אביב הגיע פסח בא ועימו כל המאכלים החונקים: מצות, עוגיות בוטנים, עוגיות יין (אייייכס), רגל קרושה וגם עוגיות קוקוס שרק המחשבה עליהן מצריכה כוס מים. Haven’t the Jewish people suffered enough?
עוגיות הקוקוס שלנו לחות וטעימות, יכולות להכיל שוקולד אם רוצים והעיקר – לוקח 5 דקות להכין אותן ו-17 דקות לאפות אותן. זהו נס חג הפסח.
כפי שסיפרנו לכם לא מזמן, קיבלנו לאחרונה שקית מתפקעת בלימונים היישר מהעץ שבחצר ביתו של חברנו המוזיקאי מורפלקסיס. חלק קטן מהם הפכו לפאי לימון והשאר המתינו בסבלנות לפרויקט הלימונצ'לו.
הפוסט הזה יהיה שונה מהפוסטים הקודמים שלנו. עד היום היינו מכינים את המתכון במלואו, בודקים אותם, מצלמים אותם יפה ומגישים לכם אותם. הפעם זה אחרת מכיוון שרק התחלנו להכין את הלימונצ'לו ומדובר בהכנה שלוקחת כמה שבועות. אז במקום לחכות עד שנסיים ואז לא תוכלו להנות מהעשייה כי עונת הלימונים לא תהיה מה שהיא עכשיו – נחלק את פרויקט הלימונצ'לו לכמה פוסטים, כדי שתוכלו להצטרף לעשייה כבר עכשיו.
גרנולה ביתית היא באמת אחד הדברים הקלים ביותר להכנה במטבח הביתי, אבל משום מה המון אנשים מעדיפים להוציא יחסית הרבה כסף עליה בחנויות. נכון, יש גרנולות מדהימות כמו קראנצ'יקס של פאמיליה, אבל באמת, אפילו אם אתם מפחדים מאפיה, המתכון הזה כל כך קל שהוא לא יכול להתפקשש.
הגרנולה שלנו מבוססת על המתכון של המותג האמריקאי Early Bird ומכילה שמן זית (כן!), סוכר חום ומייפל סירופ אמיתי ואיכותי. הכיף בגרנולה זה שאפשר לשחק עם המרכיבים, להעיף מה שלא אוהבים ולהכניס רק דברים שאוהבים. קצת סבלנות, ויש גרנולה.
ביום ראשון חגגו גיקים ברחבי העולם את יום הפאי. ארבעה עשר במרץ, או כמו שכותבים בארה"ב: 3.14 הוא חג לא רשמי שהפך בשנים האחרונות ליום בו כל בלוגי האוכל ברחבי העולם מכינים פאי לכבודו. אז גם אנחנו.
בשבוע שעבר קיבלנו משלוח מיוחד הישר מהצפון. חברנו הטוב בנימין מורפלקסיס אסתרליס הביא לנו שקית מלאה בלימונים ענקיים ועסיסיים הישר מהעץ בגינת ביתו במצפה עדי. ערן זומם להכין לימונצ'לו ועידית גנבה לו מהערמה כמה לימונים והכינה מהם פאי לימון.
בצק הפאי הזה שונה מבצקי הפאי והטארט הרגילים שאנחנו בדרך כלל מכינים. זהו בצק מתוק יותר הנקרא בצרפתית Pâte Sucrée ומבוסס על מתכון של אליל האפייה מישל רו (והסבא הדמיוני של ערן). הבצק הזה קשה יותר לרידוד מבצק רגיל, אבל כמו כל דבר בעולם, מרת'ה סטיוארט מצאה פתרון ועל כך בהמשך. מלית הפאי גם של מרת'ה.
לפני כחודש, הוזמנו למפגש בלוגרים שאורגן על ידי 'יד מרדכי' שהוקדש לשמן זית. המפגש התחלק לשני חלקים: סדנה שבה למדנו לבשל עם המוצר וטעימה מודרכת של שמנים מזנים שונים. מתברר שגם שמן זית עובר טעימות מקצועיות עם כללים ברורים. למשל, למדנו ששמן זית צריך לטעום בטמפרטורה של כעשרים ושמונה מעלות, לכן חיממנו מעט את הכוסות בעזרת הידיים. עוד למדנו שצבעו של שמן הזית לא מעיד דבר על איכותו, אך מכיוון שאנשים נוטים לשייך שמן צלול לאיכות, טעימה מקצועית נעשית בכוסות אטומות.
האמת היא שלטעום שמן זית נקי, ישר מהכוס, זה קצת מוזר. כשהשמן מגיע לבד, ולא כתבלין, הטעמים שלו מאוד מודגשים, ובתוכם יש גם מרירות וחריפות (בעיקר בגרון). וגם טעם של דשא. לכן, אפילו טועמי שמן זית מקצועיים לא טועמים יותר מחמש דוגמאות במכה. מי שמתעניין יותר בטעימת שמן הזית מוזמן לקרוא את הפוסט המפורט (ובעל התמונות המעולות) של רותם.
החלק השני, כאמור, היה סדנת בישול צרפתי שהונחתה על ידי חיים סלמון (כן!), שהוא השף של בית הקפה השכונתי שלנו. בסדנה הכנו שלל בשרים ותוספות שמתוכם בחרנו להביא לכם מתכון אחד שבלט מעל כולם – אורז עם בצל, גזר, צנוברים וחמוציות – או בקיצור, אורז עם הפתעות. אם תרצו לפגוש את המנות האחרות שהכנו, תוכלו לבקר כאן.
לאחרונה יצא לנו ללכת ברחוב עם הכלבה כשלפתע ניגש אלינו אדם זר, שככל הנראה זיהה את הכלבלבה מהבלוג. במהלך השיחה שהתפתחה הוא הזכיר את המתכון ללזניה ברוטב בולונז ובשמל ושאל אם יש לנו גרסה צמחונית. אז למענו, הנה הגרסה הצמחונית שלנו ללזניה, המבוססת במחציתה על מתכון של אהרוני ובמחציתה השניה על מתכון של אמא של ערן.
השבוע קנינו תותים ישר מהשדה. מתברר שמחוץ לעבודה של עידית בהרצליה יש מטע שדה תותים עם גברת מבוגרת שבקושי מדברת עברית ומוכרת קילו של תותים אדומים אדומים במחיר מופקע. מה, לא ניקח?
האסטרטגיה שלנו עם תותים טריים היא בדרך כלל לאכול אותם מהקופסה, אבל הפעם הלכנו על משהו קצת יותר משודרג. יחד עם מיכל השמנת המתוקה שישב לנו במקרר וחיכה בשקט לתאריך התפוגה שלו החלטנו להכין את הטארט הכי מהיר בעולם.
אין לישה, אין אפייה, אין מאמץ. פאי שמכינים בצ'יק כשיש פירות טריים, או שבאים אורחים בהתראה של רגע (ברצינות, מתי זה קורה? כי לנו זה מעולם לא קרה). תחתית פירורים, קרם שמנתי, תותים טריים וג'לי אייטיזי כדי לשמור על הכל ביחד. הטארט מבוסס בחלקו על מתכון של מלכת קיצורי הדרך המופלאים – קרין גורן.
קונפי, כמסורת המטבח הצרפתי הקלאסי היא שיטת בישול איטית בשמן הנועדה לשמר את המזון בתקופה בה לא היו מקררים בנמצא. בדרך כלל, מבשלים בשר בשומן של עצמו, אך גם מירקות ניתן להכין קונפי ובשני המקרים, שומרים את התבשיל בצנצנת עם השמן עצמו. תודות לשומן ולבישול האיטי, התוצר הסופי הוא רך ונימוח.
אל קונפי אמיתי עוד נגיע בבלוג (אם ירצה השום), אבל בינתיים הנה גרסה קלה, קצרה וטעימה לעגבניות בתנור האפויות בשמן זית ותבלינים. המתכון הוא של השף יוסי מסילתי והופיע בגליון דצמבר של 'על השולחן'.
לזניה היא עניין גדול במשפחת כ"ץ. כזכר לימים בהם הוריו של ערן התגוררו באיטליה, הלזניה הכ"צית מעטרת את שולחן האוכל באירועים חגיגיים, משפחתיים וגם כשאמא של ערן סתם רוצה לפנק אותנו. כמו שיש סוגים רבים של מנות פסטה, כך גם בלזניה, כי בעצם מה היא לזניה? מנת פסטה שמורכבת בשכבות ואפוייה בתנור. אפילו עלי הלזניה מוכרים בקרב העם כ"הפסטה של הלזניה". הלזניה הזאת היא לזניה של בולונז ורוטב בשמל.
לפני שנתיים וקצת נסעו שני אנשים לגליל, להתארח בביתו של חברם הטוב גיא חג'ג' הידוע בכינויו גיאחה, ליום כיף שכלל אריזת דיסקים והופעה של דויד פרץ בחצר בית חג'ג'. כל אחד מהמוזמנים הביא איתו משהו –
הוא הביא בראוניז והיא הביאה עוגיות טחינה. מבטים הצטלבו ופירורי עוגיות טחינה על זקנו ועל תלתליה סימנו דבר אחד: לעוגיות האלו יהיה המשך…
… לפני שנתיים בדיוק נפגשנו שוב בביתה של עידית להכין ביחד את העוגיות. בילינו אחר צהריים מושלם של יום שישי, שמענו מוזיקה ואפינו רק שנינו את העוגיות האלו. מאז אנחנו ביחד.
את המתכון (מהספר של בני סיידא) קיבלה עידית מגיא תחת השם "עוגיות אהבה משגעות". הוא לא ידע איזה כוח נבואי היה לו.
עוגיות האהבה הן בעצם עוגיות חמאה מתובלות בטחינה, מה שמעניק להן טעם חלוואי-חמאתי ממכר. בהחלט משהו להתאהב בו. המתכון מספק כ-40 עוגיות קטנות.
