מי היה מאמין שמשני מרכיבים בלבד – שוקולד ומים – יוצא כזה פלא? הוא לוקח דקות של הכנה, הוא פרווה, הוא טבעוני והוא פשוט קינוח מושלם. גם לאירוח, וגם לרגעים שאתם חייבים משהו מתוק ומפנק. המתכון שלפניכם נותן כבוד מחודש למוס ולשחקן הראשי שלו – השוקולד, ולא יכול להיות פשוט יותר. בלי חלב, בלי ביצים ובעיקר בלי כאב ראש.
הצעת הגשה, זוכרים? מנה בעלת מעט מרכיבים, הכנה קלה של שלב וחצי – ולשולחן. הפעם נלך על טוויסט לאחת מקלאסיקות הפסח הגדולות ביותר- מצה עם שוקולד. השילוב של מלוח ומתוק מאוד אהוב אצלנו בבית. שוקולד ומלח הם זיווג מעולה, במיוחד למי שאוהב את השוקולד שלו מחוץ לקופסה. שני אלו, בתוספת אגוזים או שקדים מלוחים יוצרים את מצת השוקולד-אגוזים המתוקה-מלוחה הזאת. את הרעיון למצה קיבלנו, איך לא, ממרתה סטיוארט.
למרות שאגוזי הקשיו (או השקדים) שבמרכיבים מלוחים, מה שנותן את הניגוד המלוח המודגש הוא דווקא המלח. אם תוותרו עליו, המצה הזאת תהיה "סתם" מצה עם שוקולד ואגוזים – ובמקרה הזה עדיף כבר למרוח נוטלה.
קצת לפני פסח מתחיל מירוץ המתכונים השנתי למרחקים ארוכים. כל האופים בארץ מחפשים מתכונים נטולי קמח שיהוו קינוח מושלם לארוחת החג. אופי ההארדקור הופכים עוגות רגילות לעוגות פסח על ידי שימוש בקמח מצות, תפוחי אדמה או שקדים טחונים. האופים המתונים יותר פשוט מחפשים מתכונים נטולי קמח ומאווררים מהארכיון מוּסים, מרנגים, מקפאים וסלטי פירות.
המתכון הזה הוא שעטנז בין עוגיית קוקוס לפסח לבין ציפוי לעוגה: טארט שתחתיתו "בצק" קוקוסי פריך והמילוי שלו גנאש שוקולד עשיר. התוצאה היא טארט דחוס ומאוד שוקולדי, שישתלב היטב עם הקפה של סוף הסדר. הטארט כשר לפסח, אך כשר חלבי (לערלים שכמותנו). לגרסת הפרווה, ניתן להשתמש בשמנת צמחית. הטארט גמיש למילויים שונים ומגוונים. בסוף הפוסט תמצאו הצעות למילויים שונים.
בשבוע שעבר ערן חגג יום הולדת גדול ועגול – 30. בכל פעם שלמישהו במשפחה יש יום הולדת (בעיקר לילדים), עידית מכינה את עוגת השוקולד של קרין גורן, זו עם השוקולית והשמנת החמוצה שזוכה להצלחה גורפת גם מצד הקטנים וגם מצד הגדולים. אבל בגלל שערן כבר ילד גדול, השנה הוא קיבל עוגה רצינית יותר שמכילה הרבה שוקולד מריר איכותי, אספרסו ו-וויסקי. עוגה לילדים גדולים…
אין המון וויסקי בעוגה, רק שליש כוס, אבל בתוספת קפה שחור וחזק לא בטוח שהעוגה הזאת מתאימה יותר מדי לילדים, לתשומת ליבכם. העוגה מכילה המון (אבל המון) חומרים מושחתים, אז תשמרו אותה לאירוע באמת מיוחד. בשאר הזמן נסתפק בחסה. מבוסס על מתכון של איילת לטוביץ'.
בנוסף, אנחנו מזכירים לכם שיש לכם עד יום ראשון הקרוב (13.3) כדי להכנס להגרלה של הספר המגניב הזה. איך, מה ועוד פרטים: כאן.
הערה: המתכון הזה נוצר במסגרת פרויקט בהשתתפות בלוגרים מכל העולם שנסביר עליו עוד מעט. כדי שגם אזרחי העולם יוכלו להנות ממנו הוא מתפרסם במקביל גם באנגלית.
בחודש האחרון הסתובב ערן והציק לאנשים עם השאלה הבאה: אם הייתם נאלצים לוותר על אחד מחמשת החושים הסטנדרטיים, באיזה חוש הייתם בוחרים? התוצאות היו די חד-משמעיות. כמעט 70% בחרו לוותר על חוש הריח, ו-20% על חוש הטעם. באופן מפתיע, אגב, 5-6 אחוזים בחרו לוותר על חוש המישוש או השמיעה. אף לא אחד בחר לוותר על הראייה.
למה ערן הציק לאנשים בשאלות הרות גורל כאלו ואיך זה קשור לבלוג על בישול? ובכן, כולם יודעים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. אבל ניסיתם לחשוב פעם למה השתרבב הריח לביטוי הזה שאמור להתייחס לטעם האישי של כל אחד?
מאז ימי הבננה ספליט של שנות השמונים, אין שילוב מתוק שערן יותר אוהב מאשר בננות ושוקולד. לכן ברגע שקיבלנו לידנו את הספר Baked ידענו שזה המתכון הראשון שננסה מתוכו. Baked היא מאפייה בברוקלין שפתחו שני בחורים שמאסו בקריירה שלהם ועשו הסבת מקצוע לאופים. המאפייה הצליחה מאוד ובעקבות ביקוש הקהל, השניים הוציאו ספר אפייה.
מאז ימי יוחנן המטביל, אנשים אוהבים לטבול משהו בקפה. אולי בגלל זה אנחנו כאלו סאקרים של עוגיות 'לוטוס'. בשבוע שעבר התכוונו להכין פאדג' שוקולד-פיסטוק והצטיידנו במלאי של פיסטוקים קלופים, אך הגורל זימן לנו כוס קפה מהמקינטה אז החלטנו לסטות מהתוכנית המקורית ולהכין בישקוטי שוקולד פיסטוק מהממים של מרתה (כמובן…).
בישקוטי באיטלקית פירושו "אפוי פעמיים". קודם כל אופים את הבישקוטי ככיכר ולאחר מכן פורסים לפרוסות ואופים מחדש, כדי לייבש טוב טוב את העוגיות. את המתכון לפאדג', אגב, נעלה בהזדמנות (והוא לא של מרתה :)).
כבר הרבה זמן שערן מבקש מעידית להכין לו עוגת שמרים שוקולד, אבל לערן היה שיער ארוך ועידית לא הסכימה לדבר איתו עד שיסתפר. ביום שישי האחרון ערן סוף סוף הסתפר. לכבוד זה עידית הכינה לו קראנץ שוקולד.
טוב, אנחנו מודים, קראנץ שוקולד זה לא, מאחר וקראנץ אמיתי עשוי מבצק כרוך, שהוא בצק שמרים שלתוכו קופלו כמה מאות גרמים טובים של חמאה (דומה לבצק של קוראסון, אם תהיתם). את העורקים שלנו אנחנו מנסים להשאיר פתוחים ככל האפשר, לכן עיצבנו רולדת שמרים פשוטה לצורה של קראנץ. זאת אומרת, גילגלנו רולדת שוקולד, חתכנו אותה במרכזה וקלענו ממנה בורג נאה.
את הבצק לרולדה לקחנו ממתכון של הקונדיטור אורן גירון [מתוך כתבת השמרים הגדולה של יעל גרטי], והמילוי הוא מילוי שוקולד פשוט.
חגיגות יום הולדת במשרדים הם לא עניין של מה בכך בדרך כלל. אם אין מינימום עוגה אחת ומבחר עוגיות זאת לא חגיגה. בשבוע שעבר יעל מהמשרד של עידית חגגה 23 אביבים והתרומה שלנו לחגיגה היתה קופסה מלאת עוגיות שוקולד בצורת כוכב עם סוכריות צבעוניות.
אתמול הלכנו לביתו של חברנו הטוב (ושכנינו) גיא חג'ג' למפגש לייבל. גיא ושותפו הרוחני בנימין אסתרליס מנהלים את הלייבל הקטן והמשובח Hiss Records, שמוציא בימים אלו את אלבום הבכורה של היוצר הבאר-שבעי נדב אזולאי. כמיטב מסורת הלייבל, גיא ובנימין מזמינים לביתם חברים ומכרים לחגוג את האלבום החדש ולהקים פס יצור קטן שבו אורזים את הדיסקים בצורה ידנית. בין לבין גם מנשנשים ושותים יין טעים מבית היוצר של יקב יעקב (אבא של בנימין). אנחנו תרמנו לנשנושים חטיפי קוקוס ששילבו בתוכם את הצירוף הבלתי אפשרי: גם דביקים וגם פירוריים. קינוח כל כך קל להכנה, שזה לא יאומן.