לזניה זו מנה ששמורה אצלנו במשפחה לאירועים מיוחדים. בדרך כלל חמותי אחראית עליה (ומכינה לזניה בשרית הכי טעימה שיש) אבל כשאני מכינה אותה בבית אני בדרך כלל מכינה אותה צמחונית. למה שמורה לאירועים מיוחדים אתם שואלים? כי יש פה התעסקות לא קטנה. שום דבר כאן לא קשה להכנה, אבל כל חלק לוקח זמן ומלכלכים כמה סירים, מחבתות ותבניות על הדרך. מצד שני, לזניה זו מנה שאפשר בכיף להכין מראש, אפילו כמה ימים קודם, וגם היא מאוד סלחנית אם פקששתם את הסדר של השכבות. אף אחד לא ישים לב גם ככה.
פעם, לפני שהיו לי ילדים, היו לי אמביציות קולינריות. הייתי מזמינה חברים ובני משפחה לארוחות של פסטה טרייה, של רביולי ממולאים, לערב פיצות שיוצאות ברצף מהתנור ולסתם ארוחות ערב בהן הייתי מכינה ניוקי טריים מתפוחי אדמה. אני רוצה לכתוב שמעניין מה זה אומר עלי שכל האמביציות האלו איטלקיות, אבל התשובה הפשוטה והלא מתוחכמת היא היא שכל הנ"ל הם פחמימות טעימות.
ארוחות הערב שאני מכינה היום מבוססות על סלט + לזרוק משהו לתנור + קינוח, אבל לפעמים עדיין בא לי להרהיב עוז ולהכין משהו מיוחד, כמו ניוקי. אז יש את הגרסה האיטלקית בה מבשלים או אופים תפוחי אדמה עד ייבוש, מרסקים אותם, מוסיפים ביצים וקמח, מרדדים לנחשים, חותכים, מבשלים ומשם זורקים לרוטב. ויש את הגרסה הצרפתית שמבוססת על בצק רבוך ולא כוללת תפוחי אדמה בכלל. בצק רבוך הוא שם מוזר לבצק מבושל, ממנו בטח הכנתם פעם בחיים שלכם פחזניות או אקלרים. בעוד הבצק של הפחזניות מכיל גם חלב וסוכר, הבצק הזה הוא בסיסי יותר (ואמור להשתדך עם רוטב מלוח בסופו של דבר) ומכיל חמאה, קמח וביצים.
אנחנו מאוד אוהבים את רוטב העגבניות שלנו. כל כך אוהבים אותו, שאנחנו לפעמים מוותרים על הפסטה ואוכלים אותו עם כף. התלבטנו אם להביא לכם את המתכון, כי מתכון לרוטב עגבניות הוא בנאלי כמעט כמו מתכון לסלט ירקות. העלנו את השאלה הזו בעמוד הפייסבוק שלנו וקיבלנו פידבקים טובים. אז הנה, המתכון האהוב עלינו לרוטב עגבניות פשוט וממכר. אמנם יש בו מעט מרכיבים, אבל כל מרכיב הוא מדוייק לטעם שאנחנו אוהבים.
עוד סרטון מבית 'יורם לימודים' ואוכל זה טעים והפעם: סלט פנצנלה. פנצנלה הוא סלט איטלקי שמקורו באיזור טוסקנה ואומבריה. הסלט נולד, ככל הנראה, כאוכל של עניים, מכיוון שהוא מבוסס על מוצרים מאוד פשוטים ועושה שימוש בלחם ישן ויבש. הרבה פעמים כשקונים כיכר לחם מגלים שאחרי יומיים שלושה נשאר שליש/חצי מהלחם שכבר התייבש ובדרך כלל הוא …
לאחרונה יצא לנו ללכת ברחוב עם הכלבה כשלפתע ניגש אלינו אדם זר, שככל הנראה זיהה את הכלבלבה מהבלוג. במהלך השיחה שהתפתחה הוא הזכיר את המתכון ללזניה ברוטב בולונז ובשמל ושאל אם יש לנו גרסה צמחונית. אז למענו, הנה הגרסה הצמחונית שלנו ללזניה, המבוססת במחציתה על מתכון של אהרוני ובמחציתה השניה על מתכון של אמא של ערן.
לזניה היא עניין גדול במשפחת כ"ץ. כזכר לימים בהם הוריו של ערן התגוררו באיטליה, הלזניה הכ"צית מעטרת את שולחן האוכל באירועים חגיגיים, משפחתיים וגם כשאמא של ערן סתם רוצה לפנק אותנו. כמו שיש סוגים רבים של מנות פסטה, כך גם בלזניה, כי בעצם מה היא לזניה? מנת פסטה שמורכבת בשכבות ואפוייה בתנור. אפילו עלי הלזניה מוכרים בקרב העם כ"הפסטה של הלזניה". הלזניה הזאת היא לזניה של בולונז ורוטב בשמל.
