מינסטרונה עם כרובית וקייל

מינסטרונה עם כרובית וקייל

הגעתי למסקנה שאני קונה יותר מדי מצרכים. זו לא הייתה מסקנה מרחיקת לכת וזו מחלה שיש להרבה מאתנו – המקרר שלי מלא במצרכים, אני קונה דברים "כדי שיהיה" וחֲרֵדָה כשמפלס האוכל בבית מתחיל לרדת. כבר דיברתי על זה בפוסט על אורז מוקפץ (הנה תקראו כאן) – אני מנסה לא לזרוק אוכל וזה קשה. העומס במקרר ובארון מבלבל והרבה פעמים דברים נדחקים לחלק האחורי של המקרר ומגלים אותם מאוחר מדי, דברים חדשים קורצים, ולא נזכיר בכלל משלוחי אוכל.

המשיכו לקרואמינסטרונה עם כרובית וקייל

קרקר בריאות עם שום

קרקר בריאות עם שום

שום! כמה אפשר לדבר עליו, אוהו. ידעתם שהרומאים קראו ליהודים "אוכלי שום"? ידעתם שיש גלידת שום? ושאפשר להוציא איתו שומות (איו) ולהדביק סדקים בזכוכית? שום הוא כנראה הירק עם הכי הרבה פולקלור והיסטוריה שיש. מאז ימי קדם הוא נחשב לתרופה כמעט להכל, כיכב באמונות טפלות ובסיפורי אימה (היוש דרקולה), אוזכר בתנ"ך ואפילו יש מחזמר עברי שלם עליו (ועל ידידו הבצל).

בשבת הקרובה (26.10.19) אני מתארחת אצל האמנית מיה שרבני במסגרת התערוכה "הצעת הגשה", לשעה על שום. מה זה אומר? שנדבר על שום, מזתומרת, איזו שאלה מוזרה. אז אם אתם רוצים לפגוש אותי, או שיש לכם שאלות דחופות על שום – אתם מוזמנים למוזיאון יפו בשעה 11:30 בבוקר. הנה העיוונט של כל המאורע הזה

המשיכו לקרואקרקר בריאות עם שום

ריבה ברבע שעה (ו-4 מרכיבים)

ריבת צ'יה

מכירים את האנשים האלו שמנצלים את סוף העונה והורדת המחירים של הפירות כדי להכין קילוגרמים של ריבות ביתיות? חמותי כזו, טל סורסקי כזה, אני לא כזו. עם כל הערכתי להכנת דברים בבית במקום לקנות גרסה תעשייתית (ויש הערכה, ראו קטגוריית המעדנייה הביתית בבלוג), אין לי זמן, סבלנות ומקום בארון לכל כך הרבה צנצנות. אז יש לי את הריבות הביתיות של ריטה חמותי, יש ריבות קנויות מעולות ויש "ריבות" שאני מכינה בבית עם צ'יה, המסמיכה הרשמית של הטבע.

המשיכו לקרואריבה ברבע שעה (ו-4 מרכיבים)

חסה צלויה על הגריל

חסה צלויה בגריל

לפני שעברנו לדירה החדשה לא הצלחנו להחליט אם אנחנו רוצים מנגל על המרפסת או טאבון. החלום הגדול היה טאבון – להכין פיצות מושלמות, לחמים וכל מה שבגדול מגישים במסעדת סנטה קתרינה, אבל טאבון טוב הוא גם כבד מדי למרפסת שלנו וגם עולה סכום של 5 ספרות, לכן הלכנו בלי למצמץ על המנגל שעבר אלינו מההורים של ערן, שעמד אצלם ללא שימוש.

טעים! ב-Facebook | האינסטגרם שלי | הירשמו לעדכונים במייל על פוסט חדש

אנחנו גרים בדירה הזאת כבר כמעט שנה וחצי ועשינו על האש לדעתי 3 פעמים + כמה פעמים שזרקתי חצילים על המנגל בשביל להכין סלט חצילים. כמה צפוי. כפי שאפשר להבין אנחנו ממש לא חזקים בבשרים על האש, אבל אם אתמקצע בזה במהלך הקיץ הקרוב – אשמח לחזור אליכם עם מתכונים טעימים. בינתים, הלכתי על האזור הנוח שלי – ירקות צלויים.

המשיכו לקרואחסה צלויה על הגריל

טופו פריך עם ירקות מוקפצים ברוטב ג'ינג'ר, דבש ושום

טופו פריך ומוקפץ

את רוב הטופו שאנחנו אוכלים כמשפחה, אנחנו אוכלים אצל ההורים שלי שלא אוכלים בשר. אמא שלי קונה את הטופו המדהים של קדיתא, שמרוב שהוא טעים לא צריך לעשות לו כלום חוץ מלחמם אותו טיפה, וביננו הוא גם טעים קר מהמקרר. אבל כשאני מכינה טופו בבית, אני משתמשת במגוון הרגיל שיש בסופר, שזה אומר טופו בינוני פלוס שחייבים לעשות לו משהו מעניין כדי להקפיץ לו את הטעמים.

המשיכו לקרואטופו פריך עם ירקות מוקפצים ברוטב ג'ינג'ר, דבש ושום

חטיפי אצות ביתיים

חטיף אצות

הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.

עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.

המשיכו לקרואחטיפי אצות ביתיים

מרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

מרק כרובית וכורכום

בואו אספר לכם שוב על דחיינותי (מרוב שאני נוטה לדבר כל זה, אולי כדאי שאעשה כבר תגית וזהו). אז יש לי דחיינות קשה, כל דבר שאני יכולה לדחות לאח"כ – יידחה.

באחת הפעמים האחרונות בהן הייתי אצל רפי הירקן שלי ועשיתי את הקנייה השבועית, התבאסתי מהכרוביות שלא נראו משהו ושאלתי אותו אם זה מה יש. "את חברת מועדון" הוא אמר לי ושלח את העובד שלו להביא לי כרובית vip. היא באמת הייתה מהממת, כל כך מהממת שהלכתי הביתה וצילמתי אותה. ואז השארתי אותה על השיש ליומיים, ואז העברתי אותה למקרר ואז היא עמדה שם והסתכלה עלי בכל פעם שפתחתי את המקרר, בעודה מתמקמקת לאיטה.

מתישהו היה לי חבל לבזבז את הכרובית היפה אך הפחות רעננה הזאת, לכן חסתי עליה ועשיתי לה המתת חסד בתוך סיר מלא במים רותחים. זתומרת, הכנתי ממנה מרק.

המשיכו לקרואמרק כרובית קרמי ב-5 מרכיבים

סלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

סלט שעועית חם

הכל התחיל בגלל סטורי של גיל גוטקין. לפני כמה חודשים הוא העלה תמונות של מנות שאכל באיזושהי מסעדה ואחת מהן הייתה של סלט שעועית חם, שעשתה לי את זה באותו הרגע כמו שעוגת שמרים עם שוקולד עושה לי את זה בכל רגע נתון. הסתכלתי טוב על הצילום, ניגשתי למקרר והתחלתי לאלתר משהו דומה על המקום. למזלי, אני די מצוידת מבחינת מזווה ומקרר אז היה לי את כל מה שאני צריכה: קופסת שימורי שעועית, שום, כוסברה, ולימון. טחנתי, הקפצתי ותוך כמה דקות הייתה לי מנה שתוך טעימה אחת הפכה להיות קבועה אצלי במטבח.

כדאי לאכול אותה חמה, ולמזלכם לוקח להכין אותה באזור ה-10 דקות, אפילו פחות. אז אפשר להכין אותה בכיף רגע לפני שאוכלים (ואם רוצים להיות יעילים אפשר אפילו לטחון את השקדים והכוסברה מראש). לא צריך לבשל פה כמעט כלום חוץ מהשום, מאחר ואת השעועית צריך רק לחמם (היא מגיעה מבושלת כשהיא מקופסת שימורים) וכשהיא חמה מערבבים פנימה את הכוסברה והשקדים. סה טו. רוצים לראות את דרך ההכנה המפורטת של המתכון? היא נמצאת בהיילייטס שלי באינסטגרם, חפשו "סלט שעועית חם"

המשיכו לקרואסלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

כרובית צלויה ממכרת

כרובית צלויה ממכרת

כמה אני אוהבת ספרי בישול? כמו שאני אוהבת לדפדף בהם ברגע שהם מגיעים הביתה, לפנטז מה אכין משם ואז לזנוח אותם על המדף לנצח. כנראה שגם כמוכם, גם אני לוקה בתסמונת העיניים הגדולות וחייבת להשיג כל ספר בישול שנראה לי שווה מבט. המדפים קורסים, המשימה לְאַבֵּק את הספרים נהיית קשה יותר משנה לשנה, ואני עדיין מזמינה אותם בלחיצת כפתור (או שאוספת אותם מהרחוב. עזבו).

המשיכו לקרואכרובית צלויה ממכרת

לחם בירה וכוסמין מלא

לחם בירה וכוסמין מלא

את ערן בעלי פגשתי לפני יותר מעשר שנים. בתחילת הקשר שלנו, כשעוד לא גרנו ביחד, היינו נשארים לפעמים לישון אצל ההורים שלו בתל אביב כשהם היו בחו"ל, כדי לשמור להם על הבית. בתקופה הזאת אוכל עניין אותי כשהוא הגיע על צלחת במסעדה, פחות במטבח. אבל ערן היה מכין לנו דברים במטבח של אמא שלו, פתאום שולף איזה מתכון, מערבב ומכניס לתנור – ואני תמיד השתאתי, איך הוא יודע להכין את זה? זה משהו שאנשים בגילנו עושים? ולמה?

באחת הפעמים שישנו שם, מצאנו בבוקר בקבוק בירה סגור ששרד את הערב הקודם. "בואי נכין לחם בירה" הוא אמר לי ופתח אותו, ערבב אותו עם קמח ועוד כמה דברים ואפה. בחיים לא שמעתי על לחם בירה לפני, והתוצאה יצאה מחרידה (סורי ערן), אבל מאז יש לי זיכרון חמים בכל פעם שאני רואה את צמד המילים "לחם בירה".

המשיכו לקרואלחם בירה וכוסמין מלא

Something is wrong.
Instagram token error.