מתכונים שווים לפסח
סלט עדשים שחורות הוא בעצם סופר סלט בזכותן, כי הן מוסיפות חלבון, סיבים וברזל, ואם זה לא מספיק הן גם הופכות את הסלט להרבה יותר משביע. מה גם שיש משהו סופר חגיגי בסלט עדשים שחורות מלא בירוקים מנצנצים וגרעינים פציחים ואני מאוד אוהבת להגיש אותו בארוחות חגיגיות.
הסלט הזה חוגג את האביב עם שני הכוכבים הגדולים שלו (אחרי שום ירוק טרי) – הפול הירוק והארטישוק, אבל בעצם אפשר לאכול אותו בכל עונה כי אנחנו הולכים לרמות ולהשתמש בבצ'יטים של עולם האוכל – קפואים ושימורים. נכון, עונתיות ואוכל טרי זה חשוב, אבל מותר מדי פעם לעשות את החיים קצת יותר קלים ולהשתמש במוצרים שמישהו אחר טרח עליהם עבורינו. במיוחד אם יש לנו עוד עשרים מנות אחרות להכין לסדר פסח.
מחפשים מנות קלות ופשוטות לליל הסדר ולימי פסח? הגעתם למקום הנכון.
יש לנו כאן את הקלאסיקות של פסח – מרק עוף עם קניידלך, חזרת, החרוסת המפורסמת של אמא שלי ופטה כבד, מנות עיקריות וקינוחים מעולים לפסח וללא גלוטן כמו עוגת שוקולד עשירה, טארט קוקוס ושוקולד, עוגיות קוקוס בשתי דרכים ועוד. שנתחיל?
תלוליות שקדים לפסח (ידועות גם בשם עוגיות שקדים לפסח, קבוצות שקדים, עוגיות שקדים ב-3 מרכיבים) הם מסוג המתכונים שמשום מה מכינים פעם בשנה. פסח מתקרב וכולם נזכרים בעוגיות ללא גלוטן – קוקוס, שקדים, בוטנים ומלכות החג – הנשיקות והפבלובה. תמיד מצחיק אותי שיש מועד לאוכל (שהוא לא מהטבע כמובן), למה אנחנו לא יכולים לחגוג על עוגת דבש ואוזני המן (עם נוטלה!) כל השנה? בטח שאנחנו יכולים, אבל ההרגלים האלו כל כך טבועים בנו שקשה לשחרר.
היי, חזרתי מהחופשה שנכפתה עלי. למי שלא עוקב אחרי באינסטגרם, שברתי את הרגל וסונדלתי (חה!) למשך כל הקיץ, אותו העברתי ברובו על הספה מול נטפליקס (המלצות צפייה בפרטי, רובן מתחילות בדראג ונגמרות ברייס). זה די תקע אותי ואת התכנונים שלי לגבי התוכן שהיה אמור לעלות בקיץ לבלוג, אבל לא נורא – לפחות החגים לפנינו! אני צוחקת, לפנינו באופן חד פעמי אסופת חגים לא רלוונטיים וסגר שעושה לי פלאשבקים לאביב האחרון, אותו בילינו אחד על הראש של השנייה ובתכנון סדר יומי שהתפוגג מול מסכים מרצדים.
לפני כמה שבועות אמא שלי ביקשה ממני להכין עוגה ללא גלוטן בשביל חברה. חיפשתי וחיפשתי משהו שווה והגעתי למתכון של שירן המוכשרת מ-Pretty, Simple, Sweet הבלוג היפהפה שלה באנגלית. שירן היא אשפית הקינוחים ומצלמת מדהים, וכל מתכון בבלוג נראה בול. לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים לפני שטסתי לקנות שקדים טחונים.
תשמעו פולקלור משפחתי מהצד של בן הזוג: בכל שנה בסדר פסח, רגע אחרי שמגישים את מרק העוף עם הקניידלך, מישהו שואל אחרי הביס הראשון אם צריך לקרוא לרוזינה שתביא את הגרזן – שזו בעצם דרך אחרת לשאול האם הקניידלך רכים או קשים השנה. לפני 70 שנה בהונגריה, רוזינה הייתה מנהלת משק הבית המיתולוגית בבית שבו גדל דודו של ערן. בכל שנה כשהמרק עם הקניידלך הוגש בערב החג, אב המשפחה היה טועם ראשון מהמרק, ואם הקניידלך היו יוצאים קשים, הוא היה מבקש מרוזינה את הגרזן. מאז המילה גרזן נזרקת לאוויר, לא משנה אם הקניידלך רכים או קשים.
