ימים קשים עוברים עלינו. חלק מאתנו בבידוד, השאר סתם בחרדות והמצב די חרבנה. המדפים בסופר מתרוקנים בקצב מדאיג, אנשים אוגרים מזון (אי אפשר להגיד שגם לי אין סטוק בבית) וממעטים לצאת החוצה. בשבוע שעבר שלחתי את ערן לרפי הירקן שלנו ואמרתי לו "תקנה הכל". זה אולי לא הדבר הכי חכם לעשות וזה נוגד את כל מה ששי-לי ליפא כותבת עליו בספר החדש שלה, אבל הייתה זו שעת מצוקה.
בואו נודה באמת, עוגת בננות זה טעים ממש, אבל אף אחד מעולם לא אמר לעצמו "היי, היום אכין עוגת בננות!" וצעד בחדווה למטבח. עוגת בננות נאפית באופן כמעט מוחלט בגלל שיש לכם בננות שעברו את השיא בואכה שחורות ומלאות בדבש. וזה בסדר – לפחות נוכל להתנחם בעובדה שהבננות האלו זכו לסוף מכובד וטעים.
לפני כמה שבועות עלה לי רעיון – התכוונתי להכין עוגה מבננות נוטפות דבש וחשבתי מה עוד אוכל לתקוע בעוגה כדי להפוך אותה ליותר מעניינת. היו לי במקרר כמה תותים מצ'וקמקים ומסכנים ומיד אמרתי לעצמי – היי, עוגת תות בננה! טחנתי את התותים עם סוכר ומיץ לימון, הכנתי את העוגה כרגיל ושיישתי את התערובת הנוזלית אל תוך העוגה. התוצאה הייתה מכוערת ורטובה, אבל די אכילה מסתבר. לא משהו שאני יכולה להעלות לבלוג ולהציג בגאווה.