סלט עדשים שחורות הוא בעצם סופר סלט בזכותן, כי הן מוסיפות חלבון, סיבים וברזל, ואם זה לא מספיק הן גם הופכות את הסלט להרבה יותר משביע. מה גם שיש משהו סופר חגיגי בסלט עדשים שחורות מלא בירוקים מנצנצים וגרעינים פציחים ואני מאוד אוהבת להגיש אותו בארוחות חגיגיות.
הסלט הזה חוגג את האביב עם שני הכוכבים הגדולים שלו (אחרי שום ירוק טרי) – הפול הירוק והארטישוק, אבל בעצם אפשר לאכול אותו בכל עונה כי אנחנו הולכים לרמות ולהשתמש בבצ'יטים של עולם האוכל – קפואים ושימורים. נכון, עונתיות ואוכל טרי זה חשוב, אבל מותר מדי פעם לעשות את החיים קצת יותר קלים ולהשתמש במוצרים שמישהו אחר טרח עליהם עבורינו. במיוחד אם יש לנו עוד עשרים מנות אחרות להכין לסדר פסח.
לוח השנה מראה שיש עוד 8 ימים שלמים עד החורף, לכן אני הולכת לרכוב על העונה המתקראת "סתיו" עד הסוף ולתת לכם מתכון לסלט שמקפסל לי את 4 האותיות האלו לתוך קערה. לא פסחתי על אף קלישאת שלכת: ירקות כתומים, גרעיני חמנייה, עלים וגם רוטב שמבוסס על מיץ קלמנטינה. רק חסר הפאמפקין ספייס, אבל זה באמת לקחת את הסלט הזה צעד אחד יותר מדי.
טיקטוק זה מקום מופלא. באמת. אין שם רק ריקודים וזילניאלס זעופים (ובכן יש, אבל הם לא ממש בפיד שלי), אלא גם מלא דברים שיעניינו כל אחד עם שתי עיניים ולב. ברגע זה זו הרשת החברתית האהובה עלי שגוררת אותי לשעות של שיטוטים שמצליחים גם להצחיק אותי וגם ללמד אותי דברים.
באמאשלי החג הזה בא לי טוב. לא שהיו לי תכניות גרנדיוזיות השנה, תכננתי לעשות פה בבלוג כל מיני דברים קטנים ולא מסובכים, אבל מצב הביטחון והפנים שלנו הוא על הפנים, שפשוט יצא לי כל החשק. דחיתי כל השבוע את ההעלאה של המתכון הזה, אבל הזמן מתחיל להיגמר – אז בסלט ננוחם.
היי, חזרתי מהחופשה שנכפתה עלי. למי שלא עוקב אחרי באינסטגרם, שברתי את הרגל וסונדלתי (חה!) למשך כל הקיץ, אותו העברתי ברובו על הספה מול נטפליקס (המלצות צפייה בפרטי, רובן מתחילות בדראג ונגמרות ברייס). זה די תקע אותי ואת התכנונים שלי לגבי התוכן שהיה אמור לעלות בקיץ לבלוג, אבל לא נורא – לפחות החגים לפנינו! אני צוחקת, לפנינו באופן חד פעמי אסופת חגים לא רלוונטיים וסגר שעושה לי פלאשבקים לאביב האחרון, אותו בילינו אחד על הראש של השנייה ובתכנון סדר יומי שהתפוגג מול מסכים מרצדים.
תשמעו, לא ציפיתי שיהיו פה כל כך הרבה מתכונים עם קופסאות שימורים, אבל מתברר שהיד שלי ניגשת אוטומטית לארון כשאני רוצה חומוס, שעועית, או עגבניות מרוסקות. ותפסיקו לעקם את האף, זה לא שאני מכינה לכם משהו מפטריות שרי פרוסות ומשומרות, אלא בעיקר מקטניות שמישהו אחר חסך לי את ההשרייה והבישול שלהם, או עגבניות שמישהו אחר קילף בשבילי. עכשיו כשכיסינו את זה, אפשר להמשיך הלאה.
