טבעות בצל אפויות

טבעות בצל אפויות

הנה משהו שאני מגלה בכל חנוכה מחדש: נכון כשאוכלים מטוגן אז פתאום מתחשק לכם לאכול רק מטוגן כל הזמן? זה האפקט הממכר הזה של הקראנץ' והטעם המטוגן שגומר אותי בכל פעם מחדש. אוקיי, עכשיו שאנחנו מסכימים, אני יכולה להגיד שיש לי פה פשרה מעולה עם טבעות הבצל האלו. מוותרים על הטיגון ומעבירים אותם אפייה בחום גיהנום עד שהן משחימות והופכות להיות פריכות בטירוף. אבל, ויש פה אבל גדול – תיבול זו מילת המפתח שלכם. אם תזרקו את טבעות הבצל האלו רק עם פירורי לחם לתנור, תקבלו טבעות בצל בציפוי בטעם לחם. אתם חייבים חייבים לתבל את פירורי הלחם וגם את הקמח בתבלינים יבשים. איזה? מה שאוהבים. כמה? כמה שיותר. אני אוהבת פפריקה מעושנת, אבל רק היא לא מספיקה פה. הוספתי גם שבבי צ'ילי יבש, כורכום, מלח כמובן ואבקת חרדל (שהיא דבר שאני ממליצה שיהיה לכם במטבח, כי היא משדרגת בטירוף כל עוף שהיא תגע בו).

אז רגע לפני שחנוכה נגמר, הנה משהו שמרגיש מטוגן בלי כל השמן ורגשות האשמה. רגע, רוצים רגשות אשמה? הנה הגרסה המטוגנת (ווינק ווינק).

המשיכו לקרואטבעות בצל אפויות

סלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

סלט שעועית חם

הכל התחיל בגלל סטורי של גיל גוטקין. לפני כמה חודשים הוא העלה תמונות של מנות שאכל באיזושהי מסעדה ואחת מהן הייתה של סלט שעועית חם, שעשתה לי את זה באותו הרגע כמו שעוגת שמרים עם שוקולד עושה לי את זה בכל רגע נתון. הסתכלתי טוב על הצילום, ניגשתי למקרר והתחלתי לאלתר משהו דומה על המקום. למזלי, אני די מצוידת מבחינת מזווה ומקרר אז היה לי את כל מה שאני צריכה: קופסת שימורי שעועית, שום, כוסברה, ולימון. טחנתי, הקפצתי ותוך כמה דקות הייתה לי מנה שתוך טעימה אחת הפכה להיות קבועה אצלי במטבח.

כדאי לאכול אותה חמה, ולמזלכם לוקח להכין אותה באזור ה-10 דקות, אפילו פחות. אז אפשר להכין אותה בכיף רגע לפני שאוכלים (ואם רוצים להיות יעילים אפשר אפילו לטחון את השקדים והכוסברה מראש). לא צריך לבשל פה כמעט כלום חוץ מהשום, מאחר ואת השעועית צריך רק לחמם (היא מגיעה מבושלת כשהיא מקופסת שימורים) וכשהיא חמה מערבבים פנימה את הכוסברה והשקדים. סה טו. רוצים לראות את דרך ההכנה המפורטת של המתכון? היא נמצאת בהיילייטס שלי באינסטגרם, חפשו "סלט שעועית חם"

המשיכו לקרואסלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

כרובית צלויה ממכרת

כרובית צלויה ממכרת

כמה אני אוהבת ספרי בישול? כמו שאני אוהבת לדפדף בהם ברגע שהם מגיעים הביתה, לפנטז מה אכין משם ואז לזנוח אותם על המדף לנצח. כנראה שגם כמוכם, גם אני לוקה בתסמונת העיניים הגדולות וחייבת להשיג כל ספר בישול שנראה לי שווה מבט. המדפים קורסים, המשימה לְאַבֵּק את הספרים נהיית קשה יותר משנה לשנה, ואני עדיין מזמינה אותם בלחיצת כפתור (או שאוספת אותם מהרחוב. עזבו).

