מתכונים טבעוניים טעימים
הכל התחיל כאלתור לארוחת צהריים מהירה. היו לי יותר מדי קישואי זוקיני במקרר וגם אפונה מוכנה מיום האתמול. הוספתי להם קשיו, טופו, שום ובצל ירוק, והקפצתי הכל בשמן זית (לא כיוונתי למוקפץ "אסייתי" מובהק, לכן לא היה לי אכפת לעשות את הכל בשמן זית). בשביל הרוטב שפכתי קצת מכל מיני בקבוקים שהיו לי במקרר וצירפתי הכל לאורז שגם הוא היה מוכן מיום השלשום. תוך 10 דקות הייתה לי מנה על הצלחת.
בוקר אחד אכלתי קורנפלקס עם חלב ופרוסות בננה שהייתה קצת בשלה מדי. בשלוקים האחרונים הייתה לי הארה בסגנון כריסטינה טוסי: ממש הרגשתי איך הטעם של החלב משתנה לטעם של חלב בננה, ואמרתי לעצמי – בואנה, אפשר להכין חלב בננה בבית! פניתי לגוגל ומצאתי אינספור מתכונים שאמרו את אותו הדבר (תרשמו נוסחה): חצי כוס חלב, חצי כוס מים, בננה בשלה מאוד ותמצית וניל (וגם ממתיק כלשהו כמו מייפל, אבל ויתרתי עליו). את כל זה טוחנים בבלנדר ומקבלים חלב בננה.
הרעיון הזה מסתובב לי כבר כמה חודשים בראש וכל כך חיכיתי ליום העצמאות כדי לממש אותו! כולם מחפשים קינוח פרווה למנגל ומסתבכים עם קינוחי טפיוקה או בננות ממולאות שוקולד (ברצינות, מישהו אי פעם נהנה מבננה מפוחמת מהגריל?) – אבל כל הזמן הזה קינוח המנגל המושלם הסתתר לנו מתחת לאף – עראייס ס'מורס! פיתות – גם ככה יש, מרשמלו – זו בדיוק העונה בה הוא מלבלב בסופרים וממרח שוקולד – ובכן, זו בעיה קטנה מאוד להשיג אחד כזה.
וואי וואי כמה זמן לא אכלתי פסטה. אני בהפסקה קלה מפחמימות (אני רוצה לחשוב שאולי הן בהפסקה ממני) ואחד הדברים הראשונים שירדו מהתפריט שלי זה פסטה. וזה לא קל, אני מתה על פסטה ובזמנים רגילים אני שואבת אותה כאילו אין מחר.
הנה כמה דברים שקרו לי ב-2019:
הפסקתי כמעט לשתות קפה בחוץ והעדפתי לשתות את הקפה שלי בבית, בכל הצורות והטעמים – בפרנץ' פרס, בקפסולה, קולד ברו וגם נס ישן וטוב. גילגלתי את האחריות בנושא לבן הזוג שקונה פולים, טוחן, חולט, מרתיח ומגיש
התחלתי להשתמש בקורקינט שיתופי (וקניתי קסדה לא שיתופית!)
עברתי לסבון מוצק כי זה יותר אקולוגי והפסקתי להשתמש במרכך שיער
נרשמתי לניוזלטר על ליקוט (עוד לא יישמתי)
התאהבתי בגינון, ומילים כמו ייחור ודשן פתאום לא נשמעות לי מפחידות
קניתי אינספור קלפים ודמויות של ברול סטארס, כמו כן למדתי מה זה ברול סטארס
יש רגעים בחיים שאדם עוצר את עצמו וחושב – "מי אני? מה אני?". זה קרה לי כשהתחלתי ליהנות מספורט (הכל עוד חדש לי, אספר לכם בהזדמנות אחרת) ולאחרונה נתקלתי בתהיה הקיומית הזאת כשעמדתי בסופר מול שקית ברוקולי והתחלתי לרייר. מי חשב שיגיע היום בו אדלק כל כך מברוקולי? ושאכין אותו כל כך הרבה? כאילו, ברוקולי זה טעים והכל אבל ממתי יש לי קרייב לזה כמו לשקית דוריטוס בטעם נאצ'ו מקסיקני?