יש בסלט הזה מעט מרכיבים כמו שאני אוהבת, וכולם ביחד עובדים מעולה אחד עם השני מבחינת טעם ומרקם. בקיצור, אני סופר מרוצה ממה שיצא לי. רציתי במקור לשדך לו רוטב אבוקדו קרמי אבל לא הצלחתי להגיע למרקם שריצה אותי. אז הלכתי על השילוב הישן והטוב של שמן זית וחומץ, וזה עבד נהדר.
הכל התחיל בגלל סטורי של גיל גוטקין. לפני כמה חודשים הוא העלה תמונות של מנות שאכל באיזושהי מסעדה ואחת מהן הייתה של סלט שעועית חם, שעשתה לי את זה באותו הרגע כמו שעוגת שמרים עם שוקולד עושה לי את זה בכל רגע נתון. הסתכלתי טוב על הצילום, ניגשתי למקרר והתחלתי לאלתר משהו דומה על המקום. למזלי, אני די מצוידת מבחינת מזווה ומקרר אז היה לי את כל מה שאני צריכה: קופסת שימורי שעועית, שום, כוסברה, ולימון. טחנתי, הקפצתי ותוך כמה דקות הייתה לי מנה שתוך טעימה אחת הפכה להיות קבועה אצלי במטבח.
כדאי לאכול אותה חמה, ולמזלכם לוקח להכין אותה באזור ה-10 דקות, אפילו פחות. אז אפשר להכין אותה בכיף רגע לפני שאוכלים (ואם רוצים להיות יעילים אפשר אפילו לטחון את השקדים והכוסברה מראש). לא צריך לבשל פה כמעט כלום חוץ מהשום, מאחר ואת השעועית צריך רק לחמם (היא מגיעה מבושלת כשהיא מקופסת שימורים) וכשהיא חמה מערבבים פנימה את הכוסברה והשקדים. סה טו. רוצים לראות את דרך ההכנה המפורטת של המתכון? היא נמצאת בהיילייטס שלי באינסטגרם, חפשו "סלט שעועית חם"
האמת ששיקרתי לכם. לסלט הזה קוראים "סלט גזר קלוי עם רוטב דגים חריף". רגע, חכו! אל תלכו מכאן! כי זה ממש לא מה שזה נשמע. אכלתם פעם במסעדה תאילנדית, נגיד סלט פאפאיה ירוקה, ולא הצלחתם להבין בדיוק מה זה בדיוק הרוטב הטעים הזה? אז זה היה רוטב דגים. כן, יש לו ריח מאתגר (שאני דווקא סופר אוהבת) אבל לטעם שלו אין תחליף. אתם אוהבים פרמזן, סויה, עגבניות, פטריות, רוקפור או בשר אדום? ברכותיי, אתם אוהבים אומאמי (אותו טעם חמישי שמקפצץ לכם בפה וגורם לכם לרצות ממנו עוד ועוד) ולכן תאהבו גם רוטב דגים.
את הרוטב דנן אפשר להשיג בכל מכולת אסייתית, בסופרים גדולים (את שלי קניתי בטיב טעם) ובמעדניות משודרגות עם מוצרים מחו"ל. הוא יחזיק לכם המון זמן בארון (תתעלמו מתאריך התפוגה שלו, רמת המליחות שלו כל כך גבוהה שהוא יכול לשרוד גם את האפוקליפסה והוא עדיין יהיה טוב למאכל) וישמש אתכם לעוד מלא דברים. נגיד, סלט פאפאיה של בית תאילנדי, או שדרוג כל מוקפץ שאתם מכינים. בקיצור, תסמכו עלי. המתכון הזה מבוסס על מתכון של ג'ושוע מקפאדן, מתוך המגזין השובב לאקי פיץ'.
