את העוגה הזאת אני שולפת פעם בשנה: בפסח, וחבל – אבל הזמן קצר, העוגות רבות והקלוריות מרובות. כל מה שיש בה זה שוקולד, ביצים, סוכר ותמצית וניל (ומלח, אבל אנחנו לא מחשיבים אותו כמרכיב, זוכרים?) והתוצאה היא שילוב חלומי בין עוגה לפודינג. למעלה – עוגה, בפנים – תוך רך ושוקולדי. מגישים אותה עם כף גדולה ואוכלים בכפית קטנה לאט לאט.
היי, זאת אני! חזרתי. יש לבלוג שם חדש ולוק חדשים, פיטרתי את ערן (שצריך גם ככה להתמקד במקצוע המרכזי שלו, חיטוט במוח של אנשים) והנה אני פה עם מתכונים שווים וחדשים. מה עשיתי בזמן שלא הייתי פה? ילד, טור ב-mako והמון שעות בעבודה. אבל עוד על זה – בעמוד האודות החדש של הבלוג. מעכשיו, תוכלו למצוא כאן מתכונים שאני חייבת לחלוק עם כל העולם, רובם חדשים אבל גם כאלו מהטור דנן, אותם אעלה לאט לאט. אגב, מחרתיים, לפני 7 שנים, הבלוג הזה נולד.
לכבוד פסח, המתכון המשודרג של עידית לטארט הקוקוס והשוקולד שלנו מלפני 3 שנים. מתוך הטור של עידית ב-mako:
כשחושבים על אידוי, בדרך כלל חושבים על ירקות, דגים וכיסונים. הדבר האחרון שחושבים עליו הוא כיפלי בצל, והדבר הלפני אחרון שעולה במחשבה זו עוגת ספוג. כי מה הקשר בין טכניקת בישול אסיאתית לבין קינוח עוגתי? כשחושבים על זה, גם הסבתות שלנו הכינו עוגות על הכיריים, אבל המרחק בין סלסלת אידוי מבמבוק לסיר פלא מתכתי הוא כמו המרחק בין בייג'ינג לוורשה.
נתחיל מהכלים: הרעיון הוא לאדות את העוגות בתוך כוסות תה קטנות (לא מאגים עבים וענקיים בבקשה) כדי לקבל מנות אישיות קטנות ותפוחות. אפשר להשתמש גם בתבניות סופלה, או כל כלי קטן ועמיד לחום שיש לכם.
השבוע רצינו לאפות עוגה שתסטה מתֶּמָת הבחושה הרגילה. קצת נמאס לנו מהעוגות הרגילות שלנו (שוקולד/פירות/קישואים…) וחיפשנו עוגה עם טעם קצת יותר מיוחד. את המתכון המיוחל מצאנו בספר "Cook With Jamie" של ג'יימי אוליבר שקנינו בשבוע הספר האחרון (כבר עברה כמעט שנה?) שנח על שולחן הסלון כאחרון ספרי שולחנות הקפה. עוגת הלימון והפרג שלו נראתה בדיוק כמו מה שחיפשנו. קפיצה קטנה לחנות התבלינים השכונתית להצטיידות מהירה וכבר בחשנו במטבח וגיררנו קליפות לימונים.
כמו בצבא, העוגה הזאת בנויה מ-3 חלקים: העוגה, הסירופ והזיגוג. שני החלקים הראשונים הם קריטיים לעוגה (אי אפשר לעשות עוגה בלי עוגה), אך הזיגוג לדעתנו אופציונלי. אפשר להסתפק באבקת סוכר, אפשר להסתפק גם בציפוי של אוויר.
קצת לפני פסח מתחיל מירוץ המתכונים השנתי למרחקים ארוכים. כל האופים בארץ מחפשים מתכונים נטולי קמח שיהוו קינוח מושלם לארוחת החג. אופי ההארדקור הופכים עוגות רגילות לעוגות פסח על ידי שימוש בקמח מצות, תפוחי אדמה או שקדים טחונים. האופים המתונים יותר פשוט מחפשים מתכונים נטולי קמח ומאווררים מהארכיון מוּסים, מרנגים, מקפאים וסלטי פירות.
המתכון הזה הוא שעטנז בין עוגיית קוקוס לפסח לבין ציפוי לעוגה: טארט שתחתיתו "בצק" קוקוסי פריך והמילוי שלו גנאש שוקולד עשיר. התוצאה היא טארט דחוס ומאוד שוקולדי, שישתלב היטב עם הקפה של סוף הסדר. הטארט כשר לפסח, אך כשר חלבי (לערלים שכמותנו). לגרסת הפרווה, ניתן להשתמש בשמנת צמחית.
הטארט גמיש למילויים שונים ומגוונים. בסוף הפוסט תמצאו הצעות למילויים שונים.
