סלט עדשים שחורות הוא בעצם סופר סלט בזכותן, כי הן מוסיפות חלבון, סיבים וברזל, ואם זה לא מספיק הן גם הופכות את הסלט להרבה יותר משביע. מה גם שיש משהו סופר חגיגי בסלט עדשים שחורות מלא בירוקים מנצנצים וגרעינים פציחים ואני מאוד אוהבת להגיש אותו בארוחות חגיגיות.
הסלט הזה חוגג את האביב עם שני הכוכבים הגדולים שלו (אחרי שום ירוק טרי) – הפול הירוק והארטישוק, אבל בעצם אפשר לאכול אותו בכל עונה כי אנחנו הולכים לרמות ולהשתמש בבצ'יטים של עולם האוכל – קפואים ושימורים. נכון, עונתיות ואוכל טרי זה חשוב, אבל מותר מדי פעם לעשות את החיים קצת יותר קלים ולהשתמש במוצרים שמישהו אחר טרח עליהם עבורינו. במיוחד אם יש לנו עוד עשרים מנות אחרות להכין לסדר פסח.
לוח השנה מראה שיש עוד 8 ימים שלמים עד החורף, לכן אני הולכת לרכוב על העונה המתקראת "סתיו" עד הסוף ולתת לכם מתכון לסלט שמקפסל לי את 4 האותיות האלו לתוך קערה. לא פסחתי על אף קלישאת שלכת: ירקות כתומים, גרעיני חמנייה, עלים וגם רוטב שמבוסס על מיץ קלמנטינה. רק חסר הפאמפקין ספייס, אבל זה באמת לקחת את הסלט הזה צעד אחד יותר מדי.
לא תכננתי להעלות לכאן מתכון לגוואקמולי, בעיקר שזה דבר נורא פשוט להכין ובתחושה שלי לא צריך מתכון מסודר, אבל אחרי שהעליתי טיקטוק של הגוואקמולי המנצח שלי קיבלתי כמה נדנודים (אהם אהם) להעלות את המתכון על הכתב, אז הנה אנחנו כאן.
כבר הרבה זמן שאני רוצה להעלות מתכון טוב לסלט תפוחי אדמה. לפני שנה צילמתי משהו שלא הייתי מרוצה ממנו ב-100%, אז שמתי את הרעיון על אש קטנה וחזרתי אליו עכשיו, אחרי שמצאתי מתכון גאוני לרוטב ראנץ' טבעוני.
טיקטוק זה מקום מופלא. באמת. אין שם רק ריקודים וזילניאלס זעופים (ובכן יש, אבל הם לא ממש בפיד שלי), אלא גם מלא דברים שיעניינו כל אחד עם שתי עיניים ולב. ברגע זה זו הרשת החברתית האהובה עלי שגוררת אותי לשעות של שיטוטים שמצליחים גם להצחיק אותי וגם ללמד אותי דברים.
באמאשלי החג הזה בא לי טוב. לא שהיו לי תכניות גרנדיוזיות השנה, תכננתי לעשות פה בבלוג כל מיני דברים קטנים ולא מסובכים, אבל מצב הביטחון והפנים שלנו הוא על הפנים, שפשוט יצא לי כל החשק. דחיתי כל השבוע את ההעלאה של המתכון הזה, אבל הזמן מתחיל להיגמר – אז בסלט ננוחם.
היי, חזרתי מהחופשה שנכפתה עלי. למי שלא עוקב אחרי באינסטגרם, שברתי את הרגל וסונדלתי (חה!) למשך כל הקיץ, אותו העברתי ברובו על הספה מול נטפליקס (המלצות צפייה בפרטי, רובן מתחילות בדראג ונגמרות ברייס). זה די תקע אותי ואת התכנונים שלי לגבי התוכן שהיה אמור לעלות בקיץ לבלוג, אבל לא נורא – לפחות החגים לפנינו! אני צוחקת, לפנינו באופן חד פעמי אסופת חגים לא רלוונטיים וסגר שעושה לי פלאשבקים לאביב האחרון, אותו בילינו אחד על הראש של השנייה ובתכנון סדר יומי שהתפוגג מול מסכים מרצדים.
קולסלאו הוא אחד הסלטים שכולם אוהבים לאכול, אבל פחות להכין. כי להתחיל לקצוץ עכשיו כרוב וגזר זה תמיד יותר מסובך מלחתוך סלט של מלפפון-עגבנייה-בצל בחמש דקות. אבל הלב רוצה מה שהלב רוצה ולפעמים זה למלא את השיש ברסיסי כרוב וגזר. כדי לזרז עניינים אפשר להעביר אותם דרך מעבד מזון עם סכין פורסת, כזאת שמתקינים מלמעלה, או לתת להם קיצוץ אחיד ומפחיד עם מנדולינה. אחרי תאונת המנדולינה שהייתה לי לפני כמה שנים, עדיין רועד לי הפופיק בכל פעם שאני מסתכלת עליה, אבל לפעמים צריך לכבוש את הפחד ולהכין סלט קצוץ באופן אחיד גאד דאמיט! אין לכם מעבד מזון או מנדולינה? סכין חדה תעשה את העבודה או גם קולפן ג'וליאנים, כזה שנראה כמו קולפן רגיל רק עם שיניים ועולה באזור ה-30 שקלים בחנויות שמוכרות כאלו דברים. אל תתפתו לקנות את הקולפנים של הביוקר, הם עושים את אותה העבודה כמו הקולפנים הזולים.
