אנחנו שנייה לפני הקיץ הרשמי ועגבניות השרי נמצאות בשיאן, אבל אם אתם כמוני ואתם שומרים אותן מחוץ למקרר אז הן גם מתרככות יחסית מהר. אני שונאת בזבוז לכן אני תמיד מחפשת להן פתרונות יצירתיים, וכך הגעתי למתכון הזה, מאלתור ארוחת צהריים בזמן סגר הקורונה.
פסטה
פסטה ברוטב פסטו אבוקדו
וואי וואי כמה זמן לא אכלתי פסטה. אני בהפסקה קלה מפחמימות (אני רוצה לחשוב שאולי הן בהפסקה ממני) ואחד הדברים הראשונים שירדו מהתפריט שלי זה פסטה. וזה לא קל, אני מתה על פסטה ובזמנים רגילים אני שואבת אותה כאילו אין מחר.
פסטה ברוטב סלק וגבינה
השבוע הבן שלי חזר עם חידה/בדיחה מהגן: "אמא כמה שבועות יש בשנה?" אני: "52 שבועות מאמי". הוא: "לא, יש רק חג שבועות אחד!" צחקתי שעה. האמת, שמבחינתי שבועות יכול להיות כל יום, כי אם יום אחד אצטרך לבחור בין מוצרי בשר או חלב, אני קופצת על הגבינות בעיניים עצומות.
ולפני שכולנו נתחיל להפריד ביצים בשביל עוגות גבינה, בואו נדבר רגע על פסטה. האמת, שדווקא בקטגוריית הפסטה אני פחות מתחברת לגרסאות החלביות, כי שום ושמן זית מנצחים הכל. לא ויתרתי על שמן הזית והפסטה הזאת היא בעצם פסטה ברוטב פסטו סלק, עם שני סוגי גבינה שמשלבים ברגע האחרון. כמו על כל פסטו אחר אפשר להגיד פה שני דברים: אפשר להחליף את העלים והאגוזים בכל עלה או אגוז אחר שאוהבים, וחייבים לשמור קצת ממי הכנת הפסטה כדי לפתוח את המשחה הסמיכה שקיבלנו ולהפוך אותה לרוטב.
פסטה ברוטב בולונז
אוגוסט, איזה תיק שיא אללה. אני אמא כבר חמש שנים ומעולם לא התלוננתי על החודש הזה כמו עכשיו. כנראה שכשמנסים לעבור אותו עם שני ילדים ולא אחד, פלוס לנסות לעבוד מהבית, פלוס לא לתכנן מראש כמעט כלום כי גם ככה אני אמורה להיות בבית – מקבלים חתיכת כאב ראש.
אבל בואו רגע נדבר על אוכל. זה פורח לי מהראש בכל שנה – באוגוסט מבשלים יותר כי הילדים לא אוכלים במסגרות. אם בימים רגילים אני צריכה לסדר להם ארוחת בוקר וערב קלות, אז עכשיו בחופש מדובר על 3 ארוחות ביום ועוד ארוחות ביניים ועוד נשנושים ופירות. פתאום המדיח מלא סירים ומחבתות, הכיור מלא בכלים (אני רק בנאדם!) והמקרר מלא בקופסאות שנגמרות נורא מהר, כי גם אנחנו כאן ועם תיאבון של אנשים מבוגרים. אז מבשלים.
אחד הדברים שהולכים חזק אצלנו בבית זה בולונז, שאמנם נתפש כמנה כבדה וחורפית, אבל בואו – אנחנו גם ככה במזגן רוב הזמן. אצלי הוא מתבשל במשך המון המון זמן – בין שעתיים וחצי לשלוש – על אש קטנה, וזה חלק מסוד הטעם שלו (עם עוד כמה טוויקים קטנים שמקפיצים את הטעם שלו בטירוף). זה מתכון שקיבלתי לפני שנים רבות מחמותי ריטה, ועם השנים הוא התגלגל והתפתח לגרסה הזאת, שהיא הגרסה של משפחת נרקיס-כ"ץ לבולונז הקלאסי.
