשירה לכבודם משהו מראש או קופצת רגע לקצב ליד הבית, אבל לב המתכון מבוסס על מצרכים שתמיד יש לי בבית. מכירים את הרשימות האלו של "דברים שכל חובב בישול חייב שיהיו לו במזווה" שכוללים בדרך כלל 10-15 מצרכים שאמורים לשדרג את מה שמבשלים או להפוך את החיים לקלים יותר? אז יש לי הכל. מכל רשימה אי פעם שהתפרסמה. כי אם המזווה שלי לא מתפקע עד אפס מקום בשימורים, צנצנות ושקיות לא מזוהות של מרכיבים שפעם קניתי – אני לא מרגישה בנוח.

המשיכו לקרואעוף ברוטב עגבניות ושעועית לבנה

עוגת גבינה קרה עם פירורי עבאדי

מה כבר אפשר לחדש בז'אנר עוגות הגבינה-פירורים השחוק לעייפה? ובכן? הייתי חייבת למצוא איזושהי דרך לשדרג את הפירורים הטעימים אבל המשעממים האלו. בואו לא נלך סחור סחור עם רמזים למה עשיתי, כי זה די ברור מהכותרת – אז הכנתי פירורים מעוגיות עבאדי, בגדול כי אני אדם סוטה. ניסיתי לעשות את זה כבר בשנה שעברה, כשעשיתי גם תחתית וגם פירורים עליונים מהעוגיות האלו, אבל משהו שם לא עבד בדיוק כמו שרציתי. השנה אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת, ואחרי כמה נסיונות הגעתי לפיצוח.

לא סתם טחנתי עוגיות מלוחות ופיזרתי על העוגה. התייחסתי לפירורים כמו קראנץ' – ההמצאה המעולה של הקונדיטורית האמריקאית כריסטינה טוסי, שהופכת קורנפלקס משמים לפצצה של טעמים. אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים הכנתי בשיטה הזאת במבה קראנץ' (תנסו על אחריותכם, זה ממכר מדי), ובקראנץ' העבאדי הזה הפירורים הופכים לתענוג מלוח-מתוק שמשדרגים בטירוף את העוגה. כדאי מאוד מאוד לא לוותר על אבקת החלב במתכון, כי היא מעיפה את הפירורים מ"נחמדים" ל"פאאאק זה טעים". איפה קונים? לפעמים בחנויות מתמחות (פחות נפוץ) ובעיקר בשווקים ובחנויות "רוסיות".

התחתית היא בצק פריך רגיל של עוגות גבינה שהוספתי לו גרידת לימון שגם היא שדרגה בטירוף את הטעם; ובמלית, במקום לחזק בתמצית וניל את הטעם, השתמשתי באינסטנט פודינג וניל החדש של מאסטר שף, שיש בו גרגרי וניל אמיתיים, כאלו שממש אפשר לראות את הנקודות השחורות שלהם ולהרגיש את הטעם הוונילי בלי להוסיף תמצית וניל נוספת לבלילה.

המשיכו לקרואעוגת גבינה קרה עם פירורי עבאדי

פיצה מהירה במחבת בלי התפחה

פיצה ללא התפחה

הכל התחיל מאלתור. אני לא יודעת אם פגשתם אי-פעם ילדים בני 4.5, אבל כשהם רוצים משהו, ועכשיו – הם לא נחים עד שהם מקבלים אותו. אז העריצוציק שלי רצה פיצה-פיתה ולא הסכים לשמוע "לא" כתשובה, לא משנה שלא היו לי פיתות לא במקרר, לא במקפיא ולא במאחורה של הארון. אז באמצע הלחץ והדרמה נזכרתי במתכון הזה של ג'יימי אוליבר, לפיתות במחבת מקמח תופח ויוגורט. הכנו ביחד את הבצק, קליתי אותו על מחבת יבשה, הוספנו רוטב, גבינה ותוספות ויאללה לתנור. יצא להיט, הילד היה מבסוט.

בפעם הבאה שהכנו את הפיצות, אמרתי לעצמי – למה שלא נעשה את כל התהליך על המחבת? אז ניסיתי, ויצא פצצה. ומאז, כשהילד רוצה פיצה מהירה, אני אפילו לא מדליקה תנור.

חשבתי שגיליתי פה את אמריקה עם הבצק הזה של ג'יימי, אבל מתברר שזה שילוב ממש מוכר – קמח תופח ומוצר חלב חמוץ – לפיצה ללא שמרים. לשי-לי ההורסת יש גרסה של זה עם ריוויון, ואפשר גם להשתמש בשמנת חמוצה, אשל ואפילו גבינה לבנה במקום היוגורט. ויש בסוף גם גרסה בריאה יותר עם קמח כוסמין מלא.

העליתי גרסת וידאו של המתכון הזה לסטוריז שלי עוד לפני פסח, וכמות התגובות שקיבלתי עליו הייתה מפוצצת מוח. מי שרוצה לראות את המתכון יכול להיכנס לאינסטגרם שלי, ולמצוא אותו בהיילייטס (יחד עם עוד מתכונים בווידאו סטורי).

המשיכו לקרואפיצה מהירה במחבת בלי התפחה

רוקי רואד: חטיף שוקולד ושטויות

רוקי רואד - חטיף שוקולד והפתעות

בואו נדבר רגע על איפוק. אין לי הרבה ממנו, אבל פעם בירח כחול אני מצליחה לגייס את כל האיפוק שיש לי ו-לא- לעשות משהו שנורא בא לי. אם אתם עוקבים אחרי הסטוריז שלי, בטח ראיתם שאני בעיצומו של אתגר ללא סוכר. מה זה אומר? 30 ימים בלי סוכר, סוכר מוסף, פירות ומינימום שבמינימום של פחמימות (כולל קטניות), וחס וחלילה אם הן מקמח לבן. זה נשמע זוועה, במיוחד למישהי בלי שום פילטר על הפה, כמוני, אבל האמת – שזה ממש סבבה. לא חשבתי שיהיה לי כל כך קל לוותר על סוכר, אבל זה פשוט קרה ואני אפילו בשליטה. אני כמובן מדמיינת את קוראסון השוקולד שאתקע ביום שאחרי, אבל וואלה, אני לא מתייסרת בדרך לשם. וזה כבר נחמד.

כל ההקדמה הזאת באה לספר לכם שהייתי צריכה לגייס את כל האיפוק שיש לי כשהכנתי השבוע רוקי רואד. שוקולד וחמאה מומסים הם הקריפטונייט שלי, ואלוהים עדי שאפילו לא ליקקתי את מה שנמרח לי על היד כשערבבתי את התערובת האלוהית הזאת. אני גנדי, אני בודהה, אני מא אנאנד שילה. מגיע לי פרס נובל לאיפוק.

המשיכו לקרוארוקי רואד: חטיף שוקולד ושטויות

חזרת אדומה וחריפה

מתכון לחזרת

יש לי פֶטיש לא מוסבר לחזרת. על מי אני עובדת, אני חצי רומנייה חצי פולנייה – כמובן שהפטיש הזה מוסבר, זה בגנים שלי. אחרי ארוחת החג, כשאני לוקחת צנצנות של חזרת הביתה אני מתחילה לגוון את השימוש בממרח פותח הנחיריים הזה. בהתחלה – בתוך כריך טונה. אחר כך – מערבבת את זה לתוך טחינה. בסוף – הכל הולך. בשנה שעברה אפילו ניסיתי להכין נשיקות חזרת מתוקות-חריפות. לא ההצלחה הכי כבירה שלי.

המשיכו לקרואחזרת אדומה וחריפה

Something is wrong.
Instagram token error.