חיכיתי שבע שנים כדי להעלות לכאן את העוגה הזאת, אותה פרסמתי לראשונה בטור שלי ז"ל במאקו בתחילת 2014. בהתחלה נתתי למתכון קצת להתיישן ואז בכל שנה שעברה משהו קרה והעוגה לא עלתה לבלוג. ואז בסתיו האחרון צילמתי אותה ובאותו יום גם אפרת ליכטנשטט עשתה לה גרסה… אז עוד דחייה קטנה והנה העוגה סוף סוף מקבלת את המקום הראוי שלה כאן.
למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.
מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.
אחת מתחנות החובה בניו אורלינס היא Café Du Monde. זהו אחד מבתי הקפה הוותיקים בעולם (ואחד התיירותיים שבהם) שנפתח ב-1862, והוא מפורסם בזכות שני דברים: קפה או-לה מעולה (מעולש!) וסופגניות מרובעות בשם בנייה (Beignets), שמוגשות עם הר של אבקת סוכר שחודר טוב-טוב למערכת הנשימה בדרך אל הביס.
בניגוד לסופגניות הקלאסיות של חנוכה, שהן פשוט לחמנייה מטוגנת שמלאה בבצק, הבנייה הן כריות עם כיס אוורירי שהופך אותן לנשנוש המושלם של חג האורות – מטוגנות, מסוכרות, אבל לא כבדות. עוד בונוס – את הבצק שלהן לא צריך להתפיח בפעם השנייה – אלא לחתוך לריבועים ומיד לזרוק לשמן הרותח, שבתוכו הן מתנפחות כמו כריות קסם. המתכון פה הוא של אמריל לגאסי, שהוא ניו אורלינסי בעצמו.
מתכון שני מתוך הטור של עידית ב-mako – מרק דלעת מתובל. הולך להיות גשום החל ממוצ"ש, אז אם היינו במקומכם, היינו מתארגנים על חתיכת דלעת מהירקן (ומלא שום).
היי חברים, החל מהשבוע נעלה לכאן את המתכונים של עידית מתוך הטור שלה ב-mako, "יומן המתכונים שלי". אם תהיתם למה יש הקדמה בגוף ראשון יחיד, זה למה.
והשבוע – לחם מהיר בלי שמרים.