הגעתי למסקנה שאני קונה יותר מדי מצרכים. זו לא הייתה מסקנה מרחיקת לכת וזו מחלה שיש להרבה מאתנו – המקרר שלי מלא במצרכים, אני קונה דברים "כדי שיהיה" וחֲרֵדָה כשמפלס האוכל בבית מתחיל לרדת. כבר דיברתי על זה בפוסט על אורז מוקפץ (הנה תקראו כאן) – אני מנסה לא לזרוק אוכל וזה קשה. העומס במקרר ובארון מבלבל והרבה פעמים דברים נדחקים לחלק האחורי של המקרר ומגלים אותם מאוחר מדי, דברים חדשים קורצים, ולא נזכיר בכלל משלוחי אוכל.
שום! כמה אפשר לדבר עליו, אוהו. ידעתם שהרומאים קראו ליהודים "אוכלי שום"? ידעתם שיש גלידת שום? ושאפשר להוציא איתו שומות (איו) ולהדביק סדקים בזכוכית? שום הוא כנראה הירק עם הכי הרבה פולקלור והיסטוריה שיש. מאז ימי קדם הוא נחשב לתרופה כמעט להכל, כיכב באמונות טפלות ובסיפורי אימה (היוש דרקולה), אוזכר בתנ"ך ואפילו יש מחזמר עברי שלם עליו (ועל ידידו הבצל).
בשבת הקרובה (26.10.19) אני מתארחת אצל האמנית מיה שרבני במסגרת התערוכה "הצעת הגשה", לשעה על שום. מה זה אומר? שנדבר על שום, מזתומרת, איזו שאלה מוזרה. אז אם אתם רוצים לפגוש אותי, או שיש לכם שאלות דחופות על שום – אתם מוזמנים למוזיאון יפו בשעה 11:30 בבוקר. הנה העיוונט של כל המאורע הזה
מכירים את האנשים האלו שמנצלים את סוף העונה והורדת המחירים של הפירות כדי להכין קילוגרמים של ריבות ביתיות? חמותי כזו, טל סורסקי כזה, אני לא כזו. עם כל הערכתי להכנת דברים בבית במקום לקנות גרסה תעשייתית (ויש הערכה, ראו קטגוריית המעדנייה הביתית בבלוג), אין לי זמן, סבלנות ומקום בארון לכל כך הרבה צנצנות. אז יש לי את הריבות הביתיות של ריטה חמותי, יש ריבות קנויות מעולות ויש "ריבות" שאני מכינה בבית עם צ'יה, המסמיכה הרשמית של הטבע.
לפני שעברנו לדירה החדשה לא הצלחנו להחליט אם אנחנו רוצים מנגל על המרפסת או טאבון. החלום הגדול היה טאבון – להכין פיצות מושלמות, לחמים וכל מה שבגדול מגישים במסעדת סנטה קתרינה, אבל טאבון טוב הוא גם כבד מדי למרפסת שלנו וגם עולה סכום של 5 ספרות, לכן הלכנו בלי למצמץ על המנגל שעבר אלינו מההורים של ערן, שעמד אצלם ללא שימוש.
טעים! ב-Facebook | האינסטגרם שלי | הירשמו לעדכונים במייל על פוסט חדש
אנחנו גרים בדירה הזאת כבר כמעט שנה וחצי ועשינו על האש לדעתי 3 פעמים + כמה פעמים שזרקתי חצילים על המנגל בשביל להכין סלט חצילים. כמה צפוי. כפי שאפשר להבין אנחנו ממש לא חזקים בבשרים על האש, אבל אם אתמקצע בזה במהלך הקיץ הקרוב – אשמח לחזור אליכם עם מתכונים טעימים. בינתים, הלכתי על האזור הנוח שלי – ירקות צלויים.