בואו נדבר רגע על דחיינות. הזמן: דצמבר 2016. המקום: הדירה של רחלי קרוט (קרוטית!). הסיטואציה: רחלי ואני נפגשנו קצת לקשקש וכדי להכין שתי עוגות טעימות עם יוגורט. רחלי הכינה את עוגת הלימון הכי טעימה שטעמתי בחיי (ואני רצינית) ואני הכנתי את עוגת היוגורט הזאת, שתכף אספר עליה. פאסט פורווד להיום. הזמן: סוף אוגוסט 2017 והפוסט הזה עולה, באיחור אלגנטי ובכלל לא מביך. זה מזכיר לי שאני עדיין צריכה לפנות לביטוח הפרטי שלי כדי לקבל החזר על בדיקת רופא מהחורף האחרון ולתקן את כל השרשראות האלו שנפתחו לי ושוכבות בצד עד שאוציא את השפיץ פלאייר ואועיל לחבר אותן בחזרה. אין מנוס מלהכריז שאני דוחה, את מה שאפשר לדחות. רחלי אגב, העלתה מיד את המתכון, לא נתנה לכלים לעמוד בכיור יותר מ-20 שניות ותקתקה את כל המטבח בדקות. אלוהים, יש לי עוד הרבה לאן להתקדם.
