הסתיו התעורר, הגשם חזר וסוף סוף אפשר להוריד מהארון העליון את החולצות הארוכות ושמיכות המעבר. אצלנו בבית עברנו למוד נובמבר – פיג'מות ארוכות דקות, גרביים ונעלי בית, תה חם לכולם אחר הצהריים וגם אוכל קצת יותר חם כשצריך. לא זנחנו את הסלטים אבל הצטרפו אליהם גם מרקים ותבשילים.
תשמעו פולקלור משפחתי מהצד של בן הזוג: בכל שנה בסדר פסח, רגע אחרי שמגישים את מרק העוף עם הקניידלך, מישהו שואל אחרי הביס הראשון אם צריך לקרוא לרוזינה שתביא את הגרזן – שזו בעצם דרך אחרת לשאול האם הקניידלך רכים או קשים השנה. לפני 70 שנה בהונגריה, רוזינה הייתה מנהלת משק הבית המיתולוגית בבית שבו גדל דודו של ערן. בכל שנה כשהמרק עם הקניידלך הוגש בערב החג, אב המשפחה היה טועם ראשון מהמרק, ואם הקניידלך היו יוצאים קשים, הוא היה מבקש מרוזינה את הגרזן. מאז המילה גרזן נזרקת לאוויר, לא משנה אם הקניידלך רכים או קשים.
מרק העוף הזה הוא מרק העוף שלמדתי להכין מריטה חמותי. אני מכינה אותו בכל חורף – הוא פשוט, אין בו מרכיבים מיוחדים ויש לו סוד אחד: בישול ארוך כדי למצות מהעוף את כל הטעמים שלו. בואו נדבר רגע מה שמים בתוך המרק: