פיצה מהירה במחבת בלי התפחה

פיצה ללא התפחה

הכל התחיל מאלתור. אני לא יודעת אם פגשתם אי-פעם ילדים בני 4.5, אבל כשהם רוצים משהו, ועכשיו – הם לא נחים עד שהם מקבלים אותו. אז העריצוציק שלי רצה פיצה-פיתה ולא הסכים לשמוע "לא" כתשובה, לא משנה שלא היו לי פיתות לא במקרר, לא במקפיא ולא במאחורה של הארון. אז באמצע הלחץ והדרמה נזכרתי במתכון הזה של ג'יימי אוליבר, לפיתות במחבת מקמח תופח ויוגורט. הכנו ביחד את הבצק, קליתי אותו על מחבת יבשה, הוספנו רוטב, גבינה ותוספות ויאללה לתנור. יצא להיט, הילד היה מבסוט.

בפעם הבאה שהכנו את הפיצות, אמרתי לעצמי – למה שלא נעשה את כל התהליך על המחבת? אז ניסיתי, ויצא פצצה. ומאז, כשהילד רוצה פיצה מהירה, אני אפילו לא מדליקה תנור.

חשבתי שגיליתי פה את אמריקה עם הבצק הזה של ג'יימי, אבל מתברר שזה שילוב ממש מוכר – קמח תופח ומוצר חלב חמוץ – לפיצה ללא שמרים. לשי-לי ההורסת יש גרסה של זה עם ריוויון, ואפשר גם להשתמש בשמנת חמוצה, אשל ואפילו גבינה לבנה במקום היוגורט. ויש בסוף גם גרסה בריאה יותר עם קמח כוסמין מלא.

העליתי גרסת וידאו של המתכון הזה לסטוריז שלי עוד לפני פסח, וכמות התגובות שקיבלתי עליו הייתה מפוצצת מוח. מי שרוצה לראות את המתכון יכול להיכנס לאינסטגרם שלי, ולמצוא אותו בהיילייטס (יחד עם עוד מתכונים בווידאו סטורי).

להמשך קריאהפיצה מהירה במחבת בלי התפחה

רוקי רואד: חטיף שוקולד ושטויות

רוקי רואד - חטיף שוקולד והפתעות

בואו נדבר רגע על איפוק. אין לי הרבה ממנו, אבל פעם בירח כחול אני מצליחה לגייס את כל האיפוק שיש לי ו-לא- לעשות משהו שנורא בא לי. אם אתם עוקבים אחרי הסטוריז שלי, בטח ראיתם שאני בעיצומו של אתגר ללא סוכר. מה זה אומר? 30 ימים בלי סוכר, סוכר מוסף, פירות ומינימום שבמינימום של פחמימות (כולל קטניות), וחס וחלילה אם הן מקמח לבן. זה נשמע זוועה, במיוחד למישהי בלי שום פילטר על הפה, כמוני, אבל האמת – שזה ממש סבבה. לא חשבתי שיהיה לי כל כך קל לוותר על סוכר, אבל זה פשוט קרה ואני אפילו בשליטה. אני כמובן מדמיינת את קוראסון השוקולד שאתקע ביום שאחרי, אבל וואלה, אני לא מתייסרת בדרך לשם. וזה כבר נחמד.

כל ההקדמה הזאת באה לספר לכם שהייתי צריכה לגייס את כל האיפוק שיש לי כשהכנתי השבוע רוקי רואד. שוקולד וחמאה מומסים הם הקריפטונייט שלי, ואלוהים עדי שאפילו לא ליקקתי את מה שנמרח לי על היד כשערבבתי את התערובת האלוהית הזאת. אני גנדי, אני בודהה, אני מא אנאנד שילה. מגיע לי פרס נובל לאיפוק.

להמשך קריאהרוקי רואד: חטיף שוקולד ושטויות

חזרת אדומה וחריפה

מתכון לחזרת

יש לי פֶטיש לא מוסבר לחזרת. על מי אני עובדת, אני חצי רומנייה חצי פולנייה – כמובן שהפטיש הזה מוסבר, זה בגנים שלי. אחרי ארוחת החג, כשאני לוקחת צנצנות של חזרת הביתה אני מתחילה לגוון את השימוש בממרח פותח הנחיריים הזה. בהתחלה – בתוך כריך טונה. אחר כך – מערבבת את זה לתוך טחינה. בסוף – הכל הולך. בשנה שעברה אפילו ניסיתי להכין נשיקות חזרת מתוקות-חריפות. לא ההצלחה הכי כבירה שלי.

