אורז מטוגן

אורז מטוגן

קשה לי לזרוק אוכל, למרות שאני עושה את זה לא מעט. כל שקית כוסברה שנרקבה לה במאחורה של המקרר גומרת עלי, כל שארית מרק שאנחנו כבר לא יכולים להסתכל עליו ונשארת בבדידותה בתוך סיר במקרר הורגת אותי. אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף בכל חודש על קניות אוכל + אוכל בחוץ שזה פשוט כאב לב. בגלל זה, אני משתדלת בכל הכוח לנצל שאריות ולהפנות אותן לכיוונים חדשים. כבר כתבתי בעבר שאני אוהבת לדחוף לטורטייה שאריות עוף, בשר או ירקות צלוים – לגלגל לבוריטו או לקפל לטאקו ולהוסיף לה כל מיני ממרחים או עלים שיש לי במקרר (קבלו: מתכון לטאקו כרובית ורעיונות מה לעשות עם טורטיות). ירקות עצובים אני בד"כ הופכת למוקפץ, עגבניות רכות מדי נטחנות והופכות אצלי לסלסה, דיפ או רוטב עגבניות ועצמות או שאריות עוף הופכים לציר או מרק. גם כשאני משתמשת בירקות אני מנסה להשתמש ברוב החלקים שלהם – כמו הגזע של הכרובית והברוקולי, העלים של השומר או הרגליים של הפטריות. בקיצור, לא חייבים תמיד לזרוק, בעיקר כשזה חוסך כסף ומשאבים. הדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל שיצא לפני יומיים מעלה שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי 3,200 שקל בשנה, שזה תשלום של חודש בגן פרטי לדוגמה, וששווי המזון האבוד בישראל בשנה עומד על 19.7 מיליארד שקלים. זה פסיכי, בעיקר בהתחשב בעובדה שכחמישית מתושבי המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. אני חושבת שזה זמן טוב להשתמש במם הזה. יום שלישי הבא (ה-12.3) הוא יום צמצום בזבוז המזון. אני ממליצה לכם להיכנס ללינק הזה וללמוד איך אתם גם יכולים לעזור.

המשיכו לקרואאורז מטוגן

חטיפי אצות ביתיים

חטיף אצות

הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.

עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.

המשיכו לקרואחטיפי אצות ביתיים

מאפינס תירס משודרגים

מאפינס תירס משודרגים

תכננתי ארוחת צהריים קטנה ורגועה עם הבן זוג והילדים בשבת. לא משהו פנסי, קצת סלט, קצת קנלוני עם ריקוטה ותרד, ויאללה מספיק. גם ככה אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה באותו הבוקר. אבל מפה לשם הזמנתי לצהריים גם את האחיינים שלי מעכשיו לעכשיו. הסתכלתי על המלאי המוכן, והוא לגמרי לא היה מספיק לעוד 2 פיות של כמעט-מתבגרים רעבים והייתי חייבת לארגן עוד מנות, דחוף.

התחלתי להוציא את כל מה שיש לי במקרר ובארון, ואלתרתי ארוחה לא קשורה, אבל טעימה. בנוסף לכל מה שהכנתי מהר מהר, פתחתי גם תירס מקופסה, שיהיה, כי ילדים אוהבים תירס, לא? מתברר שלא, כי אף אחד חוץ מבן החמש לא נגע בתירס הזה וכך נשארתי עם קערה מלאה. אז שלא נכין ממנו מאפינס?

המשיכו לקרואמאפינס תירס משודרגים

טאקו כרובית

טאקו כרובית

בזמן האחרון, הקצב בו אנחנו מחסלים טורטיות בבית הפך למשוגע. יש לי חבילה פתוחה במקרר, חבילה פתוחה בפריזר ועוד שתיים סגורות בארון, ואני מניחה שקרוב נעשה חיסול גם לאלו. התלבטתי אם להעלות את המתכון הזה, כי אני באמת לא מומחית באוכל מקסיקני, אני סתם אוהבת לאכול אותו וזה נראה לי קצת יומרני לתת מתכון ממדינה שאפילו לא ביקרתי בה. אבל אז הבנתי שלהגיד מילים כמו "טאקו" ו"קרמה" לא הופך את המתכון הזה למקסיקני, בעצם זה לא הופך אותו לשום דבר. ואני אסביר.

