אני מקווה שאני לא הולכת להרגיז אף גאורגי וגאורגית בכך שאני קוראת לבטטה הממולאת הזאת חצ'פורי, אבל זה השם הכי הגיוני שמצאתי למתכון הזה, שהוא בעצם בטטה אפויה פעמיים וממולאת בביצה וגבינות.
בתנור
קממבר אפויה בדבש
טוב, זה אפילו לא מתכון (תייגו את זה בבקשה תחת "הצעת הגשה") אבל אני לא יכולה שלא לדבר אתכם על הפלא המתקרא קממבר אפויה בדבש. אני סאקרית של גבינות שמנות, ובאירועים בבקשה אל תשימו אותי ליד מגש הגבינות כי אשאב אותו כמו דייסון שכרגע יצא מטעינה. כמו לכל דבר אחר גם לגבינה יכולים להיות כמה מנעדים – קרה מהמקרר, בטמפרטורת החדר וחמה ונוזלית. כל טוסט גבינה מעלה את הגבינה הצהובה הפשוטה לרמה אחרת – אז קממבר אפויה? זה בכלל אלוהי.
לזניה קישואים וגבינות
לזניה זו מנה ששמורה אצלנו במשפחה לאירועים מיוחדים. בדרך כלל חמותי אחראית עליה (ומכינה לזניה בשרית הכי טעימה שיש) אבל כשאני מכינה אותה בבית אני בדרך כלל מכינה אותה צמחונית. למה שמורה לאירועים מיוחדים אתם שואלים? כי יש פה התעסקות לא קטנה. שום דבר כאן לא קשה להכנה, אבל כל חלק לוקח זמן ומלכלכים כמה סירים, מחבתות ותבניות על הדרך. מצד שני, לזניה זו מנה שאפשר בכיף להכין מראש, אפילו כמה ימים קודם, וגם היא מאוד סלחנית אם פקששתם את הסדר של השכבות. אף אחד לא ישים לב גם ככה.
טבעות בצל אפויות
הנה משהו שאני מגלה בכל חנוכה מחדש: נכון כשאוכלים מטוגן אז פתאום מתחשק לכם לאכול רק מטוגן כל הזמן? זה האפקט הממכר הזה של הקראנץ' והטעם המטוגן שגומר אותי בכל פעם מחדש. אוקיי, עכשיו שאנחנו מסכימים, אני יכולה להגיד שיש לי פה פשרה מעולה עם טבעות הבצל האלו. מוותרים על הטיגון ומעבירים אותם אפייה בחום גיהנום עד שהן משחימות והופכות להיות פריכות בטירוף. אבל, ויש פה אבל גדול – תיבול זו מילת המפתח שלכם. אם תזרקו את טבעות הבצל האלו רק עם פירורי לחם לתנור, תקבלו טבעות בצל בציפוי בטעם לחם. אתם חייבים חייבים לתבל את פירורי הלחם וגם את הקמח בתבלינים יבשים. איזה? מה שאוהבים. כמה? כמה שיותר. אני אוהבת פפריקה מעושנת, אבל רק היא לא מספיקה פה. הוספתי גם שבבי צ'ילי יבש, כורכום, מלח כמובן ואבקת חרדל (שהיא דבר שאני ממליצה שיהיה לכם במטבח, כי היא משדרגת בטירוף כל עוף שהיא תגע בו).
אז רגע לפני שחנוכה נגמר, הנה משהו שמרגיש מטוגן בלי כל השמן ורגשות האשמה. רגע, רוצים רגשות אשמה? הנה הגרסה המטוגנת (ווינק ווינק).
לחם בירה וכוסמין מלא
את ערן בעלי פגשתי לפני יותר מעשר שנים. בתחילת הקשר שלנו, כשעוד לא גרנו ביחד, היינו נשארים לפעמים לישון אצל ההורים שלו בתל אביב כשהם היו בחו"ל, כדי לשמור להם על הבית. בתקופה הזאת אוכל עניין אותי כשהוא הגיע על צלחת במסעדה, פחות במטבח. אבל ערן היה מכין לנו דברים במטבח של אמא שלו, פתאום שולף איזה מתכון, מערבב ומכניס לתנור – ואני תמיד השתאתי, איך הוא יודע להכין את זה? זה משהו שאנשים בגילנו עושים? ולמה?
באחת הפעמים שישנו שם, מצאנו בבוקר בקבוק בירה סגור ששרד את הערב הקודם. "בואי נכין לחם בירה" הוא אמר לי ופתח אותו, ערבב אותו עם קמח ועוד כמה דברים ואפה. בחיים לא שמעתי על לחם בירה לפני, והתוצאה יצאה מחרידה (סורי ערן), אבל מאז יש לי זיכרון חמים בכל פעם שאני רואה את צמד המילים "לחם בירה".
דאץ' בייבי – פנקייק משפחתי בתנור עם שזיפים
מאז שלבן שלי, הידוע בכינויו העריצוציק, יש זכות בחירה בבית, כמעט בכל שבת בבוקר יש אצלנו פנקייקס. מדי פעם אני מצליחה לזלוג למקומות אחרים הכוללים ביצים בשלל צורות הכנה, אבל כל עוד זה תלוי בו, הוא יכול לאכול פנקייקס לנצח. גם את הפנקייקס הנצחיים שלנו (עם קמח כוסמין מלא, כלום סוכר והמון מייפל בצד כפיצוי) אני מנסה לגוון מדי פעם. אז פעם אלו פנקייקס שיבולת השועל שלי, פעם שלולית גבינה ומדי פעם אני מכינה גם דאץ' בייבי (Dutch Baby).
