מחפשים מתכונים לראש השנה? הגעתם למקום הנכון. יש לנו פה את הקלאסיקות של החג – כמו פטה כבד וחזרת ביתית, שפע סלטים, עיקריות וגם קינוחים מתוקים עם דבש, תפוחים, תמרים ועוד. חג שמח!
ראש השנה
סלט חסה הכי טעים שיש
היי, חזרתי מהחופשה שנכפתה עלי. למי שלא עוקב אחרי באינסטגרם, שברתי את הרגל וסונדלתי (חה!) למשך כל הקיץ, אותו העברתי ברובו על הספה מול נטפליקס (המלצות צפייה בפרטי, רובן מתחילות בדראג ונגמרות ברייס). זה די תקע אותי ואת התכנונים שלי לגבי התוכן שהיה אמור לעלות בקיץ לבלוג, אבל לא נורא – לפחות החגים לפנינו! אני צוחקת, לפנינו באופן חד פעמי אסופת חגים לא רלוונטיים וסגר שעושה לי פלאשבקים לאביב האחרון, אותו בילינו אחד על הראש של השנייה ובתכנון סדר יומי שהתפוגג מול מסכים מרצדים.
גאלט תפוחים עם רוטב קרמל-טופי דבש
מה כבר אפשר לחדש בגאלט? מרדדים בצק פריך, זורקים פנימה איזה פרי, מקפלים ואופים. הכי קל בעולם. טוב, לא הייתי מעלה פה את המתכון הזה אם לא היה לו משהו ששווה לכתוב עליו הביתה, והפעם זה הבצק המשוגע שלו!
עוף עם בטטות ותפוחים ברוטב דבש וסויה
מתישהו בקיץ קרה לי דבר מעצבן. חתכתי תפוח שקניתי בסופר – והליבה שלו הייתה שחורה. אז לקחתי עוד אחד וגם הליבה שלו הייתה שחורה וכך עם שאר הערימה שקניתי שם. אני בד"כ נמנעת מלקנות פירות וירקות בסופר, אבל לפעמים אין ברירה, וכשהילדים לחוצי התפוחים שלי צריכים שיהיו תפוחים בבית – אקנה אותם גם בסופר אם אין ברירה. אחרי כמה ימים סיפרתי את מה שקרה לרפי הירקן שלי, שלא היה מופתע בכלל. "אלו תפוחים מקירור, את לא יודעת? הם יושבים שם משנה שעברה. הנה, קחי גאלה שכרגע נקטפו". ידעתי שהתפוחים בסופר מקירור, אבל המילה "שנה" די סחררה אותי. איפה כל הוויטמינים שלהם נשמרים, גם בקירור? למה שאתן לילדים שלי משהו שחיכה להם שנה במקרר?
עוגת תמרים ברוטב טופי (וגלידת דבש)
סטיקי טופי פודינג, שם שמיד זורק אותי לאנגליה ותכניות של נייג'לה וג'יימי ומרי ברי, שאצלם הקינוח הזה נחשב חורפי ומנחם. אז אני מתחילה לדמיין את לונדון וסוודרים, ורוח קרה שנכנסת בין הצעיף והמעיל, ואת חלונות הראווה שמוכנים לחגים. אלוהים, איך שקינוח יכול לשלוח אותי לגוגל טריפס.
אז למרות השם הרומנטי והזר, מדובר על עוגת תמרים בחושה עם רוטב של שמנת מתוקה, סוכר וחמאה מלמעלה. עכשיו כשפישטנו את העניין והוא לא נשמע מפחיד, אפשר לגשת למלאכה.
השנה אני מתכוונת להביא את העוגה הזאת לשולחן ראש השנה במקום עוגת הדבש המסורתית (אצלנו חוגגים בארוחה פסקטריאנית). גם תמרים הם חלק מסימני החג והדבש מגיע לבקר לא בתוך העוגה אלא בגלידת דבש שטעים להגיש בצד. אם גדול עליכם להכין לבד גלידה (זו גלידה בלי מכונה, רק צריך להקציף ולערבב!), אז אפשר להגיש לצד העוגה גם גלידת וניל פשוטה או לוותר וללכת רק על רוטב הטופי.
סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים
הסלק המתוק והשום החריף מסתדרים נהדר באופן כללי, אבל הפעם שידכתי אותם בדרך קצת אחרת. בתחתית – ממרח שום ושקדים יווני (שנקרא גם סקורדליה) שעשוי ובכן, משום, שקדים ותפוח אדמה או לחם לבן ישן. אובייסלי השתמשתי כאן בתפוד במקום בלחם כי פסח וזה, אבל אני מרגישה שבאופן כללי הגרסה הלחמית הרבה יותר קלילה מהתפודית. מעל – סלקים צלויים מתוקים שלא צריכים כמעט תיבול חוץ מקצת שמן, מלח וחומץ.
הכי נוח לי לאפות סלקים בתנור על מצע מלח גס – זה נותן להם טעם מדהים של מדורה, זה חסכוני יותר (לא צריך לעטוף כל אחד בנייר כסף וקילו מלח גס עולה 2.07 שקלים) ופחות מלכלך לקלף את הסלקים אחרי האפייה מאשר לפני. בקיצור, ווין ווין. ברגע שהתחלתי לצלות סלקים בשיטה הזאת לא חזרתי אחורה.
סלט בטטות ורימונים
למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.
מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.
עוגת דבש-בננות
אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.
מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.
עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים
אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.
לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.
רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.
מתנות לראש השנה
כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.
כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.
והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).