המשיכו לקרואטאקו כרובית

סלט מלפפונים וחומוס

סלט מלפפונים וחומוס

תשמעו, לא ציפיתי שיהיו פה כל כך הרבה מתכונים עם קופסאות שימורים, אבל מתברר שהיד שלי ניגשת אוטומטית לארון כשאני רוצה חומוס, שעועית, או עגבניות מרוסקות. ותפסיקו לעקם את האף, זה לא שאני מכינה לכם משהו מפטריות שרי פרוסות ומשומרות, אלא בעיקר מקטניות שמישהו אחר חסך לי את ההשרייה והבישול שלהם, או עגבניות שמישהו אחר קילף בשבילי. עכשיו כשכיסינו את זה, אפשר להמשיך הלאה.

יש בסלט הזה מעט מרכיבים כמו שאני אוהבת, וכולם ביחד עובדים מעולה אחד עם השני מבחינת טעם ומרקם. בקיצור, אני סופר מרוצה ממה שיצא לי. רציתי במקור לשדך לו רוטב אבוקדו קרמי אבל לא הצלחתי להגיע למרקם שריצה אותי. אז הלכתי על השילוב הישן והטוב של שמן זית וחומץ, וזה עבד נהדר.

המשיכו לקרואסלט מלפפונים וחומוס

מרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

מרק כרובית וכורכום

בואו אספר לכם שוב על דחיינותי (מרוב שאני נוטה לדבר כל זה, אולי כדאי שאעשה כבר תגית וזהו). אז יש לי דחיינות קשה, כל דבר שאני יכולה לדחות לאח"כ – יידחה.

באחת הפעמים האחרונות בהן הייתי אצל רפי הירקן שלי ועשיתי את הקנייה השבועית, התבאסתי מהכרוביות שלא נראו משהו ושאלתי אותו אם זה מה יש. "את חברת מועדון" הוא אמר לי ושלח את העובד שלו להביא לי כרובית vip. היא באמת הייתה מהממת, כל כך מהממת שהלכתי הביתה וצילמתי אותה. ואז השארתי אותה על השיש ליומיים, ואז העברתי אותה למקרר ואז היא עמדה שם והסתכלה עלי בכל פעם שפתחתי את המקרר, בעודה מתמקמקת לאיטה.

מתישהו היה לי חבל לבזבז את הכרובית היפה אך הפחות רעננה הזאת, לכן חסתי עליה ועשיתי לה המתת חסד בתוך סיר מלא במים רותחים. זתומרת, הכנתי ממנה מרק.

המשיכו לקרואמרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

טבעות בצל אפויות

טבעות בצל אפויות

הנה משהו שאני מגלה בכל חנוכה מחדש: נכון כשאוכלים מטוגן אז פתאום מתחשק לכם לאכול רק מטוגן כל הזמן? זה האפקט הממכר הזה של הקראנץ' והטעם המטוגן שגומר אותי בכל פעם מחדש. אוקיי, עכשיו שאנחנו מסכימים, אני יכולה להגיד שיש לי פה פשרה מעולה עם טבעות הבצל האלו. מוותרים על הטיגון ומעבירים אותם אפייה בחום גיהנום עד שהן משחימות והופכות להיות פריכות בטירוף. אבל, ויש פה אבל גדול – תיבול זו מילת המפתח שלכם. אם תזרקו את טבעות הבצל האלו רק עם פירורי לחם לתנור, תקבלו טבעות בצל בציפוי בטעם לחם. אתם חייבים חייבים לתבל את פירורי הלחם וגם את הקמח בתבלינים יבשים. איזה? מה שאוהבים. כמה? כמה שיותר. אני אוהבת פפריקה מעושנת, אבל רק היא לא מספיקה פה. הוספתי גם שבבי צ'ילי יבש, כורכום, מלח כמובן ואבקת חרדל (שהיא דבר שאני ממליצה שיהיה לכם במטבח, כי היא משדרגת בטירוף כל עוף שהיא תגע בו).

אז רגע לפני שחנוכה נגמר, הנה משהו שמרגיש מטוגן בלי כל השמן ורגשות האשמה. רגע, רוצים רגשות אשמה? הנה הגרסה המטוגנת (ווינק ווינק).

