מתכון מהיר וקיצי מהספר שלנו "ירקות והעיר הגדולה", לברד אבטיח אלכוהולי. למה ברד אבטיח אלכוהולי? ובכן, טוב ששאלתם! ברד זה טעים ומרענן כמובן, אבל מעבר למשקה כיפי לקיץ, הוא פתרון מצוין לסיום אבטיח שכבר יצא לנו מכל החורים, או להציל אבטיח לא מספיק מתוק שנפל עלינו כמו נפילת סוכר ביום קשה. הוא לא חייב להיות אלכוהולי כמובן, אבל לא מצאתי סיטואציה שאלכוהול לא מוסיף לה.
לכל מתכון קלאסי יש את העדנה שלו, ואפשר להגיד שהחורף האחרון היה זמן טוב להיזכר בביצה בקוקוט – מתכון צרפתי קלאסי בן 140 שנה שפתאום חזר לאופנה אחרי שטיקטוקרית אחת אפתה אותו עם תוספת של גבינת בורסן. בשבילי המנה הזאת מתקשרת מיידית לנייג'לה לוסון שדרך התוכנית שלה הכרתי את המתכון לפני יותר מדי שנים. נייג'לה אפתה את הביצים עם שמנת וכמה טיפות של שמן כמהין, וזה נראה לעידית בת העשרים וקצת כמו שיא התחכום.
תלוליות שקדים לפסח (ידועות גם בשם עוגיות שקדים לפסח, קבוצות שקדים, עוגיות שקדים ב-3 מרכיבים) הם מסוג המתכונים שמשום מה מכינים פעם בשנה. פסח מתקרב וכולם נזכרים בעוגיות ללא גלוטן – קוקוס, שקדים, בוטנים ומלכות החג – הנשיקות והפבלובה. תמיד מצחיק אותי שיש מועד לאוכל (שהוא לא מהטבע כמובן), למה אנחנו לא יכולים לחגוג על עוגת דבש ואוזני המן (עם נוטלה!) כל השנה? בטח שאנחנו יכולים, אבל ההרגלים האלו כל כך טבועים בנו שקשה לשחרר.
וואי וואי, כמה שהמתכון הזה חיכה בשקט כדי לעלות לכאן. אני מכינה אותו כבר כמעט שנה, עשיתי הסבר איך מכינים אותו בסטורי (חפשו היילייט שקשוקת כרוב) אבל בכל פעם שצילמתי אותו משהו השתבש והמתכון המסכן הזה נדחק לצד. אז הנה התיקון ההיסטורי.
הקיץ תם (קלנדרית לפחות), אבל התירס המתוק נאחז בשבבי הקיץ האחרונים ועדיין איתנו. ,תירס מתוק זו באמת המצאה נהדרת והתחרענו עליו כל הקיץ – מבושל על הקלח, בתוך מוקפץ, בסלט טרי וגם במנת הצד הזאת של תירס בחמאה.
טוב, זה אפילו לא מתכון (תייגו את זה בבקשה תחת "הצעת הגשה") אבל אני לא יכולה שלא לדבר אתכם על הפלא המתקרא קממבר אפויה בדבש. אני סאקרית של גבינות שמנות, ובאירועים בבקשה אל תשימו אותי ליד מגש הגבינות כי אשאב אותו כמו דייסון שכרגע יצא מטעינה. כמו לכל דבר אחר גם לגבינה יכולים להיות כמה מנעדים – קרה מהמקרר, בטמפרטורת החדר וחמה ונוזלית. כל טוסט גבינה מעלה את הגבינה הצהובה הפשוטה לרמה אחרת – אז קממבר אפויה? זה בכלל אלוהי.
הרעיון הזה מסתובב לי כבר כמה חודשים בראש וכל כך חיכיתי ליום העצמאות כדי לממש אותו! כולם מחפשים קינוח פרווה למנגל ומסתבכים עם קינוחי טפיוקה או בננות ממולאות שוקולד (ברצינות, מישהו אי פעם נהנה מבננה מפוחמת מהגריל?) – אבל כל הזמן הזה קינוח המנגל המושלם הסתתר לנו מתחת לאף – עראייס ס'מורס! פיתות – גם ככה יש, מרשמלו – זו בדיוק העונה בה הוא מלבלב בסופרים וממרח שוקולד – ובכן, זו בעיה קטנה מאוד להשיג אחד כזה.
מכירים את המתכונים האלו שנולדים מצורך דחוף? לפני כמה שבועות צילמתי מתכון למיטלוף לטור שלי בפודי (אל תעקמו את האף, זה טעים ומחליף בכיף לעמוד ולגלגל קציצות). בקיצור, העמדתי את המיטלוף לצילום וראיתי שמשהו חסר. פירה ומשהו ירוק ליתר דיוק. מילאתי קומקום והכנתי במקביל שעועית ירוקה חלוטה ופירה מהיר.
פירה ברבע שעה הוא לא פירה רגיל של מסעדה, ואם תרצו כזה סורו בבקשה לפוסט של גל מפתיתים שמסביר איך להכין פירה כמו שצריך. הפירה שלנו הוא פירה חירום, פירה שמכינים אחרי שהילדים שלכם מעקמים את האף בארוחה ומתלוננים "אבל אמאאא רציתי פירהההה ולא פתיתים", פירה שמכינים אחרי שיש לכם דודא לפירה ואתם חייבים אותו עכשיו עכשיו עכשיו ולא בעוד 45 דקות מינימום.
הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.
עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.
