סלט דלורית צלויה

סלט דלורית צלויה

סלט דלורית צלויה

לוח השנה מצביע על נובמבר, אבל המעלות שבחוץ גורמות לי לפקפק בכך. הבגדים הארוכים שמיינתי כבר לפני חודש עדיין לא נשלפו והסנדלים עדיין ננעלות כמעט בכל בוקר. טוב, לפחות יבש והשיער מסתדר מעולה, מי ידע שסתיו משוגע הוא בעצם החלקת הקראטין של הטבע.

למרות שאפשר למצוא אותם אצל הירקן ובסופר כל השנה, הסתיו הוא העונה של הדלועים. אנחנו לא נכנסים לאוברדרייב דלעת כמו האמריקאים באזורי ליל כל הקדושים וחג ההודיה (לאטה דלעת של סטארבאקס!), אבל אם תקפצו באיזה שישי לשוק האיכרים בנמל תל אביב, תראו המון דלועים יפהפיים מסוגים שונים מסודרים יפה. אבל גם בלי שוק ובלי איכרים אפשר למצוא עכשיו אחלה ספסימנטים. חפשו אצל הירקן חתיכה מהדלעת הענקית שהוא מחזיק על הרצפה או לכו על הדלוריות שהן מעולות עכשיו.

באופן כללי אני מעדיפה דלורית על דלעת. היא יחידה שלמה עם קליפה לעומת הדלעת שנמכרת בחתיכות – מה שאומר שהיא נשמרת יותר זמן ואני לא חייבת לרוץ להכין איתה אחרי שאני חוזרת מהירקן, הטעם שלה עדין יותר ואי אפשר להכחיש שהיא ממש חמודה בקערת הירקות שעל השיש.

להמשך קריאה

עוגת תמרים ברוטב טופי (וגלידת דבש)

עוגת תמרים עם רוטב טופי

עוגת תמרים עם רוטב טופי

סטיקי טופי פודינג, שם שמיד זורק אותי לאנגליה ותכניות של נייג'לה וג'יימי ומרי ברי, שאצלם הקינוח הזה נחשב חורפי ומנחם. אז אני מתחילה לדמיין את לונדון וסוודרים, ורוח קרה שנכנסת בין הצעיף והמעיל, ואת חלונות הראווה שמוכנים לחגים. אלוהים, איך שקינוח יכול לשלוח אותי לגוגל טריפס.

אז למרות השם הרומנטי והזר, מדובר על עוגת תמרים בחושה עם רוטב של שמנת מתוקה, סוכר וחמאה מלמעלה. עכשיו כשפישטנו את העניין והוא לא נשמע מפחיד, אפשר לגשת למלאכה.

השנה אני מתכוונת להביא את העוגה הזאת לשולחן ראש השנה במקום עוגת הדבש המסורתית (אצלנו חוגגים בארוחה פסקטריאנית). גם תמרים הם חלק מסימני החג והדבש מגיע לבקר לא בתוך העוגה אלא בגלידת דבש שטעים להגיש בצד. אם גדול עליכם להכין לבד גלידה (זו גלידה בלי מכונה, רק צריך להקציף ולערבב!), אז אפשר להגיש לצד העוגה גם גלידת וניל פשוטה או לוותר וללכת רק על רוטב הטופי.

להמשך קריאה

תפוחי אדמה צלויים מושלמים

תפוחי אדמה צלויים מושלמים

תפוחי אדמה צלויים מושלמים

תפוחי אדמה בתנור תמיד באים טוב, אבל בימים האלו ממש ממש כדאי לכם להכין אותם. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל לתפוחי אדמה יש שתי עונות זריעה (וגם שתי עונות אסיף כמובן), וברגע זה אנחנו בשיאה של עונת האיסוף של האביב – מה שאומר שאפשר למצוא אצל הירקנים ובשווקים תפוחי אדמה צעירים וקטנטנים, מה שבחו"ל קוראים לו new potatoes.

התכוונתי להכין השבוע כמה מתכונים אחרים שלכבודם קפצתי אל רפי הירקן שלי כדי למלא את הבית בפירות וירקות. בכלל לא התכוונתי לקנות תפוחי אדמה, אבל רפי דחק בי ואמר "עד שאני מקבל כאלו, לא תקני?"

אז יצאתי משם עם שק של תפודים, באופן מילולי. הגעתי הביתה, חיממתי תנור, זרקתי אותם למים רותחים ומשם לתנור. אחרי שעה קיבלתי את תפוחי האדמה הכי טעימים שטעמתי לאחרונה. אולי זה בגלל שלא אכלתי תפוחי אדמה כבר כמעט חודשיים בגלל אתגר הסוכר ואולי בגלל שהם פשוט אדירים. בכל מקרה – השק חוסל. 

הלכתי כאן על תמה לימונית, כי זה מה שהתחשק לי באותו הרגע, אבל אם תחליפו את הלימון באיזשהו עשב תיבול טעים – זה גם יעבוד מעולה.

להמשך קריאה

חזרת אדומה וחריפה

מתכון לחזרת

יש לי פֶטיש לא מוסבר לחזרת. על מי אני עובדת, אני חצי רומנייה חצי פולנייה – כמובן שהפטיש הזה מוסבר, זה בגנים שלי. אחרי ארוחת החג, כשאני לוקחת צנצנות של חזרת הביתה אני מתחילה לגוון את השימוש בממרח פותח הנחיריים הזה. בהתחלה – בתוך כריך טונה. אחר כך – מערבבת את זה לתוך טחינה. בסוף – הכל הולך. בשנה שעברה אפילו ניסיתי להכין נשיקות חזרת מתוקות-חריפות. לא ההצלחה הכי כבירה שלי.

להמשך קריאה

סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

הסלק המתוק והשום החריף מסתדרים נהדר באופן כללי, אבל הפעם שידכתי אותם בדרך קצת אחרת. בתחתית – ממרח שום ושקדים יווני (שנקרא גם סקורדליה) שעשוי ובכן, משום, שקדים ותפוח אדמה או לחם לבן ישן. אובייסלי השתמשתי כאן בתפוד במקום בלחם כי פסח וזה, אבל אני מרגישה שבאופן כללי הגרסה הלחמית הרבה יותר קלילה מהתפודית. מעל – סלקים צלויים מתוקים שלא צריכים כמעט תיבול חוץ מקצת שמן, מלח וחומץ.

הכי נוח לי לאפות סלקים בתנור על מצע מלח גס – זה נותן להם טעם מדהים של מדורה, זה חסכוני יותר (לא צריך לעטוף כל אחד בנייר כסף וקילו מלח גס עולה 2.07 שקלים) ופחות מלכלך לקלף את הסלקים אחרי האפייה מאשר לפני. בקיצור, ווין ווין. ברגע שהתחלתי לצלות סלקים בשיטה הזאת לא חזרתי אחורה.

להמשך קריאה

סלט בטטות ורימונים

סלט בטטות ורימונים

למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.

מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.

להמשך קריאה

עוגת דבש-בננות

עוגת דבש בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

להמשך קריאה

שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

להמשך קריאה

עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים

עוף בשומר ותפוחים

אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.

לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.

רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.

להמשך קריאה

מתנות לראש השנה

מתנות לראש השנה

כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.

כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.

והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).

להמשך קריאה