מאפי שמרים – אי אפשר לחיות איתם, אי אפשר להפסיק לאכול אותם. מה יש בחתיכות בצק המועשרות האלו שהופך אותן לכל כך ממכרות? אני לא יודעת, אני לא מדענית, אבל מה שאני כן יודעת זה שהם אחד ממיני הקריפטונייט הרבים שלי.
שבועות
מתכונים טעימים ויפים לחג השבועות
קממבר אפויה בדבש
טוב, זה אפילו לא מתכון (תייגו את זה בבקשה תחת "הצעת הגשה") אבל אני לא יכולה שלא לדבר אתכם על הפלא המתקרא קממבר אפויה בדבש. אני סאקרית של גבינות שמנות, ובאירועים בבקשה אל תשימו אותי ליד מגש הגבינות כי אשאב אותו כמו דייסון שכרגע יצא מטעינה. כמו לכל דבר אחר גם לגבינה יכולים להיות כמה מנעדים – קרה מהמקרר, בטמפרטורת החדר וחמה ונוזלית. כל טוסט גבינה מעלה את הגבינה הצהובה הפשוטה לרמה אחרת – אז קממבר אפויה? זה בכלל אלוהי.
לזניה קישואים וגבינות
לזניה זו מנה ששמורה אצלנו במשפחה לאירועים מיוחדים. בדרך כלל חמותי אחראית עליה (ומכינה לזניה בשרית הכי טעימה שיש) אבל כשאני מכינה אותה בבית אני בדרך כלל מכינה אותה צמחונית. למה שמורה לאירועים מיוחדים אתם שואלים? כי יש פה התעסקות לא קטנה. שום דבר כאן לא קשה להכנה, אבל כל חלק לוקח זמן ומלכלכים כמה סירים, מחבתות ותבניות על הדרך. מצד שני, לזניה זו מנה שאפשר בכיף להכין מראש, אפילו כמה ימים קודם, וגם היא מאוד סלחנית אם פקששתם את הסדר של השכבות. אף אחד לא ישים לב גם ככה.
עוגת גבינה בחושה 5%
יותר מדי אנשים עושים מעוגת גבינה פרויקט – גם אני, מודה. עשו ממנה איזה מפונקת – צריכה רק גבינות שמנות, תחתית בצק פריך, סביבה עתירת אדים, עטופה בנייר עיתון רטוב. מותר לפתוח את התנור, אסור לפתוח את התנור, מנמיכים את התנור אחרי 17 דקות, תוקעים כף עץ עד לצינון ושמים בבלילה עין של סלמנדרה וריס של חד קרן. די, גמרתם אותי עם החוקים האלו, כולה רציתי לאכול חתכת עוגה עם הקפה.
פסטה ברוטב פסטו אבוקדו
וואי וואי כמה זמן לא אכלתי פסטה. אני בהפסקה קלה מפחמימות (אני רוצה לחשוב שאולי הן בהפסקה ממני) ואחד הדברים הראשונים שירדו מהתפריט שלי זה פסטה. וזה לא קל, אני מתה על פסטה ובזמנים רגילים אני שואבת אותה כאילו אין מחר.
קרקר בריאות עם שום
שום! כמה אפשר לדבר עליו, אוהו. ידעתם שהרומאים קראו ליהודים "אוכלי שום"? ידעתם שיש גלידת שום? ושאפשר להוציא איתו שומות (איו) ולהדביק סדקים בזכוכית? שום הוא כנראה הירק עם הכי הרבה פולקלור והיסטוריה שיש. מאז ימי קדם הוא נחשב לתרופה כמעט להכל, כיכב באמונות טפלות ובסיפורי אימה (היוש דרקולה), אוזכר בתנ"ך ואפילו יש מחזמר עברי שלם עליו (ועל ידידו הבצל).
