אני רוצה לספר לכם על האובססיה החדשה שלי. כבר הרבה זמן שאני מחפשת ארוחת בוקר חדשה. כזאת שיהיה לי כיף לאכול, שתהיה בריאה והכי חשוב – שלא תגזול ממני יותר מדי זמן, שאין לי, בבוקר.
ואז נכנס לחיי פודינג צ'יה והוא באמת אחד מהמתכונים הקטנים והגאוניים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. אני נותנת לכם פה את הגרסה הפנסי-שמנסית שלו, עם 5 מרכיבים, אבל באמת שאפשר להכין אותו גם עם שניים וחצי.
מכירים את זה שברגע שיורדת טיפת הגשם הראשונה אתם מקבלים קרעכצ בלב ופתאום נורא חשוב לכם להכין ארוחה חמה עכשיו עכשיו? זה מה שקרה לי בשבוע שעבר. ירד גשם בטירוף, לקחנו את הילד מהגן ובמקום הסלט, החציל והטחינה המסורתיים של שישי בצהריים הייתי חייבת לדחוף לו משהו חם, רק בגלל שאני כזאת פולנייה.
במקרה באותו הבוקר קניתי שתי סלסילות פטריות, אז שלפתי מהמזווה את נשק יום החורף שלי – פולנטה עם פטריות צלויות. חוץ מהפטריות, בדרך כלל יש לי בבית את רוב המרכיבים – פולנטה מהירה, פטריות פורצ'יני, פרזמן וחלב (סלחו לי, אני אוהבת להיות מוכנה לכל מצב), אז כבר הייתי בשלושת רבעי הדרך לשם.
מה מיוחד כל כך בפסטה ברוטב עגבניות אתם שואלים? ובכן, זה זמן טוב להזכיר לכם (או להכיר לכם) את רוטב העגבניות הכי טעים בעולם. פשוט, מדויק ויוצא מעולה בכל פעם מחדש, בזכות השימוש באותם המרכיבים. אני נאמנה למותג העגבניות של Mutti – הוא קונסיסטנטי ברמתו, טעים ואפשר למצוא אותו היום כמעט בכל מקום (אפשר לקבל את הכסף שלי עכשיו?? סתם). מה שעוד טוב ברוטב הזה, שהוא מוכן תוך 20 דקות, אבל אם תתנו לו אפילו יותר זמן על האש הוא יתחדד ויתעצם ויהפוך לאפילו טעים יותר.
האמת ששיקרתי לכם. לסלט הזה קוראים "סלט גזר קלוי עם רוטב דגים חריף". רגע, חכו! אל תלכו מכאן! כי זה ממש לא מה שזה נשמע. אכלתם פעם במסעדה תאילנדית, נגיד סלט פאפאיה ירוקה, ולא הצלחתם להבין בדיוק מה זה בדיוק הרוטב הטעים הזה? אז זה היה רוטב דגים. כן, יש לו ריח מאתגר (שאני דווקא סופר אוהבת) אבל לטעם שלו אין תחליף. אתם אוהבים פרמזן, סויה, עגבניות, פטריות, רוקפור או בשר אדום? ברכותיי, אתם אוהבים אומאמי (אותו טעם חמישי שמקפצץ לכם בפה וגורם לכם לרצות ממנו עוד ועוד) ולכן תאהבו גם רוטב דגים.
את הרוטב דנן אפשר להשיג בכל מכולת אסייתית, בסופרים גדולים (את שלי קניתי בטיב טעם) ובמעדניות משודרגות עם מוצרים מחו"ל. הוא יחזיק לכם המון זמן בארון (תתעלמו מתאריך התפוגה שלו, רמת המליחות שלו כל כך גבוהה שהוא יכול לשרוד גם את האפוקליפסה והוא עדיין יהיה טוב למאכל) וישמש אתכם לעוד מלא דברים. נגיד, סלט פאפאיה של בית תאילנדי, או שדרוג כל מוקפץ שאתם מכינים. בקיצור, תסמכו עלי. המתכון הזה מבוסס על מתכון של ג'ושוע מקפאדן, מתוך המגזין השובב לאקי פיץ'.
