מאפינס תירס משודרגים

מאפינס תירס משודרגים

תכננתי ארוחת צהריים קטנה ורגועה עם הבן זוג והילדים בשבת. לא משהו פנסי, קצת סלט, קצת קנלוני עם ריקוטה ותרד, ויאללה מספיק. גם ככה אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה באותו הבוקר. אבל מפה לשם הזמנתי לצהריים גם את האחיינים שלי מעכשיו לעכשיו. הסתכלתי על המלאי המוכן, והוא לגמרי לא היה מספיק לעוד 2 פיות של כמעט-מתבגרים רעבים והייתי חייבת לארגן עוד מנות, דחוף.

התחלתי להוציא את כל מה שיש לי במקרר ובארון, ואלתרתי ארוחה לא קשורה, אבל טעימה. בנוסף לכל מה שהכנתי מהר מהר, פתחתי גם תירס מקופסה, שיהיה, כי ילדים אוהבים תירס, לא? מתברר שלא, כי אף אחד חוץ מבן החמש לא נגע בתירס הזה וכך נשארתי עם קערה מלאה. אז שלא נכין ממנו מאפינס?

המשיכו לקרואמאפינס תירס משודרגים

טאקו כרובית

טאקו כרובית

בזמן האחרון, הקצב בו אנחנו מחסלים טורטיות בבית הפך למשוגע. יש לי חבילה פתוחה במקרר, חבילה פתוחה בפריזר ועוד שתיים סגורות בארון, ואני מניחה שקרוב נעשה חיסול גם לאלו. התלבטתי אם להעלות את המתכון הזה, כי אני באמת לא מומחית באוכל מקסיקני, אני סתם אוהבת לאכול אותו וזה נראה לי קצת יומרני לתת מתכון ממדינה שאפילו לא ביקרתי בה. אבל אז הבנתי שלהגיד מילים כמו "טאקו" ו"קרמה" לא הופך את המתכון הזה למקסיקני, בעצם זה לא הופך אותו לשום דבר. ואני אסביר.

המשיכו לקרואטאקו כרובית

סלט מלפפונים וחומוס

סלט מלפפונים וחומוס

תשמעו, לא ציפיתי שיהיו פה כל כך הרבה מתכונים עם קופסאות שימורים, אבל מתברר שהיד שלי ניגשת אוטומטית לארון כשאני רוצה חומוס, שעועית, או עגבניות מרוסקות. ותפסיקו לעקם את האף, זה לא שאני מכינה לכם משהו מפטריות שרי פרוסות ומשומרות, אלא בעיקר מקטניות שמישהו אחר חסך לי את ההשרייה והבישול שלהם, או עגבניות שמישהו אחר קילף בשבילי. עכשיו כשכיסינו את זה, אפשר להמשיך הלאה.

יש בסלט הזה מעט מרכיבים כמו שאני אוהבת, וכולם ביחד עובדים מעולה אחד עם השני מבחינת טעם ומרקם. בקיצור, אני סופר מרוצה ממה שיצא לי. רציתי במקור לשדך לו רוטב אבוקדו קרמי אבל לא הצלחתי להגיע למרקם שריצה אותי. אז הלכתי על השילוב הישן והטוב של שמן זית וחומץ, וזה עבד נהדר.

המשיכו לקרואסלט מלפפונים וחומוס

סלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

סלט שעועית חם

הכל התחיל בגלל סטורי של גיל גוטקין. לפני כמה חודשים הוא העלה תמונות של מנות שאכל באיזושהי מסעדה ואחת מהן הייתה של סלט שעועית חם, שעשתה לי את זה באותו הרגע כמו שעוגת שמרים עם שוקולד עושה לי את זה בכל רגע נתון. הסתכלתי טוב על הצילום, ניגשתי למקרר והתחלתי לאלתר משהו דומה על המקום. למזלי, אני די מצוידת מבחינת מזווה ומקרר אז היה לי את כל מה שאני צריכה: קופסת שימורי שעועית, שום, כוסברה, ולימון. טחנתי, הקפצתי ותוך כמה דקות הייתה לי מנה שתוך טעימה אחת הפכה להיות קבועה אצלי במטבח.

כדאי לאכול אותה חמה, ולמזלכם לוקח להכין אותה באזור ה-10 דקות, אפילו פחות. אז אפשר להכין אותה בכיף רגע לפני שאוכלים (ואם רוצים להיות יעילים אפשר אפילו לטחון את השקדים והכוסברה מראש). לא צריך לבשל פה כמעט כלום חוץ מהשום, מאחר ואת השעועית צריך רק לחמם (היא מגיעה מבושלת כשהיא מקופסת שימורים) וכשהיא חמה מערבבים פנימה את הכוסברה והשקדים. סה טו. רוצים לראות את דרך ההכנה המפורטת של המתכון? היא נמצאת בהיילייטס שלי באינסטגרם, חפשו "סלט שעועית חם"

המשיכו לקרואסלט שעועית חם (עם שום ושקדים)

לחם בירה וכוסמין מלא

לחם בירה וכוסמין מלא

את ערן בעלי פגשתי לפני יותר מעשר שנים. בתחילת הקשר שלנו, כשעוד לא גרנו ביחד, היינו נשארים לפעמים לישון אצל ההורים שלו בתל אביב כשהם היו בחו"ל, כדי לשמור להם על הבית. בתקופה הזאת אוכל עניין אותי כשהוא הגיע על צלחת במסעדה, פחות במטבח. אבל ערן היה מכין לנו דברים במטבח של אמא שלו, פתאום שולף איזה מתכון, מערבב ומכניס לתנור – ואני תמיד השתאתי, איך הוא יודע להכין את זה? זה משהו שאנשים בגילנו עושים? ולמה?

