מאפינס זוקיני

מאפינס זוקיני

הקטנה שלי לא חזקה בירקות. היא חזקה בלאגור אותם בפה ואז לשחרר אותם בצרור כעבור זמן מה, מפתיע באריכותו, אבל ככל שזה נוגע ללבלוע אותם – פחות. אז הפכתי לאמהות האלו שמנסות לתקוע ירקות בהיחבא בכל מיני דברים או להכין מהם מאפינס, כדי שהיא תאכל, אולי.

המאפינס האלו מבוססים על מתכון מעולה לפשטידה דלת שומן שהגתה חברתי דנה בר-אל שוורץ. זה היה בזמן שכל המשרד היה בדיאטה והפשטידה הזאת התפשטה כמו אש בשדה קוצים שמנמנים. הסוד שלה הוא בצל מטוגן, שנותן את כל הטעם לפשטידה והשומן היחיד שלה (חוץ מהשומן של הביצים) מגיע משמן הטיגון, כך שאפשר לאכול אותה בכיף מבלי לחשוש מקלוריות ושומן. אם תרצו להכין את הפשטידה המהוללת, היא נמצאת בלינק הזה.

המשיכו לקרואמאפינס זוקיני

חטיפי פולנטה פריכים

חטיפי פולנטה

אני לא מבינה למה עושים כזה עניין גדול מפולנטה, זאת ליטרלי המנה הכי קלה שאפשר להכין, רמה אחת מעל חביתה. אפילו לא צריך לזכור מתכון, כל מה שצריך לזכור זה יחס של 4:1 – ארבע כוסות נוזלים על כוס פולנטה מהירת הכנה אחת. משם אפשר רק לשדרג את הדייסה הצהובה הזאת – עם פרמזן (או גבינה אחרת), חמאה, לדלל בחלב, להחליף נוזלים בציר כלשהו וכו'. וכשמשתמשים בפולנטה מהירת הכנה כל העסק הזה לוקח פחות מעשר דקות, כולל להרתיח מים בקומקום.

בכמויות קטנות זו ארוחת ערב מהירה ומעולה לילדים (עליה אפרט בקרוב בפוסט אחר), אבל כשאני מכינה סיר פולנטה שלם, תמיד נשארות שאריות, ולאכול פולנטה מאתמול זה לא כיף. אז מה עושים? מנצלים את השאריות להכנת חטיפי פולנטה. אחרי שכל אחד מקבל מנה לצלחת, אני מעבירה את מה שנשאר בסיר לתבנית קטנה, משטחת ומעבירה למקרר. לא חייבים להכין את החטיפים האלו משאריות, מדי פעם אני מכינה סיר פולנטה במיוחד בשבילם, כמו במקרה שלנו.

המשיכו לקרואחטיפי פולנטה פריכים

אורז מטוגן

אורז מטוגן

קשה לי לזרוק אוכל, למרות שאני עושה את זה לא מעט. כל שקית כוסברה שנרקבה לה במאחורה של המקרר גומרת עלי, כל שארית מרק שאנחנו כבר לא יכולים להסתכל עליו ונשארת בבדידותה בתוך סיר במקרר הורגת אותי. אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף בכל חודש על קניות אוכל + אוכל בחוץ שזה פשוט כאב לב. בגלל זה, אני משתדלת בכל הכוח לנצל שאריות ולהפנות אותן לכיוונים חדשים. כבר כתבתי בעבר שאני אוהבת לדחוף לטורטייה שאריות עוף, בשר או ירקות צלוים – לגלגל לבוריטו או לקפל לטאקו ולהוסיף לה כל מיני ממרחים או עלים שיש לי במקרר (קבלו: מתכון לטאקו כרובית ורעיונות מה לעשות עם טורטיות). ירקות עצובים אני בד"כ הופכת למוקפץ, עגבניות רכות מדי נטחנות והופכות אצלי לסלסה, דיפ או רוטב עגבניות ועצמות או שאריות עוף הופכים לציר או מרק. גם כשאני משתמשת בירקות אני מנסה להשתמש ברוב החלקים שלהם – כמו הגזע של הכרובית והברוקולי, העלים של השומר או הרגליים של הפטריות. בקיצור, לא חייבים תמיד לזרוק, בעיקר כשזה חוסך כסף ומשאבים. הדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל שיצא לפני יומיים מעלה שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי 3,200 שקל בשנה, שזה תשלום של חודש בגן פרטי לדוגמה, וששווי המזון האבוד בישראל בשנה עומד על 19.7 מיליארד שקלים. זה פסיכי, בעיקר בהתחשב בעובדה שכחמישית מתושבי המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. אני חושבת שזה זמן טוב להשתמש במם הזה. יום שלישי הבא (ה-12.3) הוא יום צמצום בזבוז המזון. אני ממליצה לכם להיכנס ללינק הזה וללמוד איך אתם גם יכולים לעזור.

