הגעתי למרשמלו תפוחים בגלל בוסט הקולגן של הג'לטין, ונשארתי בשביל הטעם והמרקם. כדי לאהוב את המרשמלו הזה צריך להיות אנשים מאוד ספציפיים: לאהוב מרקם של מרשמלו וטעם של צ'יפס תפוח. אתם האנשים האלו? מעולה, אז המתכון הזה בשבילכם. המתכון הזה היה לרגע קט טרנדי באינסטגרם/טיקטוק. מיני טרנד. מיקרו טרנד. אבל הוא הדליק אותי בטירוף והייתי … להמשך קריאה
מתכון מהיר וקיצי מהספר שלנו "ירקות והעיר הגדולה", לברד אבטיח אלכוהולי. למה ברד אבטיח אלכוהולי? ובכן, טוב ששאלתם! ברד זה טעים ומרענן כמובן, אבל מעבר למשקה כיפי לקיץ, הוא פתרון מצוין לסיום אבטיח שכבר יצא לנו מכל החורים, או להציל אבטיח לא מספיק מתוק שנפל עלינו כמו נפילת סוכר ביום קשה. הוא לא חייב להיות אלכוהולי כמובן, אבל לא מצאתי סיטואציה שאלכוהול לא מוסיף לה.
לכל מתכון קלאסי יש את העדנה שלו, ואפשר להגיד שהחורף האחרון היה זמן טוב להיזכר בביצה בקוקוט – מתכון צרפתי קלאסי בן 140 שנה שפתאום חזר לאופנה אחרי שטיקטוקרית אחת אפתה אותו עם תוספת של גבינת בורסן. בשבילי המנה הזאת מתקשרת מיידית לנייג'לה לוסון שדרך התוכנית שלה הכרתי את המתכון לפני יותר מדי שנים. נייג'לה אפתה את הביצים עם שמנת וכמה טיפות של שמן כמהין, וזה נראה לעידית בת העשרים וקצת כמו שיא התחכום.
לא תכננתי להעלות לכאן מתכון לגוואקמולי, בעיקר שזה דבר נורא פשוט להכין ובתחושה שלי לא צריך מתכון מסודר, אבל אחרי שהעליתי טיקטוק של הגוואקמולי המנצח שלי קיבלתי כמה נדנודים (אהם אהם) להעלות את המתכון על הכתב, אז הנה אנחנו כאן.
הכל התחיל כאלתור לארוחת צהריים מהירה. היו לי יותר מדי קישואי זוקיני במקרר וגם אפונה מוכנה מיום האתמול. הוספתי להם קשיו, טופו, שום ובצל ירוק, והקפצתי הכל בשמן זית (לא כיוונתי למוקפץ "אסייתי" מובהק, לכן לא היה לי אכפת לעשות את הכל בשמן זית). בשביל הרוטב שפכתי קצת מכל מיני בקבוקים שהיו לי במקרר וצירפתי הכל לאורז שגם הוא היה מוכן מיום השלשום. תוך 10 דקות הייתה לי מנה על הצלחת.
טוב, זה אפילו לא מתכון (תייגו את זה בבקשה תחת "הצעת הגשה") אבל אני לא יכולה שלא לדבר אתכם על הפלא המתקרא קממבר אפויה בדבש. אני סאקרית של גבינות שמנות, ובאירועים בבקשה אל תשימו אותי ליד מגש הגבינות כי אשאב אותו כמו דייסון שכרגע יצא מטעינה. כמו לכל דבר אחר גם לגבינה יכולים להיות כמה מנעדים – קרה מהמקרר, בטמפרטורת החדר וחמה ונוזלית. כל טוסט גבינה מעלה את הגבינה הצהובה הפשוטה לרמה אחרת – אז קממבר אפויה? זה בכלל אלוהי.
פיצה וייטנאמית! היש שילוב מילים מוזר מזה? אולי באן הונגרי או קטאייף קוריאני, אבל מתברר שיש דבר כזה וזה אוכל רחוב די פופולרי שם בווייטנאם. לא הייתי במדינה הזאת מעולם, אבל כן ביקרתי ביוטיוב שם נחשפתי לפלא הזה: דף אורז פריך ומעליו ביצה ותוספות. הנשנוש המושלם או ארוחה קלה מעולה עם סלט או ירקות בצד. אפשר לאכול את המנה הזאת פתוחה כמו פיצה (וגוזרים את הסלייסים עם מספריים) או מקופלת לשניים כמו קסדייה ממולאת. כך או כך – זה פריך, זה מלא בדברים שאוהבים וזה טעים!
הרעיון הזה מסתובב לי כבר כמה חודשים בראש וכל כך חיכיתי ליום העצמאות כדי לממש אותו! כולם מחפשים קינוח פרווה למנגל ומסתבכים עם קינוחי טפיוקה או בננות ממולאות שוקולד (ברצינות, מישהו אי פעם נהנה מבננה מפוחמת מהגריל?) – אבל כל הזמן הזה קינוח המנגל המושלם הסתתר לנו מתחת לאף – עראייס ס'מורס! פיתות – גם ככה יש, מרשמלו – זו בדיוק העונה בה הוא מלבלב בסופרים וממרח שוקולד – ובכן, זו בעיה קטנה מאוד להשיג אחד כזה.
יותר מדי אנשים עושים מעוגת גבינה פרויקט – גם אני, מודה. עשו ממנה איזה מפונקת – צריכה רק גבינות שמנות, תחתית בצק פריך, סביבה עתירת אדים, עטופה בנייר עיתון רטוב. מותר לפתוח את התנור, אסור לפתוח את התנור, מנמיכים את התנור אחרי 17 דקות, תוקעים כף עץ עד לצינון ושמים בבלילה עין של סלמנדרה וריס של חד קרן. די, גמרתם אותי עם החוקים האלו, כולה רציתי לאכול חתכת עוגה עם הקפה.