בימים האחרונים אפשר להרגיש שהאוויר טיפה משתנה. יש קצת יותר רוח שמצליחה לחדור לרחובות ובשעות הערב אפילו אפשר לומר שנעים בחוץ. יש לזה רק הסבר אחד – הסתיו הגיע. עוד רמז להגעתו של שובר החום הוא הדלועים. בשבועות האחרונים יש לא מעט כתום בסל האורגני שלנו: זה התחיל בדלעות ערמונים וספגטי ועכשיו מגיעות אלינו דלוריות וחתיכות בוהקות מדלעות ענק. אמנם זו לא חגיגה כמו מה שקורה בארצות הברית עם הדלעות בתקופה הזו, בעיקר לקראת ליל כל הקדושים שמגיע בסוף החודש, אבל גם אנחנו יכולים ליהנות מהן.
לפני כחודש, הוזמנו למפגש בלוגרים שאורגן על ידי 'יד מרדכי' שהוקדש לשמן זית. המפגש התחלק לשני חלקים: סדנה שבה למדנו לבשל עם המוצר וטעימה מודרכת של שמנים מזנים שונים. מתברר שגם שמן זית עובר טעימות מקצועיות עם כללים ברורים. למשל, למדנו ששמן זית צריך לטעום בטמפרטורה של כעשרים ושמונה מעלות, לכן חיממנו מעט את הכוסות בעזרת הידיים. עוד למדנו שצבעו של שמן הזית לא מעיד דבר על איכותו, אך מכיוון שאנשים נוטים לשייך שמן צלול לאיכות, טעימה מקצועית נעשית בכוסות אטומות.
האמת היא שלטעום שמן זית נקי, ישר מהכוס, זה קצת מוזר. כשהשמן מגיע לבד, ולא כתבלין, הטעמים שלו מאוד מודגשים, ובתוכם יש גם מרירות וחריפות (בעיקר בגרון). וגם טעם של דשא. לכן, אפילו טועמי שמן זית מקצועיים לא טועמים יותר מחמש דוגמאות במכה. מי שמתעניין יותר בטעימת שמן הזית מוזמן לקרוא את הפוסט המפורט (ובעל התמונות המעולות) של רותם.
החלק השני, כאמור, היה סדנת בישול צרפתי שהונחתה על ידי חיים סלמון (כן!), שהוא השף של בית הקפה השכונתי שלנו. בסדנה הכנו שלל בשרים ותוספות שמתוכם בחרנו להביא לכם מתכון אחד שבלט מעל כולם – אורז עם בצל, גזר, צנוברים וחמוציות – או בקיצור, אורז עם הפתעות. אם תרצו לפגוש את המנות האחרות שהכנו, תוכלו לבקר כאן.
