אוגוסט, איזה תיק שיא אללה. אני אמא כבר חמש שנים ומעולם לא התלוננתי על החודש הזה כמו עכשיו. כנראה שכשמנסים לעבור אותו עם שני ילדים ולא אחד, פלוס לנסות לעבוד מהבית, פלוס לא לתכנן מראש כמעט כלום כי גם ככה אני אמורה להיות בבית – מקבלים חתיכת כאב ראש.
אבל בואו רגע נדבר על אוכל. זה פורח לי מהראש בכל שנה – באוגוסט מבשלים יותר כי הילדים לא אוכלים במסגרות. אם בימים רגילים אני צריכה לסדר להם ארוחת בוקר וערב קלות, אז עכשיו בחופש מדובר על 3 ארוחות ביום ועוד ארוחות ביניים ועוד נשנושים ופירות. פתאום המדיח מלא סירים ומחבתות, הכיור מלא בכלים (אני רק בנאדם!) והמקרר מלא בקופסאות שנגמרות נורא מהר, כי גם אנחנו כאן ועם תיאבון של אנשים מבוגרים. אז מבשלים.
אחד הדברים שהולכים חזק אצלנו בבית זה בולונז, שאמנם נתפש כמנה כבדה וחורפית, אבל בואו – אנחנו גם ככה במזגן רוב הזמן. אצלי הוא מתבשל במשך המון המון זמן – בין שעתיים וחצי לשלוש – על אש קטנה, וזה חלק מסוד הטעם שלו (עם עוד כמה טוויקים קטנים שמקפיצים את הטעם שלו בטירוף). זה מתכון שקיבלתי לפני שנים רבות מחמותי ריטה, ועם השנים הוא התגלגל והתפתח לגרסה הזאת, שהיא הגרסה של משפחת נרקיס-כ"ץ לבולונז הקלאסי.
