בוקר אחד אכלתי קורנפלקס עם חלב ופרוסות בננה שהייתה קצת בשלה מדי. בשלוקים האחרונים הייתה לי הארה בסגנון כריסטינה טוסי: ממש הרגשתי איך הטעם של החלב משתנה לטעם של חלב בננה, ואמרתי לעצמי – בואנה, אפשר להכין חלב בננה בבית! פניתי לגוגל ומצאתי אינספור מתכונים שאמרו את אותו הדבר (תרשמו נוסחה): חצי כוס חלב, חצי כוס מים, בננה בשלה מאוד ותמצית וניל (וגם ממתיק כלשהו כמו מייפל, אבל ויתרתי עליו). את כל זה טוחנים בבלנדר ומקבלים חלב בננה.
מכירים את האנשים האלו שמנצלים את סוף העונה והורדת המחירים של הפירות כדי להכין קילוגרמים של ריבות ביתיות? חמותי כזו, טל סורסקי כזה, אני לא כזו. עם כל הערכתי להכנת דברים בבית במקום לקנות גרסה תעשייתית (ויש הערכה, ראו קטגוריית המעדנייה הביתית בבלוג), אין לי זמן, סבלנות ומקום בארון לכל כך הרבה צנצנות. אז יש לי את הריבות הביתיות של ריטה חמותי, יש ריבות קנויות מעולות ויש "ריבות" שאני מכינה בבית עם צ'יה, המסמיכה הרשמית של הטבע.
אני רוצה לספר לכם על האובססיה החדשה שלי. כבר הרבה זמן שאני מחפשת ארוחת בוקר חדשה. כזאת שיהיה לי כיף לאכול, שתהיה בריאה והכי חשוב – שלא תגזול ממני יותר מדי זמן, שאין לי, בבוקר.
ואז נכנס לחיי פודינג צ'יה והוא באמת אחד מהמתכונים הקטנים והגאוניים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. אני נותנת לכם פה את הגרסה הפנסי-שמנסית שלו, עם 5 מרכיבים, אבל באמת שאפשר להכין אותו גם עם שניים וחצי.