המשיכו לקרואכרובית צלויה ממכרת

ירוקים מוקפצים

האביב, עונה יפהפייה ופורחת שנמשכת בדיוק חודש לפני שמתחיל להיות פה חם כמו גיהינום. איך יודעים שהאביב מגיע? מריחים את ריחו של השום הטרי כמובן. קשה לפספס את הריח החזק הזה ואם אתם מניחים אותו במקום לא מאוורר אתם מסתכנים בכך שתבריחו את כל מי שמגיע אליכם, אבל שום טרי הוא פשוט מדהים ואחד מתוך רשימה מאוד מאוד קצרה של ירקות עונתיים שיש פה.

בניגוד לשום יבש, אפשר להשתמש גם בגבעול של השום הטרי (בתנאי שהוא ירוק ורענן ולא מתחיל להתייבש) ולהקפיץ אותו ממש כמו בצל ירוק. יש לו טעם עדין יותר של שום והוא הולך מעולה במנת המוקפץ האביבי שלי, יחד עם שני סוגי שעועית ומנגולד.

האמת, חוץ מירקות סופר טריים אין פה הרבה – רק שמן זית, מלח וקצת חומץ בן יין אדום (אותם אפילו לא מונים במספר המרכיבים), שמעצימים את הטעם של הירוקים. גם המנה הזאת תעבוד מעולה בארוחת החג, כתוספת ירוקה לצד המנה העיקרית.

המשיכו לקרואירוקים מוקפצים

תבשיל דלעת בסויה ורימונים

בימים האחרונים אפשר להרגיש שהאוויר טיפה משתנה. יש קצת יותר רוח שמצליחה לחדור לרחובות ובשעות הערב אפילו אפשר לומר שנעים בחוץ. יש לזה רק הסבר אחד – הסתיו הגיע. עוד רמז להגעתו של שובר החום הוא הדלועים. בשבועות האחרונים יש לא מעט כתום בסל האורגני שלנו: זה התחיל בדלעות ערמונים וספגטי ועכשיו מגיעות אלינו דלוריות וחתיכות בוהקות מדלעות ענק. אמנם זו לא חגיגה כמו מה שקורה בארצות הברית עם הדלעות בתקופה הזו, בעיקר לקראת ליל כל הקדושים שמגיע בסוף החודש, אבל גם אנחנו יכולים ליהנות מהן.

תבשיל דלעת בסויה ורימונים

המשיכו לקרואתבשיל דלעת בסויה ורימונים

אורז עם הפתעות

לפני כחודש, הוזמנו למפגש בלוגרים שאורגן על ידי 'יד מרדכי' שהוקדש לשמן זית. המפגש התחלק לשני חלקים: סדנה שבה למדנו לבשל עם המוצר וטעימה מודרכת של שמנים מזנים שונים. מתברר שגם שמן זית עובר טעימות מקצועיות עם כללים ברורים. למשל, למדנו ששמן זית צריך לטעום בטמפרטורה של כעשרים ושמונה מעלות, לכן חיממנו מעט את הכוסות בעזרת הידיים. עוד למדנו שצבעו של שמן הזית לא מעיד דבר על איכותו, אך מכיוון שאנשים נוטים לשייך שמן צלול לאיכות, טעימה מקצועית נעשית בכוסות אטומות.

האמת היא שלטעום שמן זית נקי, ישר מהכוס, זה קצת מוזר. כשהשמן מגיע לבד, ולא כתבלין, הטעמים שלו מאוד מודגשים, ובתוכם יש גם מרירות וחריפות (בעיקר בגרון). וגם טעם של דשא. לכן, אפילו טועמי שמן זית מקצועיים לא טועמים יותר מחמש דוגמאות במכה. מי שמתעניין יותר בטעימת שמן הזית מוזמן לקרוא את הפוסט המפורט (ובעל התמונות המעולות) של רותם.

החלק השני, כאמור, היה סדנת בישול צרפתי שהונחתה על ידי חיים סלמון (כן!), שהוא השף של בית הקפה השכונתי שלנו. בסדנה הכנו שלל בשרים ותוספות שמתוכם בחרנו להביא לכם מתכון אחד שבלט מעל כולם – אורז עם בצל, גזר, צנוברים וחמוציות – או בקיצור, אורז עם הפתעות. אם תרצו לפגוש את המנות האחרות שהכנו, תוכלו לבקר כאן.

אורז

המשיכו לקרואאורז עם הפתעות

Something is wrong.
Instagram token error.