אנחנו לא מטגנים הרבה, האמת שאנחנו מנסים להמנע מטיגון ככל האפשר. אבל פעם בהרבה זמן משתלט עלינו דחף לאוכל פריך, חם ומושחת. אנחנו פותחים כל החלונות בבית, מוציאים סיר ישן ועמוק, מצננים בירה ויוצאים לדרך. טבעות בצל ביתיות הן משהו שאין לו תחליף. בצל אמיתי עטוף בקמח מפולפל וטבול בשמן רותח הוא מעדן שהקשר בינו לבין טבעות הבצל הקפואות שאנחנו מכירים מילדותנו הוא מקרי בהחלט (מי אמר בורגראנץ'?)
אנחנו קצת אמביוולנטיים בקשר לספר "יומן מטבח" של איילת הירשמן. מצד אחד, הוא מאוד יפה, כיף לקריאה ונראה מוצלח. מצד שני, הכנו ממנו מתכון אחד שהיה אסון (קלפוטי תאנים) ואחד נחמד מאוד (מיני קיש פילו עם תרד וגבינה פטה). לכן מבחן המתכון השלישי הוא חשוב ביותר. לכבוד שבועות שבא והלך כלא היה החלטנו להכין את מנת הקנלוני תרד וריקוטה עם רוטב העגבניות. אבל בשבוע וחצי האחרונים התעצלנו לללכת לסופר, משמע התעצלנו לבשל, משמע עבדנו נורא קשה בעבודה ולא היה לנו כוח בערב לכלום לא הכנו את המנה לשבועות. לא נורא, גבינות זה כיף כל השנה. להלן המתכון והמסקנות:
אנשים בדרך כלל נרתעים מהרעיון של הכנת חמוצים בבית. למה להכין כשאפשר לקנות על המשקל או בפחית שימורים. זה אולי נכון, אבל הרבה יותר כיף לפתוח צנצנת של כבושים פרי ידיך. הספר 'המטבח של שרי אנסקי' הוא כמו פורנו של אוכל כבוש, מוחמץ, מרקחות או בקיצור כל מה שהולך בתוך צנצנת. המטעמים הביתיים שהיא רוקחת בספר נראים מפתים כל כך שאפילו הביצים הכבושות נראות טוב. אנחנו ממליצים בחום לכל מי שמרייר על מטעמי מעדניה ביתיים לעלעל בספר ולנסות להכין בבית.
הצעת הגשה הוא מדור שמטרתו היא לתת לכם רעיונות איך לשדרג את המאכלים היומיומיים שלכם למשהו קצת יותר מעניין ופחות רגיל. ערבוב של כמה מרכיבים רגילים שלא דורשים הכנה מסובכת מדי יכול תמיד לרענן כל מנה עייפה ולעוסה. את הפוסט הראשון תחת הכותרת הזאת (פסטה עם צימוקי עגבניות) פרסמנו בינואר ושם די הפסקנו, אבל ננסה לחזור אל התלם ולתת לכם עוד הרבה רעיונות נחמדים מהמטבח שלנו.
פסח כבר עוד מעט נגמר, אבל עדיין לא מאוחר לתת לכם להנות ממתכון מיוחד לפסח, בטח אחרי הפוסט המושחת האחרון. חוץ מזה, כולם הרי נתקעים עם עודף מצות אחרי החג שלרוב מוצאות את דרכן לפח, אז למה לא להשתמש בהן למשהו טוב?
חג הפסח, שרבים אוהבים לשנוא, הוא אחד החגים שערן הכי אוהב, ואחת הסיבות המרכזיות לכך נמצאות בפוסט הזה. בכל שנה, אמא שלו מכינה את הגרסה המשפחתית שלה ללביבות המצה האלו, יחד עם צנצנת גדולה של מי סוכר. לכל משפחה יש את הגרסה שלה למצה מטוגנת עם ביצה, וזו במשפחה של ערן נקראת בימואלוס (או בימוליקוס, תלוי את מי שואלים).
בפסח אין מעדן יותר טוב מזה, כשהן עוד חמות מהמחבת ונוטפות מי סוכר. אבל גם אחרי שהן מתקררות הן נעלמות אחת אחת ומהר מאוד מן המקרר.
אנחנו שמחים לחנוך קטגוריה חדשה בבלוג: 'הצעת הגשה'. לא כל מנה דורשת קיצוץ, בישול ושאר מרעין בישין. אפשר לחבר כמה מרכיבים מוכנים מראש, או שדורשים הכנה מינימלית לכדי מנה יפה וטעימה. אלו לא מתכונים של ממש, אלא הצעות למנות שאנחנו אוהבים להרכיב.
הספר 'Martha Stewart Baking Handbook' מלווה אותנו מאז שעברנו לגור ביחד. עידית הזמינה את הספר מאמזון בערך בתקופה שערן נכנס לדירה ומאז הוא מספק שעות של הנאה. טארט העגבניות הוא אחד המתכונים שאנחנו חוזרים אליהם הכי הרבה פעמים.
למרות שיש לטארט הזה מראה 'פיצתי', הבצק שלו הוא בצק פריך, שכמו כל בצק מסוג זה צריך להכין מראש. עם כל הקירורים וההכנות מראש לוקח קצת זמן להכין אותו, אבל זה שווה את ההשקעה.
בגלל שאנחנו גם אוהבים לאכול וגם אוהבים מוזיקה – כל מתכון בבלוג הזה מלווה בשיר שאנחנו אוהבים. לא תמיד לשיר יהיה קשר ישיר למתכון – אבל עדיין כיף לשמוע כשקוראים ומבשלים.