לקח לי זמן להידלק על קייל, קצת כמו במודל חמשת שלבי האבל של קובלר רוס עברתי איתו הכחשה, כעס, מיקוח (על דיכאון דילגתי) והגעתי בסופו של דבר לקבלה. מעלה מר ולא טעים שדפדפתי בבוז על מתכונים איתו, הגעתי למצב שבו אני קונה אותו על בסיס קבוע ומנסה לדחוף אותו לכל מקום. אפשר למצוא אותו בסופר או אצל הירקן (ואם אין לירקן שלכם – בקשו שיביא) ואם עדיין קשה לכם עם הטעם נסו קודם כל לדחוף אותו למרק, ככה אני התחלתי (לכו על מרק מינסטרונה עם כרובית וקייל).
הכל התחיל כאלתור לארוחת צהריים מהירה. היו לי יותר מדי קישואי זוקיני במקרר וגם אפונה מוכנה מיום האתמול. הוספתי להם קשיו, טופו, שום ובצל ירוק, והקפצתי הכל בשמן זית (לא כיוונתי למוקפץ "אסייתי" מובהק, לכן לא היה לי אכפת לעשות את הכל בשמן זית). בשביל הרוטב שפכתי קצת מכל מיני בקבוקים שהיו לי במקרר וצירפתי הכל לאורז שגם הוא היה מוכן מיום השלשום. תוך 10 דקות הייתה לי מנה על הצלחת.
את רוב הטופו שאנחנו אוכלים כמשפחה, אנחנו אוכלים אצל ההורים שלי שלא אוכלים בשר. אמא שלי קונה את הטופו המדהים של קדיתא, שמרוב שהוא טעים לא צריך לעשות לו כלום חוץ מלחמם אותו טיפה, וביננו הוא גם טעים קר מהמקרר. אבל כשאני מכינה טופו בבית, אני משתמשת במגוון הרגיל שיש בסופר, שזה אומר טופו בינוני פלוס שחייבים לעשות לו משהו מעניין כדי להקפיץ לו את הטעמים.