בשבוע שעבר ערן חגג יום הולדת גדול ועגול – 30. בכל פעם שלמישהו במשפחה יש יום הולדת (בעיקר לילדים), עידית מכינה את עוגת השוקולד של קרין גורן, זו עם השוקולית והשמנת החמוצה שזוכה להצלחה גורפת גם מצד הקטנים וגם מצד הגדולים. אבל בגלל שערן כבר ילד גדול, השנה הוא קיבל עוגה רצינית יותר שמכילה הרבה שוקולד מריר איכותי, אספרסו ו-וויסקי. עוגה לילדים גדולים…
אין המון וויסקי בעוגה, רק שליש כוס, אבל בתוספת קפה שחור וחזק לא בטוח שהעוגה הזאת מתאימה יותר מדי לילדים, לתשומת ליבכם. העוגה מכילה המון (אבל המון) חומרים מושחתים, אז תשמרו אותה לאירוע באמת מיוחד. בשאר הזמן נסתפק בחסה.
מבוסס על מתכון של איילת לטוביץ'.
בנוסף, אנחנו מזכירים לכם שיש לכם עד יום ראשון הקרוב (13.3) כדי להכנס להגרלה של הספר המגניב הזה. איך, מה ועוד פרטים: כאן.
חג השבועות בפתח ויחד איתו שטף של מתכוני גבינות מכל הסוגים. עוגות גבינה, בורקסים, קישים…
כשערן היה ילד, היו מחלקים בגן הילדים שלו עוגת גבינה אפויה שאף עוגת גבינה שטעם בחייו לא השתוותה לה. יכול להיות שהיא לא היתה כזו מיוחדת, אלא הוא פשוט זוכר לה חסד ילדות – אך אין ספק שהיא פתחה אצלו את האהבה לעוגות גבינה. אהבה שהגיעה לשיאה בפעם הראשונה שבה ביקר בניו יורק ואכל כל יום 'ניו-יורק צ'יזקייק'. ועידית? עידית סתם אוהבת עוגות גבינה.
לכבוד החג, בחרנו להביא לכם מתכון לעוגת גבינה לא אפויה, קלה להכנה ונטולת חשש קריסה בתנור. העוגה עשירה (מאוד) ומנוקדת בפיסות דובדבנים חמוצים-מתוקים. בתקופה זאת של השנה כשהדובדבנים רק מתחילים להופיע בחנויות, מאוד לא כלכלי לקנות כמות כל כך גדולה של דובדבנים בשביל המתכון הזה. לכן, אנחנו השתמשנו בדובדבנים משומרים ומגולענים. אם עדיין תרצו לשבור קופת חיסכון בשביל המתכון הזה, רוצו וקנו לכם צנצנת גדולה של דובדבני אמרנה מיובאים מאיטליה (אפשר להשיג בחנויות של פיינשמעקרים). לנו הספיקו דובדבנים משומרים רגילים. טיפ קטן: תשמרו את המיץ הדובדבנים המסונן. הוא טעים כתוספת ליוגורט, או לגלידה או סתם ככה עם כף.
כמובן שאת הדובדבנים אפשר להחליף בפירות אחרים, עם עדיפות לפירות יער: תותים, פטל, אוכמניות וכו.
מבוסס על מתכון של איילת הירשמן מהספר "יומן מטבח". מתאים לתבנית בקוטר 24 ס"מ (או 26 אם אין – היא תצא יותר נמוכה ושטוחה)
ביום ראשון חגגו גיקים ברחבי העולם את יום הפאי. ארבעה עשר במרץ, או כמו שכותבים בארה"ב: 3.14 הוא חג לא רשמי שהפך בשנים האחרונות ליום בו כל בלוגי האוכל ברחבי העולם מכינים פאי לכבודו. אז גם אנחנו.
בשבוע שעבר קיבלנו משלוח מיוחד הישר מהצפון. חברנו הטוב בנימין מורפלקסיס אסתרליס הביא לנו שקית מלאה בלימונים ענקיים ועסיסיים הישר מהעץ בגינת ביתו במצפה עדי. ערן זומם להכין לימונצ'לו ועידית גנבה לו מהערמה כמה לימונים והכינה מהם פאי לימון.
בצק הפאי הזה שונה מבצקי הפאי והטארט הרגילים שאנחנו בדרך כלל מכינים. זהו בצק מתוק יותר הנקרא בצרפתית Pâte Sucrée ומבוסס על מתכון של אליל האפייה מישל רו (והסבא הדמיוני של ערן). הבצק הזה קשה יותר לרידוד מבצק רגיל, אבל כמו כל דבר בעולם, מרת'ה סטיוארט מצאה פתרון ועל כך בהמשך. מלית הפאי גם של מרת'ה.
שלום לכל מי שהגיע אלינו מהכתבה בגלריה, אנחנו ערן ועידית וזה הבלוג שלנו. אתם מוזמנים להפעיל את השיר ולקרוא את המתכון, וגם על הדרך להרשם לעדכונים במייל/רסס.
באמת באמת שניסינו להתאפק עם הפוסט הזה עד לקיץ, כשיש פירות יער עסיסיים ויפים אצל הירקן. אבל מה לעשות שלמקסים מהעבודה של ערן היה יום הולדת… יש בבראוניז האלו משחק בין המתוק לחמצמץ, מאחר והפטל שובר את המתיקות של השוקלד. קחו בחשבון שפטל קפוא קצת חמוץ יותר מפטל טרי (וגם פחות פוטוגני). אז אם אתם אוהבים את הבראוניז יותר מתוקים, אפשר להוסיף עוד קצת סוכר לבלילה. המתכון מבוסס על מתכון של ישראל אהרוני.