לחם קישואים עדיין לא צבר פופולאריות בארץ כמו למשל, עוגת גזר, אך בארצות-הברית זהו קינוח פופולארי, בעל שורשים הנעוצים במאה ה-19.
על אף הקונוטציה המלוחה של הקישואים והלחם, התוצר הסופי של המתכון הוא עוגתי ולח עם ציפוי פריך וטעם שמזכיר עוגת דבש עשירה בתבלינים. אף אחד לא יכול להגיד 'עוגת קישואים' ולצאת מזה בשלום, לכן המציאו את השם הדיפלומטי – לחם קישואים. הקישואים המגוררים מעניקים ללחם לחות ונקודות צבע ואפילו ילדים בררנים יזללו אותו בהנאה, לצד כוס חלב קר.
בשישי בבוקר לקחנו את הכלבה ונסענו לנמל תל אביב. היה זה בוקר בהיר וחמים והסתובבנו בהנאה בנמל, בין כל בתי הקפה והאנשים. חשבנו לשבת גם אנחנו בבית קפה ולאכול ארוחת בוקר קלה, אבל למרות השעה המוקדמת, כל בתי הקפה שנראו לנו היו עמוסים לעייפה. לא אמרנו נואש ונכנסו אל שוק האיכרים. עברנו בין כל הדוכנים והסתכלנו על התוצרת, מחפשים קצת ירקות הביתה וקצת אוכל לעכשיו. קנינו עגבניות שרי מזן שוקוליטוס (זן של עגבניות מתוקות בצבע חום אדום), גבינת עיזים ובגט קטן, ועשינו פיקניקון על רציף העץ ליד המים.
לבית קנינו שקית מלאה בפטריות שיטאקי שנקצצו והוקפצו עם עוף לכדי המנה הבאה (מבוסס על מתכון של תמי סירקיס, עם שינויים שלנו).
לפני שבוע ניסינו לחבר כמה מתכונים ולהכין את עוגיות השוקולד צ'יפס האולטימטיביות. כשלנו במשימה ונשארנו עם פתיתי שוקולד צ'יפס לא מנוצלים. לא יכלנו לעמוד בעוד כישלון והחלטנו לכוון את הפתיתים למתכון אחר. מכאן ועד למתכון עוגיות הסקנדל* של מרתה סטיוארט, הדרך היתה קצרה. במילה אחת: שוקולד. בשתי מילים: הרבה שוקולד.
אנחנו שמחים לחנוך קטגוריה חדשה בבלוג: 'הצעת הגשה'. לא כל מנה דורשת קיצוץ, בישול ושאר מרעין בישין. אפשר לחבר כמה מרכיבים מוכנים מראש, או שדורשים הכנה מינימלית לכדי מנה יפה וטעימה. אלו לא מתכונים של ממש, אלא הצעות למנות שאנחנו אוהבים להרכיב.
בהעדר שם אחר, נקרא לפפרמינט פאדיז עוגיות. עוגיות בעלות תוך מושלג בטעם מנטה עם מעטפת שוקולד מריר. אלו עוגיות מאוד מוכרות בארצות הברית, שם הן מיוצרות כבר למעלה משישים שנה וממותגות כממתק קריר ומרענן, כמו שאפשר לראות בפרסומת הזו משנות השבעים, אחת מני רבות שאפשר למצוא ביוטיוב.
כשההורים של ערן היו צעירים, הם גרו כמה שנים בצפון איטליה. שם, בזמן שאבא של ערן למד איך מתכננים בניינים, אמא של ערן עבדה בשלל עבודות כדי לפרנס את הזוגיות. בין השאר, היא עבדה כאו-פר במשפחה בריטית שגרה במילאנו. שם, אצל אב המשפחה, היא למדה את סודות הבישול הזריז. לא, לא מה שידוע לשמצה בשם "אוכל מהיר", אלא בישול פשוט וטעים, שמסתמך על מרכיבים טובים ולא מצריך לבלות חצי יום במטבח. המתכון הזה מוגש מזה שנים בארוחות שישי בבית המשפחה והוא הולך מצוין עם תוספות כמו אורז, פידאוס (אטריות קצרות), תפוחי אדמה או בקיצור הכל.
מממממ…. עוגיות….אנחנו אוהבים עוגיות, בעיקר עוגיות עם שוקולד. מה שיפה בעוגיות האלו, הוא שהן נראות כמו מיליון דולר וממש ממש קל להכין אותן. גם המתכון הזה מבוסס על מתכון של מרתה סטיוארט, הפעם מתוך הספר "Cookies"
הספר 'Martha Stewart Baking Handbook' מלווה אותנו מאז שעברנו לגור ביחד. עידית הזמינה את הספר מאמזון בערך בתקופה שערן נכנס לדירה ומאז הוא מספק שעות של הנאה. טארט העגבניות הוא אחד המתכונים שאנחנו חוזרים אליהם הכי הרבה פעמים.
למרות שיש לטארט הזה מראה 'פיצתי', הבצק שלו הוא בצק פריך, שכמו כל בצק מסוג זה צריך להכין מראש. עם כל הקירורים וההכנות מראש לוקח קצת זמן להכין אותו, אבל זה שווה את ההשקעה.
בגלל שאנחנו גם אוהבים לאכול וגם אוהבים מוזיקה – כל מתכון בבלוג הזה מלווה בשיר שאנחנו אוהבים. לא תמיד לשיר יהיה קשר ישיר למתכון – אבל עדיין כיף לשמוע כשקוראים ומבשלים.