בשבת הקרובה (26.10.19) אני מתארחת אצל האמנית מיה שרבני במסגרת התערוכה "הצעת הגשה", לשעה על שום. מה זה אומר? שנדבר על שום, מזתומרת, איזו שאלה מוזרה. אז אם אתם רוצים לפגוש אותי, או שיש לכם שאלות דחופות על שום – אתם מוזמנים למוזיאון יפו בשעה 11:30 בבוקר. הנה העיוונט של כל המאורע הזה
טארט משמשים עם קרם שקדים והל
יש לי פינה חמה בלב לבצקים פריכים. הפוסט הראשון בבלוג הזה לפני עשר שנים היה טארט עגבניות של מרתה סטיוארט שעד היום אני מכינה באופן קבוע (ובעיניים עצומות) ונשארת נאמנה לבצק הבסיסי של מרתה. מדי פעם אני מנסה בצקים אחרים (בצקים אחרים = שינוי קטן במרכיבים, כי היחס של חמאה וקמח תמיד נשמר) ובדרך כלל חוזרת לבצק הבסיסי שלי, אבל הפעם יצא לי ג'קפוט. השתמשתי בבצק מספר הפאי של Four & Twenty Blackbirds, שם משתמשים בחומץ שנותן פריכות שלא תיאמן לבצק. השתמשתי בחומץ תפוחים כדי הוא ניטרלי בטעם לדעתי, אבל כל חומץ אחר יעבוד פה (חוץ מבלסמי).
עוגת גבינה יפנית
לפני בערך שנתיים רצו ברשת כמה סרטונים ויראליים של עוגת גבינה יפנית רוטטת עם Jiggle לא מהעולם הזה. חלקן היו עוגות יפניות, חלקן קוריאניות ואחד הסרטונים הוויראליים ביותר היה של קונדיטוריה בניו יורק שמוכרת עוגות בסגנון טאיוואני, אבל מה זה משנה – המונח "עוגת גבינה יפנית" השתרש וכלל כל עוגת גבינה רוטטת. המשותף לכולן? מלא ביצים, המון, כי בכל זאת הביצים נותנות את הגוף לעוגה.
גם גרסאות ביתיות החלו לצוץ בהמון בלוגים, והגיע הזמן שגם הבלוג הזה יעלה על העגלה הרוטטת הזאת! אובייסלי הגרסה הביתית מכילה הרבה פחות ביצים לכן רוטטת פחות, אבל היא אוורירית ונמסה בפה, כמו שעוגת גבינה אפויה אמורה להיות. אין פה תחתית בצק או עוגיות לעוגה, מה שהופך אותה לקלילה יותר. כמו כל עוגת גבינה אפויה אחרת, גם היא משתבחת אחרי יום במקרר, אז מומלץ להכין אותה מראש.
פסטה ברוטב סלק וגבינה
השבוע הבן שלי חזר עם חידה/בדיחה מהגן: "אמא כמה שבועות יש בשנה?" אני: "52 שבועות מאמי". הוא: "לא, יש רק חג שבועות אחד!" צחקתי שעה. האמת, שמבחינתי שבועות יכול להיות כל יום, כי אם יום אחד אצטרך לבחור בין מוצרי בשר או חלב, אני קופצת על הגבינות בעיניים עצומות.
ולפני שכולנו נתחיל להפריד ביצים בשביל עוגות גבינה, בואו נדבר רגע על פסטה. האמת, שדווקא בקטגוריית הפסטה אני פחות מתחברת לגרסאות החלביות, כי שום ושמן זית מנצחים הכל. לא ויתרתי על שמן הזית והפסטה הזאת היא בעצם פסטה ברוטב פסטו סלק, עם שני סוגי גבינה שמשלבים ברגע האחרון. כמו על כל פסטו אחר אפשר להגיד פה שני דברים: אפשר להחליף את העלים והאגוזים בכל עלה או אגוז אחר שאוהבים, וחייבים לשמור קצת ממי הכנת הפסטה כדי לפתוח את המשחה הסמיכה שקיבלנו ולהפוך אותה לרוטב.
מאפינס זוקיני
הקטנה שלי לא חזקה בירקות. היא חזקה בלאגור אותם בפה ואז לשחרר אותם בצרור כעבור זמן מה, מפתיע באריכותו, אבל ככל שזה נוגע ללבלוע אותם – פחות. אז הפכתי לאמהות האלו שמנסות לתקוע ירקות בהיחבא בכל מיני דברים או להכין מהם מאפינס, כדי שהיא תאכל, אולי.
המאפינס האלו מבוססים על מתכון מעולה לפשטידה דלת שומן שהגתה חברתי דנה בר-אל שוורץ. זה היה בזמן שכל המשרד היה בדיאטה והפשטידה הזאת התפשטה כמו אש בשדה קוצים שמנמנים. הסוד שלה הוא בצל מטוגן, שנותן את כל הטעם לפשטידה והשומן היחיד שלה (חוץ מהשומן של הביצים) מגיע משמן הטיגון, כך שאפשר לאכול אותה בכיף מבלי לחשוש מקלוריות ושומן. אם תרצו להכין את הפשטידה המהוללת, היא נמצאת בלינק הזה.