לסדר פסח יש תפריט שהוא פחות או יותר קבוע או ידוע מראש. כן, לפעמים המנה העיקרית משתנה קצת. לפעמים משחקים עם הקינוח, אבל שאר הדברים ידועים ומוכרים. וזה (אם תשאלו את ערן) חלק מהכיף של הערב הזה – המאכלים המוכרים האלו, עם הטקסים הקטנים הנלווים אליהם, שחוזרים אליהם פעם בשנה.
* הפוסט עודכן מחדש ב-26.4.16
מי היה מאמין שמשני מרכיבים בלבד – שוקולד ומים – יוצא כזה פלא? הוא לוקח דקות של הכנה, הוא פרווה, הוא טבעוני והוא פשוט קינוח מושלם. גם לאירוח, וגם לרגעים שאתם חייבים משהו מתוק ומפנק. המתכון שלפניכם נותן כבוד מחודש למוס ולשחקן הראשי שלו – השוקולד, ולא יכול להיות פשוט יותר. בלי חלב, בלי ביצים ובעיקר בלי כאב ראש.
הצעת הגשה, זוכרים? מנה בעלת מעט מרכיבים, הכנה קלה של שלב וחצי – ולשולחן. הפעם נלך על טוויסט לאחת מקלאסיקות הפסח הגדולות ביותר- מצה עם שוקולד. השילוב של מלוח ומתוק מאוד אהוב אצלנו בבית. שוקולד ומלח הם זיווג מעולה, במיוחד למי שאוהב את השוקולד שלו מחוץ לקופסה. שני אלו, בתוספת אגוזים או שקדים מלוחים יוצרים את מצת השוקולד-אגוזים המתוקה-מלוחה הזאת. את הרעיון למצה קיבלנו, איך לא, ממרתה סטיוארט.
למרות שאגוזי הקשיו (או השקדים) שבמרכיבים מלוחים, מה שנותן את הניגוד המלוח המודגש הוא דווקא המלח. אם תוותרו עליו, המצה הזאת תהיה "סתם" מצה עם שוקולד ואגוזים – ובמקרה הזה עדיף כבר למרוח נוטלה.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת בפסח ובראש השנה זה את החרוסת המהרסת של אמא שלי, דורית, שהיא בערך הדבר הכי ממכר בעולם אחרי גרנולה חמה מהתבנית. בכל שנה היא מכינה גלונים על גלונים של הטיט המתוק הזה ומחלקת בצנצנות לכל המשפחה. אני מקבלת בדרך כלל צנצנת גדולה שמגיעה עם האזהרה – "תזכרי, זה נורא משמין!", אותה אני מיד מתייקת בפח האשפה של הזיכרון שלי וצוללת לתוך הדבר הטעים הזה.
כמו כל מתכון עדתי טוב, חרוסת היא מנה בעלת אינספור מתכונים. וכמובן, המתכון של אמא/דודה/סבתא שלכם הכי טוב, אבל החרוסת של אמא שלי היא הכי טובה בעולם, זה מוכח אמפירית-מחקרית ע"י מכון נרקיס כ"ץ ואין מה להתווכח עם עובדות.
כמו כל מתכוני האמהות הטובים, המתכון הזה נעשה ביד חופשית, בלי מידות מדויקות ועם הרבה אלתורים לפי הטעם. ניסיתי לכמת את המרכיבים ככל האפשר, אבל קחו הכל בערבון מוגבל ועם שיקול דעת בריא.
קצת לפני פסח מתחיל מירוץ המתכונים השנתי למרחקים ארוכים. כל האופים בארץ מחפשים מתכונים נטולי קמח שיהוו קינוח מושלם לארוחת החג. אופי ההארדקור הופכים עוגות רגילות לעוגות פסח על ידי שימוש בקמח מצות, תפוחי אדמה או שקדים טחונים. האופים המתונים יותר פשוט מחפשים מתכונים נטולי קמח ומאווררים מהארכיון מוּסים, מרנגים, מקפאים וסלטי פירות.
המתכון הזה הוא שעטנז בין עוגיית קוקוס לפסח לבין ציפוי לעוגה: טארט שתחתיתו "בצק" קוקוסי פריך והמילוי שלו גנאש שוקולד עשיר. התוצאה היא טארט דחוס ומאוד שוקולדי, שישתלב היטב עם הקפה של סוף הסדר. הטארט כשר לפסח, אך כשר חלבי (לערלים שכמותנו). לגרסת הפרווה, ניתן להשתמש בשמנת צמחית.
הטארט גמיש למילויים שונים ומגוונים. בסוף הפוסט תמצאו הצעות למילויים שונים.
אביב הגיע פסח בא ועימו כל המאכלים החונקים: מצות, עוגיות בוטנים, עוגיות יין (אייייכס), רגל קרושה וגם עוגיות קוקוס שרק המחשבה עליהן מצריכה כוס מים. Haven’t the Jewish people suffered enough?
עוגיות הקוקוס שלנו לחות וטעימות, יכולות להכיל שוקולד אם רוצים והעיקר – לוקח 5 דקות להכין אותן ו-17 דקות לאפות אותן. זהו נס חג הפסח.
פסח כבר עוד מעט נגמר, אבל עדיין לא מאוחר לתת לכם להנות ממתכון מיוחד לפסח, בטח אחרי הפוסט המושחת האחרון. חוץ מזה, כולם הרי נתקעים עם עודף מצות אחרי החג שלרוב מוצאות את דרכן לפח, אז למה לא להשתמש בהן למשהו טוב?
חג הפסח, שרבים אוהבים לשנוא, הוא אחד החגים שערן הכי אוהב, ואחת הסיבות המרכזיות לכך נמצאות בפוסט הזה. בכל שנה, אמא שלו מכינה את הגרסה המשפחתית שלה ללביבות המצה האלו, יחד עם צנצנת גדולה של מי סוכר. לכל משפחה יש את הגרסה שלה למצה מטוגנת עם ביצה, וזו במשפחה של ערן נקראת בימואלוס (או בימוליקוס, תלוי את מי שואלים).
בפסח אין מעדן יותר טוב מזה, כשהן עוד חמות מהמחבת ונוטפות מי סוכר. אבל גם אחרי שהן מתקררות הן נעלמות אחת אחת ומהר מאוד מן המקרר.