אנחנו קצת אמביוולנטיים בקשר לספר "יומן מטבח" של איילת הירשמן. מצד אחד, הוא מאוד יפה, כיף לקריאה ונראה מוצלח. מצד שני, הכנו ממנו מתכון אחד שהיה אסון (קלפוטי תאנים) ואחד נחמד מאוד (מיני קיש פילו עם תרד וגבינה פטה). לכן מבחן המתכון השלישי הוא חשוב ביותר. לכבוד שבועות שבא והלך כלא היה החלטנו להכין את מנת הקנלוני תרד וריקוטה עם רוטב העגבניות. אבל בשבוע וחצי האחרונים התעצלנו לללכת לסופר, משמע התעצלנו לבשל, משמע עבדנו נורא קשה בעבודה ולא היה לנו כוח בערב לכלום לא הכנו את המנה לשבועות. לא נורא, גבינות זה כיף כל השנה. להלן המתכון והמסקנות:
אם יש דבר שאנחנו אוהבים יותר מלבשל ולאפות, זה מוזיקה. כשפתחנו את הבלוג, ידענו שאנחנו רוצים לשלב בין שני הדברים האלו, בגלל זה לכל מתכון מצורף פה שיר (אם תהיתם ו/או לא קראתם את הפוסט הראשון בבלוג). רצינו לקחת את האהבה הזאת צעד אחד קדימה ולחבר בין המוזיקה, האוכל ומי שנמצא ביניהם. חשבנו, אם כבר מוזיקה ואוכל, למה לא לפנות למוזיקאים שיספרו לנו ולכם מה הם אוהבים להכין (בצירוף מתכון כמובן), יחד עם שיר שלהם ואולי להפריך את הטענה שמוזיקאים אוכלים בעיקר טונה. אחרי כל ההקדמה הזו, אנו מתרגשים להציג בפניכם את הפינה החדשה בבלוג: לכל שיר יש מכסה!
אנחנו שמחים מאוד לארח בפינה הראשונה, את חבר להקת 'הפה והטלפיים' אסף גברון, שבנוסף להיותו חבר בלהקה האדירה הזו, גם מתרגם וסופר אהוב עלינו במיוחד. מכאן, הבמה של אסף (הצילומים שלנו).
זיטי אל-פורנו / אסף גברון
השם קארן בקליירי בטח לא אומר הרבה אפילו למעריצים של "הסופרנוס". מדובר באשתו המנוחה (תאונת דרכים) של בובי בקליירי, הידוע יותר בכינויו בובי בקלה – עכשיו מעריצי הסדרה כבר יודעים איפה אנחנו, והם אולי יזכרו שכשקארן הלכה לעולמה, בובי חש צער כל כך גדול על מות אהובתו, שבמשך חודשים לא היה מסוגל להפשיר את הזיטי שבישלה והקפיאה. הזיטי אל-פורנו (אפוי) של קארן בקלה – וזיטים אחרים – הוזכרו פעמים רבות במהלך שש עונות הסדרה. למשל זה של ג'אניס, אחותו של טוני סופרנו שהתחתנה לבסוף עם בובי, אבל הילדים של בקלה לא התלהבו ממנו במיוחד.
כשלחבר שלנו, חובב בישול איטלקי והסופרנוס גם יחד, היתה יום הולדת, קנינו לו במתנה את ה-Sopranos Family Cook Book, השילוב המושלם בין השניים. כשהגענו אליו עם המתנה, ביקשתי דף ועפרון והעתקתי בלי בושה שני מתכונים משני צדי הדף. הדף הזה, כתוב בעפרון דהוי, נמצא עדיין בידי. בשנים שחלפו מאז הוא שימש לבישול זיטים אפויים רבים וטובים. את המתכון שרשום בצד השני של הדף, עוף בתנור עם תפוח אדמה, אורגנו ולימון, הכנתי רק פעם אחת. כנראה שלא יצא משהו. אצלנו בבית זיטי הפך לסוג של מס נסיעות – לפני שאני נוסע לחו"ל לבדי, אני מבשל כמות נאה שמחזיקה את אשתי במשך כמה ימים.
זיטי אפוי הוא מאפה פסטה שבגרסתו המלאה יכול לפרק סוס, או לפחות את בובי בקלה, שהוא אדם לא צנום, למי שמכיר – לא פחות מארבעה סוגי בשר וארבעה סוגי גבינה עוטפים את הפסטה. בגרסתו הצמחונית (הזיטי של ג'אניס), הוא כאמור לא מספק ילדים. הגרסה שלי היא גרסת הביניים, שהגעתי אליה בניסיון לפשר בין השאיפה לא לפרק סוס מצד אחד, אך לספק את הסועד מצד שני. ההבדלים בין הגרסאות הם למעשה ברוטב, כך שמי שרוצה לנסות את הגרסאות האחרות יוכל – אסביר בהמשך.
אנחנו שמחים לחנוך קטגוריה חדשה בבלוג: 'הצעת הגשה'. לא כל מנה דורשת קיצוץ, בישול ושאר מרעין בישין. אפשר לחבר כמה מרכיבים מוכנים מראש, או שדורשים הכנה מינימלית לכדי מנה יפה וטעימה. אלו לא מתכונים של ממש, אלא הצעות למנות שאנחנו אוהבים להרכיב.
