חטיפי אצות ביתיים

חטיף אצות

הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.

עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.

המשיכו לקרואחטיפי אצות ביתיים

עוגיות קוקוס לפסח 2.0

אני מתה מתה מתה על עוגיות קוקוס של פסח, כל כך מתה עליהן שזה נראה לי כמו חילול הקודש לאכול כאלו מחוץ לחג. כמו סופגניות, אזני המן או מצות – הן לא עובדות לי אאוט אוף קונטקסט, אבל אני אוהבת לחגוג אותן במועדן.

עד היום הכנתי אותן כמקובל, עם חלבוני ביצים, אבל לפני כמה שבועות הייתה לי התגלות בשתי מילים: חלב מרוכז. החלב המרוכז עושה לעוגיות האלו שלושה דברים: הוא הופך אותן לאקסטרה רכות מבפנים, לכאלו שאפשר לאכול גם לא אפויות אבל מצד שני – גם מעלה בטירוף את הערך הקלורי שלהם. ובכן, בכל אליה יש איזה קוץ.

המשיכו לקרואעוגיות קוקוס לפסח 2.0

Something is wrong.
Instagram token error.