המשיכו לקרואאורז מטוגן

חטיפי אצות ביתיים

חטיף אצות

הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.

עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.

המשיכו לקרואחטיפי אצות ביתיים

מאפינס תירס משודרגים

מאפינס תירס משודרגים

תכננתי ארוחת צהריים קטנה ורגועה עם הבן זוג והילדים בשבת. לא משהו פנסי, קצת סלט, קצת קנלוני עם ריקוטה ותרד, ויאללה מספיק. גם ככה אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה באותו הבוקר. אבל מפה לשם הזמנתי לצהריים גם את האחיינים שלי מעכשיו לעכשיו. הסתכלתי על המלאי המוכן, והוא לגמרי לא היה מספיק לעוד 2 פיות של כמעט-מתבגרים רעבים והייתי חייבת לארגן עוד מנות, דחוף.

התחלתי להוציא את כל מה שיש לי במקרר ובארון, ואלתרתי ארוחה לא קשורה, אבל טעימה. בנוסף לכל מה שהכנתי מהר מהר, פתחתי גם תירס מקופסה, שיהיה, כי ילדים אוהבים תירס, לא? מתברר שלא, כי אף אחד חוץ מבן החמש לא נגע בתירס הזה וכך נשארתי עם קערה מלאה. אז שלא נכין ממנו מאפינס?

המשיכו לקרואמאפינס תירס משודרגים

טאקו כרובית

טאקו כרובית

בזמן האחרון, הקצב בו אנחנו מחסלים טורטיות בבית הפך למשוגע. יש לי חבילה פתוחה במקרר, חבילה פתוחה בפריזר ועוד שתיים סגורות בארון, ואני מניחה שקרוב נעשה חיסול גם לאלו. התלבטתי אם להעלות את המתכון הזה, כי אני באמת לא מומחית באוכל מקסיקני, אני סתם אוהבת לאכול אותו וזה נראה לי קצת יומרני לתת מתכון ממדינה שאפילו לא ביקרתי בה. אבל אז הבנתי שלהגיד מילים כמו "טאקו" ו"קרמה" לא הופך את המתכון הזה למקסיקני, בעצם זה לא הופך אותו לשום דבר. ואני אסביר.

המשיכו לקרואטאקו כרובית

סלט מלפפונים וחומוס

סלט מלפפונים וחומוס

תשמעו, לא ציפיתי שיהיו פה כל כך הרבה מתכונים עם קופסאות שימורים, אבל מתברר שהיד שלי ניגשת אוטומטית לארון כשאני רוצה חומוס, שעועית, או עגבניות מרוסקות. ותפסיקו לעקם את האף, זה לא שאני מכינה לכם משהו מפטריות שרי פרוסות ומשומרות, אלא בעיקר מקטניות שמישהו אחר חסך לי את ההשרייה והבישול שלהם, או עגבניות שמישהו אחר קילף בשבילי. עכשיו כשכיסינו את זה, אפשר להמשיך הלאה.

יש בסלט הזה מעט מרכיבים כמו שאני אוהבת, וכולם ביחד עובדים מעולה אחד עם השני מבחינת טעם ומרקם. בקיצור, אני סופר מרוצה ממה שיצא לי. רציתי במקור לשדך לו רוטב אבוקדו קרמי אבל לא הצלחתי להגיע למרקם שריצה אותי. אז הלכתי על השילוב הישן והטוב של שמן זית וחומץ, וזה עבד נהדר.

המשיכו לקרואסלט מלפפונים וחומוס

מרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

מרק כרובית וכורכום

בואו אספר לכם שוב על דחיינותי (מרוב שאני נוטה לדבר כל זה, אולי כדאי שאעשה כבר תגית וזהו). אז יש לי דחיינות קשה, כל דבר שאני יכולה לדחות לאח"כ – יידחה.