להמשך קריאהחזרת אדומה וחריפה

ירוקים מוקפצים

האביב, עונה יפהפייה ופורחת שנמשכת בדיוק חודש לפני שמתחיל להיות פה חם כמו גיהינום. איך יודעים שהאביב מגיע? מריחים את ריחו של השום הטרי כמובן. קשה לפספס את הריח החזק הזה ואם אתם מניחים אותו במקום לא מאוורר אתם מסתכנים בכך שתבריחו את כל מי שמגיע אליכם, אבל שום טרי הוא פשוט מדהים ואחד מתוך רשימה מאוד מאוד קצרה של ירקות עונתיים שיש פה.

בניגוד לשום יבש, אפשר להשתמש גם בגבעול של השום הטרי (בתנאי שהוא ירוק ורענן ולא מתחיל להתייבש) ולהקפיץ אותו ממש כמו בצל ירוק. יש לו טעם עדין יותר של שום והוא הולך מעולה במנת המוקפץ האביבי שלי, יחד עם שני סוגי שעועית ומנגולד.

האמת, חוץ מירקות סופר טריים אין פה הרבה – רק שמן זית, מלח וקצת חומץ בן יין אדום (אותם אפילו לא מונים במספר המרכיבים), שמעצימים את הטעם של הירוקים. גם המנה הזאת תעבוד מעולה בארוחת החג, כתוספת ירוקה לצד המנה העיקרית.

להמשך קריאהירוקים מוקפצים

עוגת פודינג שוקולד

את העוגה הזאת אני שולפת פעם בשנה: בפסח, וחבל – אבל הזמן קצר, העוגות רבות והקלוריות מרובות. כל מה שיש בה זה שוקולד, ביצים, סוכר ותמצית וניל (ומלח, אבל אנחנו לא מחשיבים אותו כמרכיב, זוכרים?) והתוצאה היא שילוב חלומי בין עוגה לפודינג. למעלה – עוגה, בפנים – תוך רך ושוקולדי. מגישים אותה עם כף גדולה ואוכלים בכפית קטנה לאט לאט.

להמשך קריאהעוגת פודינג שוקולד

סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

הסלק המתוק והשום החריף מסתדרים נהדר באופן כללי, אבל הפעם שידכתי אותם בדרך קצת אחרת. בתחתית – ממרח שום ושקדים יווני (שנקרא גם סקורדליה) שעשוי ובכן, משום, שקדים ותפוח אדמה או לחם לבן ישן. אובייסלי השתמשתי כאן בתפוד במקום בלחם כי פסח וזה, אבל אני מרגישה שבאופן כללי הגרסה הלחמית הרבה יותר קלילה מהתפודית. מעל – סלקים צלויים מתוקים שלא צריכים כמעט תיבול חוץ מקצת שמן, מלח וחומץ.

הכי נוח לי לאפות סלקים בתנור על מצע מלח גס – זה נותן להם טעם מדהים של מדורה, זה חסכוני יותר (לא צריך לעטוף כל אחד בנייר כסף וקילו מלח גס עולה 2.07 שקלים) ופחות מלכלך לקלף את הסלקים אחרי האפייה מאשר לפני. בקיצור, ווין ווין. ברגע שהתחלתי לצלות סלקים בשיטה הזאת לא חזרתי אחורה.

להמשך קריאהסלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

עוגיות קוקוס לפסח 2.0

אני מתה מתה מתה על עוגיות קוקוס של פסח, כל כך מתה עליהן שזה נראה לי כמו חילול הקודש לאכול כאלו מחוץ לחג. כמו סופגניות, אזני המן או מצות – הן לא עובדות לי אאוט אוף קונטקסט, אבל אני אוהבת לחגוג אותן במועדן.

עד היום הכנתי אותן כמקובל, עם חלבוני ביצים, אבל לפני כמה שבועות הייתה לי התגלות בשתי מילים: חלב מרוכז. החלב המרוכז עושה לעוגיות האלו שלושה דברים: הוא הופך אותן לאקסטרה רכות מבפנים, לכאלו שאפשר לאכול גם לא אפויות אבל מצד שני – גם מעלה בטירוף את הערך הקלורי שלהם. ובכן, בכל אליה יש איזה קוץ.