באחת הפעמים שישנו שם, מצאנו בבוקר בקבוק בירה סגור ששרד את הערב הקודם. "בואי נכין לחם בירה" הוא אמר לי ופתח אותו, ערבב אותו עם קמח ועוד כמה דברים ואפה. בחיים לא שמעתי על לחם בירה לפני, והתוצאה יצאה מחרידה (סורי ערן), אבל מאז יש לי זיכרון חמים בכל פעם שאני רואה את צמד המילים "לחם בירה".

המשיכו לקרואלחם בירה וכוסמין מלא

פופקורן ממכר בטעם "גבינה" (פרווה וטבעוני) + טיפ מעולה שמצליח בכל פעם

פופקורן ממכר בטעם "גבינה"

לפני כמה שבועות ראיתי בסטורי של עדינה סוסמן שהיא הכינה פופקורן עם שמרי בירה. שמרי בירה, למי שלא מכיר הם פצצת הטעם של הטבעונים. של כולם למעשה. אלו שמרים לא פעילים שנותנים להכל טעם של גבינה. יש כאלו שאומרים שזה מזכיר פרמזן, אבל מה שהם באמת מזכירים זה גבינה תעשייתית של חטיפים, כזו שמעקצצת על הלשון כשאוכלים צ'יטוס או דוריטוס, בקיצור פצצה של אומאמי. סגור סוגריים.

נחזור לסטורי. זה נראה מעולה, אז רשמתי לעצמי פתק מנטלי ושמתי את זה בצד. עברו כמה שבועות, קניתי שמרי בירה (ואפילו לא בחנות טבע, בחנות "היבשים" הרגילה שלי ברמת גן, כמה מפתיע) והתחלתי לפצפץ גרגירי תירס יבשים. מאז שהבן הגדול שלי התחיל לאכול פופקורן, יוצא לי להכין אותו הרבה יותר מבעבר. פעם הייתי זורקת לשמן את כל גרגירי התירס, מנערת קצת ומחכה שיתחילו להתפוצץ. בדרך כלל זה היה עובד, אבל מדי פעם הייתה יוצאת לי נגלה קצת שרופה ומבאסת. כל זה הפסיק כשהתחלתי לעבוד בשיטה הבאה: מחממים את השמן בסיר ביחד עם 4-5 גרגרים בלבד. ברגע שהם מתפוצצים מוסיפים את שאר הגרגירים שנכנסים לסיר עם שמן בטמפרטורה המדויקת לפופקורן. עובד בכל פעם.

אז מה קורה כשמחברים בין השניים? בום! פצצה של טעמים. לא להאמין כמה פופקורן יכול להיות טעים, וממכר. כל כך ממכר. למה אי אפשר להפסיק לאכול את זה והאם אפשר להחשיב את זה כארוחת צהריים לגיטימית?

המשיכו לקרואפופקורן ממכר בטעם "גבינה" (פרווה וטבעוני) + טיפ מעולה שמצליח בכל פעם

דאץ' בייבי – פנקייק משפחתי בתנור עם שזיפים

דאץ' בייבי שזיפים

מאז שלבן שלי, הידוע בכינויו העריצוציק, יש זכות בחירה בבית, כמעט בכל שבת בבוקר יש אצלנו פנקייקס. מדי פעם אני מצליחה לזלוג למקומות אחרים הכוללים ביצים בשלל צורות הכנה, אבל כל עוד זה תלוי בו, הוא יכול לאכול פנקייקס לנצח. גם את הפנקייקס הנצחיים שלנו (עם קמח כוסמין מלא, כלום סוכר והמון מייפל בצד כפיצוי) אני מנסה לגוון מדי פעם. אז פעם אלו פנקייקס שיבולת השועל שלי, פעם שלולית גבינה ומדי פעם אני מכינה גם דאץ' בייבי (Dutch Baby).

יורקשייר פודינג מכירים? ופופ אובר? מדובר על אותו העיקרון בדיוק. מכינים בלילה דלילה למדי מביצים, קמח וחלב ללא שומן בכלל. השומן – במקרה הזה חמאה – מגיע בכלי הקיבול הלוהט וברגע שכל אלו נפגשים – מתבצעת תפיחה מהירה. אז אפשר להתייחס אל הדאץ' בייבי כמו פנקייק משפחתי אחד שנאפה בתנור. שימו לב שאין גם הרבה סוכר בבלילה עצמה, אבל מגישים את הפנקייק עצמו עם אבקת סוכר ומייפל.