באחת הפעמים האחרונות בהן הייתי אצל רפי הירקן שלי ועשיתי את הקנייה השבועית, התבאסתי מהכרוביות שלא נראו משהו ושאלתי אותו אם זה מה יש. "את חברת מועדון" הוא אמר לי ושלח את העובד שלו להביא לי כרובית vip. היא באמת הייתה מהממת, כל כך מהממת שהלכתי הביתה וצילמתי אותה. ואז השארתי אותה על השיש ליומיים, ואז העברתי אותה למקרר ואז היא עמדה שם והסתכלה עלי בכל פעם שפתחתי את המקרר, בעודה מתמקמקת לאיטה.

מתישהו היה לי חבל לבזבז את הכרובית היפה אך הפחות רעננה הזאת, לכן חסתי עליה ועשיתי לה המתת חסד בתוך סיר מלא במים רותחים. זתומרת, הכנתי ממנה מרק.

המשיכו לקרואמרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

טבעות בצל אפויות

טבעות בצל אפויות

הנה משהו שאני מגלה בכל חנוכה מחדש: נכון כשאוכלים מטוגן אז פתאום מתחשק לכם לאכול רק מטוגן כל הזמן? זה האפקט הממכר הזה של הקראנץ' והטעם המטוגן שגומר אותי בכל פעם מחדש. אוקיי, עכשיו שאנחנו מסכימים, אני יכולה להגיד שיש לי פה פשרה מעולה עם טבעות הבצל האלו. מוותרים על הטיגון ומעבירים אותם אפייה בחום גיהנום עד שהן משחימות והופכות להיות פריכות בטירוף. אבל, ויש פה אבל גדול – תיבול זו מילת המפתח שלכם. אם תזרקו את טבעות הבצל האלו רק עם פירורי לחם לתנור, תקבלו טבעות בצל בציפוי בטעם לחם. אתם חייבים חייבים לתבל את פירורי הלחם וגם את הקמח בתבלינים יבשים. איזה? מה שאוהבים. כמה? כמה שיותר. אני אוהבת פפריקה מעושנת, אבל רק היא לא מספיקה פה. הוספתי גם שבבי צ'ילי יבש, כורכום, מלח כמובן ואבקת חרדל (שהיא דבר שאני ממליצה שיהיה לכם במטבח, כי היא משדרגת בטירוף כל עוף שהיא תגע בו).

אז רגע לפני שחנוכה נגמר, הנה משהו שמרגיש מטוגן בלי כל השמן ורגשות האשמה. רגע, רוצים רגשות אשמה? הנה הגרסה המטוגנת (ווינק ווינק).

המשיכו לקרואטבעות בצל אפויות

רושטי – לביבת תפוחי אדמה גדולה במחבת

רושטי - לביבת תפוחי אדמה

איך אני אוהבת את חנוכה! החורף, הנרות, האורות המנצנצים, המשפחתיות והאוכל – זו הגרסה היהודית להוּגָה הדנית (חשבתם שאגיד כריסמס, הא?), שעושה לי נעימי בגוף. חבל שעל הכל מעיב ריח טיגונים קשה, פלוס העובדה שהחג נחגג בחורף – עונה שבה נוטים לסגור חלונות, שלא עוזר להרגשה החגיגית. אז בשנים האחרונות, כשאני מארחת את המשפחה, אני עושה את זה בחגיגות נטולות טיגונים. אין לביבות על השולחן, יש כן סוגי מאכלים אחרים שנאכלים בסגנון בופה ולקינוח סופגניות קנויות. זה עובד אחלה אצל המשפחה שלי ואין לאף אחד תלונות כל עוד הם על בטן מלאה 🙂

אם השיטה הזאת מדברת אליכם אבל אתם עדיין מחפשים את הלביבות המסורתיות, הנה אופציה נחמדה שתתן לקהל את מנת התפודים המטוגנים שלו, אבל לא תרתק אתכם למטבח (כי אתם יודעים, לארח ללביבות זה בדיוק כמו לארח למופלטות – נתקעים במטבח בעוד האורחים מנשנשים בסלון) – תכינו רושטי.

המשיכו לקרוארושטי – לביבת תפוחי אדמה גדולה במחבת

Something is wrong.
Instagram token error.