איך הייתה שנת 2015 בשבילכם? מקווה שטובה, אבל גם אם לא, 2016 התחילה ממש אתמול בחצות. ואין זמן טוב משנה אזרחית חדשה כדי להחליט החלטות לשנה החדשה, כאלו שכנראה לעולם לא תעמדו בהן, אבל מה זה משנה, העיקר הכוונה. אם ההבטחה "לאכול בריא יותר" נמצאת אי שם בראש ההחלטות שלכם לשנה החדשה, יש לי מתכון שיעזור לכם להתניע.
סלט הקינואה הזה הוא באמת נהדר. אתם יודעים למה? כי הוא גרם לי להתחיל לאכול קינואה, ואולי גם לכם. ולא רק שהוא נהדר, הוא גם מודולרי. זה אומר שכמעט כל רוטב יתאים לו (אפילו סתם שמן זית וקצת חומץ), הירקות והתוספות יכולים להשתנות וגם התיבול – והוא תמיד יהיה טעים. לא שווה?
אז כמו שאמרתי בפוסט הקודם – מתה על מטוגן, שונאת טיגוניזם. אבל לפעמים באמת שהחג מחייב. פעם פעם, כשהייתי קטנה סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה לי לביבות תפוחי אדמה, לפעמים גם לא בחנוכה. הן היו עשויות רק מתפודים, קמח, ביצים ומעט ומעט מלח, והייתי אוכלת אותן חמות עם סוכר מלמעלה. כי ככה זה רומנים. כשגדלתי קצת והלכתי לאכול אצל חברות, הזדעזעתי לגלות שלביבות מכינים גם עם בצל בתוכן ושהן יכולות להיות לא מתוקות, אפילו לא קצת. אני עדיין זוכרת את עצמי יושבת ליד שולחן קטן בבית של חברה ובוהה בה בזמן שהיא שמה קטשופ על הלביבות שלה.
מתכון נוסף מהטור של עידית ב-mako. והפעם, תבשיל נפלא ומנחם שמכינים בדקות ספורות עם מוצרים שכל מזווה אינו שלם בלעדיהם.
מתכון שני מתוך הטור של עידית ב-mako – מרק דלעת מתובל. הולך להיות גשום החל ממוצ"ש, אז אם היינו במקומכם, היינו מתארגנים על חתיכת דלעת מהירקן (ומלא שום).
את בוקר יום שישי האחרון והגשום העברנו בעיקר באוטו. תיכננו לנסוע בבוקר לשוק הנמל ולהקדים את כל באי ההפנינג למען תושבי הדרום, בידיעה ששעה וחצי קודם פלוס גשם שוטף בטח ישאירו לנו נמל ריק מאדם. כנראה שכולם ניסו להתחכם כמונו ובילינו בערך חצי שעה בפקק מסביב לנמל (ניסינו להתחכם בשנית ולברוח לכניסות אחרות. שוב, לא מקורי מצידנו). בסופו של דבר הצלחנו להשתחל החוצה מהתנור ולברוח לכיוון השני. אז את המצרכים שקיווינו לקנות בשוק לא קנינו, אבל 3 קילו של עגבניות שקנינו מאוחר יותר עזרו קצת להרגשה הטובה. תוך כדי הפקק הצלחנו להיזכר במתכון של סופי דאהל למרק העגבניות הצלויות הזה, שנתן לנו משהו לשאוף אליו בעודנו מזדחלים. מניחים עגבניות, בצל ושום בתבנית לא שטוחה מאוד (שהנוזלים לא ייברחו), זורקים לתנור וטוחנים. אפילו לא צריך סיר!
בימים האחרונים אפשר להרגיש שהאוויר טיפה משתנה. יש קצת יותר רוח שמצליחה לחדור לרחובות ובשעות הערב אפילו אפשר לומר שנעים בחוץ. יש לזה רק הסבר אחד – הסתיו הגיע. עוד רמז להגעתו של שובר החום הוא הדלועים. בשבועות האחרונים יש לא מעט כתום בסל האורגני שלנו: זה התחיל בדלעות ערמונים וספגטי ועכשיו מגיעות אלינו דלוריות וחתיכות בוהקות מדלעות ענק. אמנם זו לא חגיגה כמו מה שקורה בארצות הברית עם הדלעות בתקופה הזו, בעיקר לקראת ליל כל הקדושים שמגיע בסוף החודש, אבל גם אנחנו יכולים ליהנות מהן.