המשיכו לקרואדאץ' בייבי – פנקייק משפחתי בתנור עם שזיפים

הצעת הגשה: סלט שווארמה מפורק

סלט שווארמה מפורק

אני מניחה שרובכם די חדשים בבלוג הזה, אבל אי שם ב-2009 (אמא, זה היה לפני 9 שנים!) היה פה מדור בשם "הצעת הגשה". הרעיון מאחוריו היה לשדרג את האוכל היומיומי למשהו יותר מעניין וכיפי, שקצת ישבור לכם שגרה מהמנות הרגילות שאתם אוכלים. אחד הלהיטים של אותה תקופה היה אורז מאודה עם אפונה, טונה ואצות (או בשמו המקוצר – אורז עם טונה), שהפך נורא פופולרי בקרב סטודנטים שאין להם זמן ו/או כוח ו/או כסף לבישולים, כי בגדול מה שעושים שם זה מאדים אורז, פותחים קופסת טונה ומוסיפים עוד כמה דברים שהופכים את השלם הזה להרבה יותר גדול מסך חלקיו (ועד היום זו אחת המנות שאני הכי אוהבת בכל העולם כולו. אני רואה את המבט הזה, תנסו לפני שאתם שופטים).

אבל לא באתי לדבר על אורז עם טונה, באתי לדבר על סלט שווארמה. כשמסתכלים על המנה, אין בה משהו מיוחד מדי – עוף במחבת, סלט, טחינה – לא משהו שאף פעם לא ראיתם או אכלתם. אבל אם מחליפים את חזה העוף הרגיל בפרגית, מתבלים אותה אותו קצת בתבלינים שמזכירים שווארמה, מוסיפים חמוצים (רגילים או ביתיים – עפתי על הבצל בסומאק, מעכשיו אני מכינה את זה קבוע ומשדכת לכל דבר) ומתייחסים אליו כמו שווארמה בצלחת מינוס הפיתה, מקבלים טייק חדש על ארוחת הערב או הצהריים, משהו שקצת עוזר לצאת מהשגרה.

המשיכו לקרואהצעת הגשה: סלט שווארמה מפורק

בגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)

בגט פיצה נתלש

איך אני אוהבת יצירי כלאיים. כבר ראיתם את המתכון לעוגת גבינה עם פירורי עבאדי, לפני שנה הכנתי נשיקות מרנג עם חזרת, אני מתה מתה על השילוב של קוטג', ריבה וזיתים ירוקים, ואני נורא רוצה להגיד שאני עושה בישול מולקולרי בסיר של סבתא, אבל הדבר הכי מתקדם שאני עושה בו זה לאדות ירקות. בכל מקרה, המנה הזאת היא שילוב טעים בין לחם שום, פיצה ומאפה נתלש, כזה שקרין גורן קוראת לו "תלושותי" וג'וי דה בייקר, הבלוגרית שככל הנראה המציאה אותו קוראת לו "pull apart bread". הפרנקנשטיין של הפחמימות אם תרצו.

והוא הרג אותנו הבגט הזה. הכנתי אותו כמה פעמים ובכל פעם לא נשאר פירור בתבנית. אפילו ההורים שלי, האנשים שאוכלים הכי בריא שיש, לא הצליחו להפסיק לנשנש ממנו.

המשיכו לקרואבגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)

עוף ברוטב עגבניות ושעועית לבנה

מזמן לא העליתי מתכון של מנה עיקרית חמה, מה שאני אוהבת לקרוא לו "אוכל אוכל". קינוחים וסלטים ומקושקשות פלאפיות זה טוב ויפה, אבל צריך מדי פעם לשים גם אוכל על השולחן ולהפסיק לנשנש. ולפעמים, כשקשה לצאת מהבית ועדיין רוצים משהו חם ומשביע – זה זמן לפנות אל מתכוני המזווה. יש לי ארסנל של כאלו שאני אוהבת לתחזק, מה שנקרא – פתחתי שתי צנצנות וזרקתי למחבת, שמתבססים כולם על מצרכים שאני שולפת מהארון/פריזר/מקרר שתמיד יש לי. אם אני רוצה ממש להשקיע אני גם מפשירה לכבודם משהו מראש או קופצת רגע לקצב ליד הבית, אבל לב המתכון מבוסס על מצרכים שתמיד יש לי בבית. מכירים את הרשימות האלו של "דברים שכל חובב בישול חייב שיהיו לו במזווה" שכוללים בדרך כלל 10-15 מצרכים שאמורים לשדרג את מה שמבשלים או להפוך את החיים לקלים יותר? אז יש לי הכל. מכל רשימה אי פעם שהתפרסמה. כי אם המזווה שלי לא מתפקע עד אפס מקום בשימורים, צנצנות ושקיות לא מזוהות של מרכיבים שפעם קניתי – אני לא מרגישה בנוח.

המשיכו לקרואעוף ברוטב עגבניות ושעועית לבנה

Something is wrong.
Instagram token error.