להמשך קריאהעוגיות קוקוס לפסח 2.0

החמין שלי

המושג הזה – חמין או צ'ולנט – גדול ממני ומכם ביחד, היסטורית, קולינרית, חברתית. אני לא מתיימרת לעשות פה מדריך לחמין (מעכשיו אקרא לו צ'ולנט, בסדר?), אלא לתת לכם את הגרסה לצ'ולנט שהכי טעים לי לאכול, בדרך שהכי נוחה לי להכין. אולי יש צ'ולנטים טובים ממנו, אבל אין עליו 🙂

אני לא מכינה צ'ולנט כל החיים. לא גדלתי עליו, אין לי מתכון מבית סבתא ואין מסורת של צ'ולנט במשפחה שלי, חוץ מאולי לקנות אחד כזה פעם בשנה. כולה התחלתי להכין אותם לפני שלוש שנים בעקבות כמיהה בלתי נלאית ומאז אני רק מחכה לשבתות גשומות כדי לשלוף את הסיר הגדול (ליטרלי, אני משתמשת בסיר עצום של 16 ליטר שמאופסן בבוידעם במטבח של ההורים שלי. מזל שהם גרים קרוב) ולדחוף לתוכו מלא קטניות ותפודים. אם מעולם לא הכנתם צ'ולנט, אני ממליצה על מתכון חמין הפתיתים של תום פרנץ שעוזר לסדר את הראש (אבל תתעלמו מהפתיתים). ממנו לקחתי את הרעיון של תערובת תבלינים שנותנת צבע וטעם לכל הסיר, אבל גם משתלטת מאוד בטעמים – שימו לב ואם אתם לא אוהבים טעם חזק של בהרט קחו את זה בחשבון.

להמשך קריאההחמין שלי

ביצה מקושקשת פלאפית (או כריך המקושקשת הכי טעים בעולם)

מה את רוצה מאתנו עם מתכון לחביתה מקושקשת? אתם בטח חושבים לעצמכם. אתם צודקים, אני בטוחה שהמקושקשת שלכם עולמית ושאתם הפילד-מרשל והחאג' דוקטור של הקשקושים. אבל בואו תקשיבו רגע לשיטה חדשה.

באופן כללי, בכל מתכון לביצה מקושקשת מושלמת תמיד חוזרים על שני דברים – חום נמוך וערבוב מתמיד. וגם מלא חמאה. פעם קראתי מתכון לחביתה מקושקשת בו מערבבים את הביצים על חום נמוך מאוד וכל הזמן זורקים פנימה עוד קצת חמאה. הכנתי אותו, מדהים. אבל המקושקשת הזאת אפילו עוד יותר טובה.

העיקרון פה מוזר, אבל עובד: שוברים את הביצים ישירות אל מחבת קרה, מקשקשים אותן במחבת ורק אז מוסיפים חמאה ומדליקים את האש. על המתכון הזה אחראי שף אמריקאי בשם אלווין קאיילן (Alvin Cailan) מ-Eggslut, מקום מגה-פופולרי למנות מושחתות עם ביצים, עם סניפים בלוס אנג'לס, לאס וגאס ועוד. קצת כמו בנדקיט, אבל באובר-דרייב. ראיתי סרטון שלו מכין את כריך המקושקשת הזאת ומאז אני טובעת בביצים, ליטרלי, כי קשה לחזור אחורה אחרי שטועמים כזו חביתה מקושקשת מושלמת.

להמשך קריאהביצה מקושקשת פלאפית (או כריך המקושקשת הכי טעים בעולם)

סלט טונה ושעועית ב-4 מרכיבים

סלט טונה

ובכן, אני בחופשת לידה. מה שאומר שאני בבית, מה שאומר שידי אפילו קלה עכשיו יותר על להזמין דברים באינטרנט, כי יש לי זמן לשוטט. שלא תבינו אותי לא נכון, זמן זה לא משהו שיש לי יותר מדי ממנו (פגשתם פעם תינוקת יונקת שמסרבת לישון?) אבל שכללתי את מיומנויות ההזמנה ביד אחת בנייד ומצעד הפתקים מהדואר רק הולך וגדל. אחד הספרים המשמחים שהזמנתי לעצמי לאחרונה הוא הספר החדש של ג'יימי אוליבר " Five Ingredients" שכולו מתכונים מ-5 מרכיבים. כבר הרבה זמן אני מריצה בראש מדור חדש בבלוג של מתכונים מ-3, 4 או 5 מרכיבים ותזמון נחיתת הספר הזה בבית שלי הוא זמן טוב לעשות לו השקה שקטה.

להמשך קריאהסלט טונה ושעועית ב-4 מרכיבים