בשנים האחרונות המטרמורפוזה שעוברת עלי הפכה אותי ממישהי שרק רצתה ללכת למסעדות ובתי קפה, לכזו שהמחשבה על לצאת למסעדה מעוררת בה מידית את השאלה: "אני חייבת?" זה לא מניפסט נגד מסעדות, אלא הבנה של גיל 40 פלוס שלא תמיד מספיק טעים לי כדי להוציא כל כך הרבה כסף. אחרי ההקדמה הזאת, אספר שיצא לי להיות … להמשך קריאה
ירוקים ושעועית על גריסים זה השם הכי טוב שהצלחתי להמציא למתכון הזה, שבגלגול הראשון שלו בכלל נקרא "ירקות מוקפצים על פחמימה". בין שני אלו אקח את הראשון. בכל מקרה, זה מתכון שאילתרתי באביב הקודם, ומאז הכנתי בלא מעט וריאציות. עם גיוון בעלים (קייל, מנגולד, תרד, כרוב ירוק, עלי ברוקולי אם יוצא לכם לגדל ברוקולי, או … להמשך קריאה
גידלתי שומר, אז הייתי חייבת לעשות איתו משהו. אבל ללא קשר, סלט שומר ותפוחים זה סלט שהכנתי המון בתחילת החורף, ברמה שהייתי צריכה לעשות ממנו הפסקה מפאת צריכת יתר. הרעיון הוא לפרוס דק מאוד את השומר ואת הבצל הירוק – אני בדרך כלל עושה את זה במנדולינה (אבל זה לא קריטי) – ואז לעשות להם … להמשך קריאה
קימצ'י נמצא במטבח שלי כבר 4 שנים, ומתחביב קליל של חורף הוא הפך להתמכרות. אני תמיד רוצה קימצ'י – כל הזמן. וכשאני לא אוכלת קימצ'י אני חושבת על קימצ'י. ~הפסקה מתודית לנשנוש קימצ'י~ זה לא מתכון לקימצ'י קוריאני שהוא 100% אותנטי, אלא מתכון שהתפתח והתגלגל במטבח שלי במשך השנים וקולע לטעם המסוים של הקימצ'י ש*אני* … להמשך קריאה
בדצמבר 2008 מרתה סטיוארט גרמה לי לפרסם כאן את הפוסט הראשון שלי (שלנו, פעם זה היה בלוג זוגי), והנה 16 שנה אח"כ היא גורמת לי לחזור מהקיפאון ולכתוב כאן כמה מילים לכבודה. לפני המון שנים לא ידעתי לבשל, וגם לא לאפות. הייתי סטודנטית, גרתי לבד וצפיתי בטלוויזיה על ספה לא נוחה. לראשונה בחיי התחברתי ליס … להמשך קריאה
לפי סולם הערכים שלי אין צורך לחכות לשום שבועות כדי ליהנות מפלטת גבינות טובה, אבל אם כבר תאריך החג מתקרב אז זה זמן טוב לתת לכם את השנקל שלי בנושא.
סלט עדשים שחורות הוא בעצם סופר סלט בזכותן, כי הן מוסיפות חלבון, סיבים וברזל, ואם זה לא מספיק הן גם הופכות את הסלט להרבה יותר משביע. מה גם שיש משהו סופר חגיגי בסלט עדשים שחורות מלא בירוקים מנצנצים וגרעינים פציחים ואני מאוד אוהבת להגיש אותו בארוחות חגיגיות.
הסלט הזה חוגג את האביב עם שני הכוכבים הגדולים שלו (אחרי שום ירוק טרי) – הפול הירוק והארטישוק, אבל בעצם אפשר לאכול אותו בכל עונה כי אנחנו הולכים לרמות ולהשתמש בבצ'יטים של עולם האוכל – קפואים ושימורים. נכון, עונתיות ואוכל טרי זה חשוב, אבל מותר מדי פעם לעשות את החיים קצת יותר קלים ולהשתמש במוצרים שמישהו אחר טרח עליהם עבורינו. במיוחד אם יש לנו עוד עשרים מנות אחרות להכין לסדר פסח.
לכל מתכון קלאסי יש את העדנה שלו, ואפשר להגיד שהחורף האחרון היה זמן טוב להיזכר בביצה בקוקוט – מתכון צרפתי קלאסי בן 140 שנה שפתאום חזר לאופנה אחרי שטיקטוקרית אחת אפתה אותו עם תוספת של גבינת בורסן. בשבילי המנה הזאת מתקשרת מיידית לנייג'לה לוסון שדרך התוכנית שלה הכרתי את המתכון לפני יותר מדי שנים. נייג'לה אפתה את הביצים עם שמנת וכמה טיפות של שמן כמהין, וזה נראה לעידית בת העשרים וקצת כמו שיא התחכום.
אומרים שחלב תפוחי אדמה הוא החלב של העתיד. יש לו 75% פחות טביעת רגל פחמנית מאשר סוגי החלב האחרים, ולא כמו חלב שקדים לדוגמה, הגידול שלו צורך הרבה פחות אנרגיה ומים. אומרים שהוא גם מקציף ממש טוב לקפה, אבל תכף נדבר על זה (וגם לא המקרה במתכון הביתי).