פסטה עם עגבניות צלויות – או רוטב לפסטה בתנור
בשבוע שעבר הסתכלתי על המקרר שלי בשעת מצוקה. אובייסלי משמעות שעת המצוקה היא שעת רעב כבד אליה לא התכוננתי מראש. הילדים כבר ישנו, בסלון ישב בן הזוג, רעב אפילו יותר ממני והיינו רגע מלפתוח קופסת שימורי תירס ולהפוך אותה לארוחת הערב שלנו. מול הפרצוף חיכתה לי קופסה עם שאריות פסטה קרה וסוף של סלסילת עגבניות שרי שכבר היו רכות מדי בשביל סלט. אני לא יודעת מאיפה במוח שלי שלפתי את זה, אבל נזכרתי במתכון מתוך הספר "ביסים" של הילה קריב של פסטה עם עגבניות צלויות. אז זרקתי אותן לתנור, חיממתי את הפסטה ועירבבתי הכל בתבנית. יצא כיף של פסטה. אז המתכון הזה מבוסס על המתכון של הילה, עם שינויים שלי והדבר היפה בו שכל הרוטב נעשה בתבנית של התנור ולשם גם מוסיפים את הפסטה אחרי שהיא מתבשלת. הר של פרמזן מעל ואתם מסודרים.
ניוקי פטנט מזויפים
פעם, לפני שהיו לי ילדים, היו לי אמביציות קולינריות. הייתי מזמינה חברים ובני משפחה לארוחות של פסטה טרייה, של רביולי ממולאים, לערב פיצות שיוצאות ברצף מהתנור ולסתם ארוחות ערב בהן הייתי מכינה ניוקי טריים מתפוחי אדמה. אני רוצה לכתוב שמעניין מה זה אומר עלי שכל האמביציות האלו איטלקיות, אבל התשובה הפשוטה והלא מתוחכמת היא היא שכל הנ"ל הם פחמימות טעימות.
ארוחות הערב שאני מכינה היום מבוססות על סלט + לזרוק משהו לתנור + קינוח, אבל לפעמים עדיין בא לי להרהיב עוז ולהכין משהו מיוחד, כמו ניוקי. אז יש את הגרסה האיטלקית בה מבשלים או אופים תפוחי אדמה עד ייבוש, מרסקים אותם, מוסיפים ביצים וקמח, מרדדים לנחשים, חותכים, מבשלים ומשם זורקים לרוטב. ויש את הגרסה הצרפתית שמבוססת על בצק רבוך ולא כוללת תפוחי אדמה בכלל. בצק רבוך הוא שם מוזר לבצק מבושל, ממנו בטח הכנתם פעם בחיים שלכם פחזניות או אקלרים. בעוד הבצק של הפחזניות מכיל גם חלב וסוכר, הבצק הזה הוא בסיסי יותר (ואמור להשתדך עם רוטב מלוח בסופו של דבר) ומכיל חמאה, קמח וביצים.
פסטה ברוטב עגבניות וריקוטה
מה מיוחד כל כך בפסטה ברוטב עגבניות אתם שואלים? ובכן, זה זמן טוב להזכיר לכם (או להכיר לכם) את רוטב העגבניות הכי טעים בעולם. פשוט, מדויק ויוצא מעולה בכל פעם מחדש, בזכות השימוש באותם המרכיבים. אני נאמנה למותג העגבניות של Mutti – הוא קונסיסטנטי ברמתו, טעים ואפשר למצוא אותו היום כמעט בכל מקום (אפשר לקבל את הכסף שלי עכשיו?? סתם). מה שעוד טוב ברוטב הזה, שהוא מוכן תוך 20 דקות, אבל אם תתנו לו אפילו יותר זמן על האש הוא יתחדד ויתעצם ויהפוך לאפילו טעים יותר.