יורקשייר פודינג מכירים? ופופ אובר? מדובר על אותו העיקרון בדיוק. מכינים בלילה דלילה למדי מביצים, קמח וחלב ללא שומן בכלל. השומן – במקרה הזה חמאה – מגיע בכלי הקיבול הלוהט וברגע שכל אלו נפגשים – מתבצעת תפיחה מהירה. אז אפשר להתייחס אל הדאץ' בייבי כמו פנקייק משפחתי אחד שנאפה בתנור. שימו לב שאין גם הרבה סוכר בבלילה עצמה, אבל מגישים את הפנקייק עצמו עם אבקת סוכר ומייפל.
בגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)
איך אני אוהבת יצירי כלאיים. כבר ראיתם את המתכון לעוגת גבינה עם פירורי עבאדי, לפני שנה הכנתי נשיקות מרנג עם חזרת, אני מתה מתה על השילוב של קוטג', ריבה וזיתים ירוקים, ואני נורא רוצה להגיד שאני עושה בישול מולקולרי בסיר של סבתא, אבל הדבר הכי מתקדם שאני עושה בו זה לאדות ירקות. בכל מקרה, המנה הזאת היא שילוב טעים בין לחם שום, פיצה ומאפה נתלש, כזה שקרין גורן קוראת לו "תלושותי" וג'וי דה בייקר, הבלוגרית שככל הנראה המציאה אותו קוראת לו "pull apart bread". הפרנקנשטיין של הפחמימות אם תרצו.
והוא הרג אותנו הבגט הזה. הכנתי אותו כמה פעמים ובכל פעם לא נשאר פירור בתבנית. אפילו ההורים שלי, האנשים שאוכלים הכי בריא שיש, לא הצליחו להפסיק לנשנש ממנו.
תפוחי אדמה צלויים מושלמים
תפוחי אדמה בתנור תמיד באים טוב, אבל בימים האלו ממש ממש כדאי לכם להכין אותם. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל לתפוחי אדמה יש שתי עונות זריעה (וגם שתי עונות אסיף כמובן), וברגע זה אנחנו בשיאה של עונת האיסוף של האביב – מה שאומר שאפשר למצוא אצל הירקנים ובשווקים תפוחי אדמה צעירים וקטנטנים, מה שבחו"ל קוראים לו new potatoes.
התכוונתי להכין השבוע כמה מתכונים אחרים שלכבודם קפצתי אל רפי הירקן שלי כדי למלא את הבית בפירות וירקות. בכלל לא התכוונתי לקנות תפוחי אדמה, אבל רפי דחק בי ואמר "עד שאני מקבל כאלו, לא תקני?"
אז יצאתי משם עם שק של תפודים, באופן מילולי. הגעתי הביתה, חיממתי תנור, זרקתי אותם למים רותחים ומשם לתנור. אחרי שעה קיבלתי את תפוחי האדמה הכי טעימים שטעמתי לאחרונה. אולי זה בגלל שלא אכלתי תפוחי אדמה כבר כמעט חודשיים בגלל אתגר הסוכר ואולי בגלל שהם פשוט אדירים. בכל מקרה – השק חוסל.
הלכתי כאן על תמה לימונית, כי זה מה שהתחשק לי באותו הרגע, אבל אם תחליפו את הלימון באיזשהו עשב תיבול טעים – זה גם יעבוד מעולה.
החמין שלי
המושג הזה – חמין או צ'ולנט – גדול ממני ומכם ביחד, היסטורית, קולינרית, חברתית. אני לא מתיימרת לעשות פה מדריך לחמין (מעכשיו אקרא לו צ'ולנט, בסדר?), אלא לתת לכם את הגרסה לצ'ולנט שהכי טעים לי לאכול, בדרך שהכי נוחה לי להכין. אולי יש צ'ולנטים טובים ממנו, אבל אין עליו 🙂
אני לא מכינה צ'ולנט כל החיים. לא גדלתי עליו, אין לי מתכון מבית סבתא ואין מסורת של צ'ולנט במשפחה שלי, חוץ מאולי לקנות אחד כזה פעם בשנה. כולה התחלתי להכין אותם לפני שלוש שנים בעקבות כמיהה בלתי נלאית ומאז אני רק מחכה לשבתות גשומות כדי לשלוף את הסיר הגדול (ליטרלי, אני משתמשת בסיר עצום של 16 ליטר שמאופסן בבוידעם במטבח של ההורים שלי. מזל שהם גרים קרוב) ולדחוף לתוכו מלא קטניות ותפודים. אם מעולם לא הכנתם צ'ולנט, אני ממליצה על מתכון חמין הפתיתים של תום פרנץ שעוזר לסדר את הראש (אבל תתעלמו מהפתיתים). ממנו לקחתי את הרעיון של תערובת תבלינים שנותנת צבע וטעם לכל הסיר, אבל גם משתלטת מאוד בטעמים – שימו לב ואם אתם לא אוהבים טעם חזק של בהרט קחו את זה בחשבון.
לזניית חצילים בבשמל
לאחרונה יצא לנו ללכת ברחוב עם הכלבה כשלפתע ניגש אלינו אדם זר, שככל הנראה זיהה את הכלבלבה מהבלוג. במהלך השיחה שהתפתחה הוא הזכיר את המתכון ללזניה ברוטב בולונז ובשמל ושאל אם יש לנו גרסה צמחונית. אז למענו, הנה הגרסה הצמחונית שלנו ללזניה, המבוססת במחציתה על מתכון של אהרוני ובמחציתה השניה על מתכון של אמא של ערן.
