לקח לי זמן להידלק על קייל, קצת כמו במודל חמשת שלבי האבל של קובלר רוס עברתי איתו הכחשה, כעס, מיקוח (על דיכאון דילגתי) והגעתי בסופו של דבר לקבלה. מעלה מר ולא טעים שדפדפתי בבוז על מתכונים איתו, הגעתי למצב שבו אני קונה אותו על בסיס קבוע ומנסה לדחוף אותו לכל מקום. אפשר למצוא אותו בסופר או אצל הירקן (ואם אין לירקן שלכם – בקשו שיביא) ואם עדיין קשה לכם עם הטעם נסו קודם כל לדחוף אותו למרק, ככה אני התחלתי (לכו על מרק מינסטרונה עם כרובית וקייל).
מכירים את זה שברגע שיורדת טיפת הגשם הראשונה אתם מקבלים קרעכצ בלב ופתאום נורא חשוב לכם להכין ארוחה חמה עכשיו עכשיו? זה מה שקרה לי בשבוע שעבר. ירד גשם בטירוף, לקחנו את הילד מהגן ובמקום הסלט, החציל והטחינה המסורתיים של שישי בצהריים הייתי חייבת לדחוף לו משהו חם, רק בגלל שאני כזאת פולנייה.
במקרה באותו הבוקר קניתי שתי סלסילות פטריות, אז שלפתי מהמזווה את נשק יום החורף שלי – פולנטה עם פטריות צלויות. חוץ מהפטריות, בדרך כלל יש לי בבית את רוב המרכיבים – פולנטה מהירה, פטריות פורצ'יני, פרזמן וחלב (סלחו לי, אני אוהבת להיות מוכנה לכל מצב), אז כבר הייתי בשלושת רבעי הדרך לשם.
לפני הכל, אנחנו רוצים להגיד תודה רבה להורינו שהביאנו עד הלום, ולאתר "מאקו" שבחר בנו לאחד מחמשת בלוגי האוכל הטובים ביקום. אז תודה לכולם, אנחנו מקווים שנמשיך לספק מתכונים שיעשו לכם טעים בפה ונעים בבטן.
פטריות השימג'י הן תוספת חדשה יחסית על מדפי הפטריות של הירקנים או הסופרמרקטים. מדובר בפטריות סיניות שגדלות בטבע על עצים ובויתו ביפן. הפטריות עצמן קטנות יחסית אך מגיעות מחוברות אלו לאלו בצרור שדומה ליער של גמדים. השימג'י טעימות רק לאחר בישול או הקפצה. אפילו לנו, זוללי פטריות נאות ידועים, השימג'י היו פשוט לא טעימות בצורתן הנאה. עוד על הפטריות אפשר לקרוא בכתבה של יעל גרטי המלכה בווינט, משם גם לקוח המתכון.
בשישי בבוקר לקחנו את הכלבה ונסענו לנמל תל אביב. היה זה בוקר בהיר וחמים והסתובבנו בהנאה בנמל, בין כל בתי הקפה והאנשים. חשבנו לשבת גם אנחנו בבית קפה ולאכול ארוחת בוקר קלה, אבל למרות השעה המוקדמת, כל בתי הקפה שנראו לנו היו עמוסים לעייפה. לא אמרנו נואש ונכנסו אל שוק האיכרים. עברנו בין כל הדוכנים והסתכלנו על התוצרת, מחפשים קצת ירקות הביתה וקצת אוכל לעכשיו. קנינו עגבניות שרי מזן שוקוליטוס (זן של עגבניות מתוקות בצבע חום אדום), גבינת עיזים ובגט קטן, ועשינו פיקניקון על רציף העץ ליד המים.
לבית קנינו שקית מלאה בפטריות שיטאקי שנקצצו והוקפצו עם עוף לכדי המנה הבאה (מבוסס על מתכון של תמי סירקיס, עם שינויים שלנו).
כשההורים של ערן היו צעירים, הם גרו כמה שנים בצפון איטליה. שם, בזמן שאבא של ערן למד איך מתכננים בניינים, אמא של ערן עבדה בשלל עבודות כדי לפרנס את הזוגיות. בין השאר, היא עבדה כאו-פר במשפחה בריטית שגרה במילאנו. שם, אצל אב המשפחה, היא למדה את סודות הבישול הזריז. לא, לא מה שידוע לשמצה בשם "אוכל מהיר", אלא בישול פשוט וטעים, שמסתמך על מרכיבים טובים ולא מצריך לבלות חצי יום במטבח. המתכון הזה מוגש מזה שנים בארוחות שישי בבית המשפחה והוא הולך מצוין עם תוספות כמו אורז, פידאוס (אטריות קצרות), תפוחי אדמה או בקיצור הכל.
