בשנים האחרונות המטרמורפוזה שעוברת עלי הפכה אותי ממישהי שרק רצתה ללכת למסעדות ובתי קפה, לכזו שהמחשבה על לצאת למסעדה מעוררת בה מידית את השאלה: "אני חייבת?" זה לא מניפסט נגד מסעדות, אלא הבנה של גיל 40 פלוס שלא תמיד מספיק טעים לי כדי להוציא כל כך הרבה כסף. אחרי ההקדמה הזאת, אספר שיצא לי להיות … להמשך קריאה
גידלתי שומר, אז הייתי חייבת לעשות איתו משהו. אבל ללא קשר, סלט שומר ותפוחים זה סלט שהכנתי המון בתחילת החורף, ברמה שהייתי צריכה לעשות ממנו הפסקה מפאת צריכת יתר. הרעיון הוא לפרוס דק מאוד את השומר ואת הבצל הירוק – אני בדרך כלל עושה את זה במנדולינה (אבל זה לא קריטי) – ואז לעשות להם … להמשך קריאה
בדצמבר 2008 מרתה סטיוארט גרמה לי לפרסם כאן את הפוסט הראשון שלי (שלנו, פעם זה היה בלוג זוגי), והנה 16 שנה אח"כ היא גורמת לי לחזור מהקיפאון ולכתוב כאן כמה מילים לכבודה. לפני המון שנים לא ידעתי לבשל, וגם לא לאפות. הייתי סטודנטית, גרתי לבד וצפיתי בטלוויזיה על ספה לא נוחה. לראשונה בחיי התחברתי ליס … להמשך קריאה
סלט עדשים שחורות הוא בעצם סופר סלט בזכותן, כי הן מוסיפות חלבון, סיבים וברזל, ואם זה לא מספיק הן גם הופכות את הסלט להרבה יותר משביע. מה גם שיש משהו סופר חגיגי בסלט עדשים שחורות מלא בירוקים מנצנצים וגרעינים פציחים ואני מאוד אוהבת להגיש אותו בארוחות חגיגיות.
הסלט הזה חוגג את האביב עם שני הכוכבים הגדולים שלו (אחרי שום ירוק טרי) – הפול הירוק והארטישוק, אבל בעצם אפשר לאכול אותו בכל עונה כי אנחנו הולכים לרמות ולהשתמש בבצ'יטים של עולם האוכל – קפואים ושימורים. נכון, עונתיות ואוכל טרי זה חשוב, אבל מותר מדי פעם לעשות את החיים קצת יותר קלים ולהשתמש במוצרים שמישהו אחר טרח עליהם עבורינו. במיוחד אם יש לנו עוד עשרים מנות אחרות להכין לסדר פסח.
לוח השנה מראה שיש עוד 8 ימים שלמים עד החורף, לכן אני הולכת לרכוב על העונה המתקראת "סתיו" עד הסוף ולתת לכם מתכון לסלט שמקפסל לי את 4 האותיות האלו לתוך קערה. לא פסחתי על אף קלישאת שלכת: ירקות כתומים, גרעיני חמנייה, עלים וגם רוטב שמבוסס על מיץ קלמנטינה. רק חסר הפאמפקין ספייס, אבל זה באמת לקחת את הסלט הזה צעד אחד יותר מדי.
לא תכננתי להעלות לכאן מתכון לגוואקמולי, בעיקר שזה דבר נורא פשוט להכין ובתחושה שלי לא צריך מתכון מסודר, אבל אחרי שהעליתי טיקטוק של הגוואקמולי המנצח שלי קיבלתי כמה נדנודים (אהם אהם) להעלות את המתכון על הכתב, אז הנה אנחנו כאן.
כבר הרבה זמן שאני רוצה להעלות מתכון טוב לסלט תפוחי אדמה. לפני שנה צילמתי משהו שלא הייתי מרוצה ממנו ב-100%, אז שמתי את הרעיון על אש קטנה וחזרתי אליו עכשיו, אחרי שמצאתי מתכון גאוני לרוטב ראנץ' טבעוני.
טיקטוק זה מקום מופלא. באמת. אין שם רק ריקודים וזילניאלס זעופים (ובכן יש, אבל הם לא ממש בפיד שלי), אלא גם מלא דברים שיעניינו כל אחד עם שתי עיניים ולב. ברגע זה זו הרשת החברתית האהובה עלי שגוררת אותי לשעות של שיטוטים שמצליחים גם להצחיק אותי וגם ללמד אותי דברים.
באמאשלי החג הזה בא לי טוב. לא שהיו לי תכניות גרנדיוזיות השנה, תכננתי לעשות פה בבלוג כל מיני דברים קטנים ולא מסובכים, אבל מצב הביטחון והפנים שלנו הוא על הפנים, שפשוט יצא לי כל החשק. דחיתי כל השבוע את ההעלאה של המתכון הזה, אבל הזמן מתחיל להיגמר – אז בסלט ננוחם.