המשיכו לקרואטבעות בצל אפויות

רושטי – לביבת תפוחי אדמה גדולה במחבת

רושטי - לביבת תפוחי אדמה

איך אני אוהבת את חנוכה! החורף, הנרות, האורות המנצנצים, המשפחתיות והאוכל – זו הגרסה היהודית להוּגָה הדנית (חשבתם שאגיד כריסמס, הא?), שעושה לי נעימי בגוף. חבל שעל הכל מעיב ריח טיגונים קשה, פלוס העובדה שהחג נחגג בחורף – עונה שבה נוטים לסגור חלונות, שלא עוזר להרגשה החגיגית. אז בשנים האחרונות, כשאני מארחת את המשפחה, אני עושה את זה בחגיגות נטולות טיגונים. אין לביבות על השולחן, יש כן סוגי מאכלים אחרים שנאכלים בסגנון בופה ולקינוח סופגניות קנויות. זה עובד אחלה אצל המשפחה שלי ואין לאף אחד תלונות כל עוד הם על בטן מלאה 🙂

אם השיטה הזאת מדברת אליכם אבל אתם עדיין מחפשים את הלביבות המסורתיות, הנה אופציה נחמדה שתתן לקהל את מנת התפודים המטוגנים שלו, אבל לא תרתק אתכם למטבח (כי אתם יודעים, לארח ללביבות זה בדיוק כמו לארח למופלטות – נתקעים במטבח בעוד האורחים מנשנשים בסלון) – תכינו רושטי.

המשיכו לקרוארושטי – לביבת תפוחי אדמה גדולה במחבת

סלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

סלט שעועית חם

הכל התחיל בגלל סטורי של גיל גוטקין. לפני כמה חודשים הוא העלה תמונות של מנות שאכל באיזושהי מסעדה ואחת מהן הייתה של סלט שעועית חם, שעשתה לי את זה באותו הרגע כמו שעוגת שמרים עם שוקולד עושה לי את זה בכל רגע נתון. הסתכלתי טוב על הצילום, ניגשתי למקרר והתחלתי לאלתר משהו דומה על המקום. למזלי, אני די מצוידת מבחינת מזווה ומקרר אז היה לי את כל מה שאני צריכה: קופסת שימורי שעועית, שום, כוסברה, ולימון. טחנתי, הקפצתי ותוך כמה דקות הייתה לי מנה שתוך טעימה אחת הפכה להיות קבועה אצלי במטבח.

כדאי לאכול אותה חמה, ולמזלכם לוקח להכין אותה באזור ה-10 דקות, אפילו פחות. אז אפשר להכין אותה בכיף רגע לפני שאוכלים (ואם רוצים להיות יעילים אפשר אפילו לטחון את השקדים והכוסברה מראש). לא צריך לבשל פה כמעט כלום חוץ מהשום, מאחר ואת השעועית צריך רק לחמם (היא מגיעה מבושלת כשהיא מקופסת שימורים) וכשהיא חמה מערבבים פנימה את הכוסברה והשקדים. סה טו. רוצים לראות את דרך ההכנה המפורטת של המתכון? היא נמצאת בהיילייטס שלי באינסטגרם, חפשו "סלט שעועית חם"

המשיכו לקרואסלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

סלט דלורית צלויה

סלט דלורית צלויה

לוח השנה מצביע על נובמבר, אבל המעלות שבחוץ גורמות לי לפקפק בכך. הבגדים הארוכים שמיינתי כבר לפני חודש עדיין לא נשלפו והסנדלים עדיין ננעלות כמעט בכל בוקר. טוב, לפחות יבש והשיער מסתדר מעולה, מי ידע שסתיו משוגע הוא בעצם החלקת הקראטין של הטבע.

למרות שאפשר למצוא אותם אצל הירקן ובסופר כל השנה, הסתיו הוא העונה של הדלועים. אנחנו לא נכנסים לאוברדרייב דלעת כמו האמריקאים באזורי ליל כל הקדושים וחג ההודיה (לאטה דלעת של סטארבאקס!), אבל אם תקפצו באיזה שישי לשוק האיכרים בנמל תל אביב, תראו המון דלועים יפהפיים מסוגים שונים מסודרים יפה. אבל גם בלי שוק ובלי איכרים אפשר למצוא עכשיו אחלה ספסימנטים. חפשו אצל הירקן חתיכה מהדלעת הענקית שהוא מחזיק על הרצפה או לכו על הדלוריות שהן מעולות עכשיו.

באופן כללי אני מעדיפה דלורית על דלעת. היא יחידה שלמה עם קליפה לעומת הדלעת שנמכרת בחתיכות – מה שאומר שהיא נשמרת יותר זמן ואני לא חייבת לרוץ להכין איתה אחרי שאני חוזרת מהירקן, הטעם שלה עדין יותר ואי אפשר להכחיש שהיא ממש חמודה בקערת הירקות שעל השיש.

המשיכו לקרואסלט דלורית צלויה

Something is wrong.
Instagram token error.