מרק העוף הזה הוא מרק העוף שלמדתי להכין מריטה חמותי. אני מכינה אותו בכל חורף – הוא פשוט, אין בו מרכיבים מיוחדים ויש לו סוד אחד: בישול ארוך כדי למצות מהעוף את כל הטעמים שלו. בואו נדבר רגע מה שמים בתוך המרק:
תפוחי אדמה בתנור תמיד באים טוב, אבל בימים האלו ממש ממש כדאי לכם להכין אותם. אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל לתפוחי אדמה יש שתי עונות זריעה (וגם שתי עונות אסיף כמובן), וברגע זה אנחנו בשיאה של עונת האיסוף של האביב – מה שאומר שאפשר למצוא אצל הירקנים ובשווקים תפוחי אדמה צעירים וקטנטנים, מה שבחו"ל קוראים לו new potatoes.
התכוונתי להכין השבוע כמה מתכונים אחרים שלכבודם קפצתי אל רפי הירקן שלי כדי למלא את הבית בפירות וירקות. בכלל לא התכוונתי לקנות תפוחי אדמה, אבל רפי דחק בי ואמר "עד שאני מקבל כאלו, לא תקני?"
אז יצאתי משם עם שק של תפודים, באופן מילולי. הגעתי הביתה, חיממתי תנור, זרקתי אותם למים רותחים ומשם לתנור. אחרי שעה קיבלתי את תפוחי האדמה הכי טעימים שטעמתי לאחרונה. אולי זה בגלל שלא אכלתי תפוחי אדמה כבר כמעט חודשיים בגלל אתגר הסוכר ואולי בגלל שהם פשוט אדירים. בכל מקרה – השק חוסל.
הלכתי כאן על תמה לימונית, כי זה מה שהתחשק לי באותו הרגע, אבל אם תחליפו את הלימון באיזשהו עשב תיבול טעים – זה גם יעבוד מעולה.
יש לי פֶטיש לא מוסבר לחזרת. על מי אני עובדת, אני חצי רומנייה חצי פולנייה – כמובן שהפטיש הזה מוסבר, זה בגנים שלי. אחרי ארוחת החג, כשאני לוקחת צנצנות של חזרת הביתה אני מתחילה לגוון את השימוש בממרח פותח הנחיריים הזה. בהתחלה – בתוך כריך טונה. אחר כך – מערבבת את זה לתוך טחינה. בסוף – הכל הולך. בשנה שעברה אפילו ניסיתי להכין נשיקות חזרת מתוקות-חריפות. לא ההצלחה הכי כבירה שלי.
האביב, עונה יפהפייה ופורחת שנמשכת בדיוק חודש לפני שמתחיל להיות פה חם כמו גיהינום. איך יודעים שהאביב מגיע? מריחים את ריחו של השום הטרי כמובן. קשה לפספס את הריח החזק הזה ואם אתם מניחים אותו במקום לא מאוורר אתם מסתכנים בכך שתבריחו את כל מי שמגיע אליכם, אבל שום טרי הוא פשוט מדהים ואחד מתוך רשימה מאוד מאוד קצרה של ירקות עונתיים שיש פה.
בניגוד לשום יבש, אפשר להשתמש גם בגבעול של השום הטרי (בתנאי שהוא ירוק ורענן ולא מתחיל להתייבש) ולהקפיץ אותו ממש כמו בצל ירוק. יש לו טעם עדין יותר של שום והוא הולך מעולה במנת המוקפץ האביבי שלי, יחד עם שני סוגי שעועית ומנגולד.
האמת, חוץ מירקות סופר טריים אין פה הרבה – רק שמן זית, מלח וקצת חומץ בן יין אדום (אותם אפילו לא מונים במספר המרכיבים), שמעצימים את הטעם של הירוקים. גם המנה הזאת תעבוד מעולה בארוחת החג, כתוספת ירוקה לצד המנה העיקרית.