שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

המשיכו לקרוא

עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים

עוף בשומר ותפוחים

אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.

לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.

רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.

המשיכו לקרוא

מתנות לראש השנה

מתנות לראש השנה

כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.

כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.

והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).

המשיכו לקרוא

עוגת גבינה אפויה ללא תקלות

עוגת גבינה אפויה

אף פעם לא הבנתי איך עוגות גבינה הן להיט רק בשבועות. שמתי לב לזה בעיקר בתקופה שערכתי מתכונים ב"אוכל טוב". העלנו עוגת גבינה סתם באמצע השנה? meh, לאף אחד לא אכפת. עוגת גבינה בשבועות? טירוף של מאות אלפי צפיות ושיתופים. כאילו לאנשים כאן אין רצון חופשי והם מחפשים דברים על פי פקודה. ולמרות זאת, הנה מתכון לעוגת גבינה לקראת שבועות. המתכון הזה פורסם לראשונה בטור שלי ב-mako לפני בדיוק שנתיים ויש סיפור מהמם מאחוריו (וגם גרסה דיאטטית בסוף הפוסט!), אבל לפני זה, כמה מילים.

ההורים שלי גרים בבית איטלקי ישן ברמת גן, כזה שנבנה בשביל משפחה אחת עם כמה סעיפים בעץ המשפחתי, שהביאה חומרים מאיטליה ובנתה משהו שונה לגמרי בנוף המקומי על גבעה באמצע רמת גן. המשפחה הזאת הייתה משפחת אוטולנגי, אלו שהנכד שלהם הפך להיות קונדיטור ושף מפורסם באנגליה ובעולם. לפני שנתיים ראיינו ב-mako את יותם אוטולנגי ואחרי שהראיון התפרסם יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו שגדלתי בבית של סבא וסבתא שלו. אני מקצרת פה והופכת סיפור ארוך לקצר, נפגשנו השבוע, האוטולנגים והנרקיסים בבית ברמת גן, וזה היה מרגש, מלמד וממש כיף. יותם התגלה כבחור חמוד וחם (שלא לדבר על אבא שלו, שהוא אחד האנשים המעניינים שאי פעם פגשתי) ויצאתי מהמפגש הזה לגמרי מזוגגת עיניים. את העוגה הזאת הכנתי לו, קצת בחשש, שהתפוגג אחרי שהוא ראה אותה ואמר "איזה יופי, אני מת על עוגות גבינה!"

המשיכו לקרוא

פסטה ברוטב עגבניות וריקוטה

פסטה ברוטב עגבניות וריקוטה

מה מיוחד כל כך בפסטה ברוטב עגבניות אתם שואלים? ובכן, זה זמן טוב להזכיר לכם (או להכיר לכם) את רוטב העגבניות הכי טעים בעולם. פשוט, מדויק ויוצא מעולה בכל פעם מחדש, בזכות השימוש באותם המרכיבים. אני נאמנה למותג העגבניות של Mutti – הוא קונסיסטנטי ברמתו, טעים ואפשר למצוא אותו היום כמעט בכל מקום (אפשר לקבל את הכסף שלי עכשיו?? סתם). מה שעוד טוב ברוטב הזה, שהוא מוכן תוך 20 דקות, אבל אם תתנו לו אפילו יותר זמן על האש הוא יתחדד ויתעצם ויהפוך לאפילו טעים יותר.

המשיכו לקרוא

עוגת שוקולד וריקוטה עסיסית

עוגת שוקולד וריקוטה

את עוגיו.נט, סליחה – נטלי לוין, אני מכירה בערך 7 שנים. היא הקימה את הבלוג שלה בערך באותה תקופה שהבלוג הזה קם, ומאז אני עוקבת אחריה ורואה איך מבלוג קטן וצנוע היא הפכה לאימפריית האפייה שהיא היום – עם ספר אפייה, בלוג מטורף (באמת! ראיתם את ההספק של המשוגעת הזאת?) ורקורד של טריליון מתכונים מתוקים, שבאמת עובדים.

בזכותה הכנתי מקרונים (תודה, אבל הספיק לי ניסיון משולש לעשרים השנים הקרובות), התחלתי למשוח את עוגות השמרים שלי בסירופ (פעם עוד חשבתי שאפשר לוותר על הקלוריות האלו) אפיתי עוגיות שיבולת שועל בכמויות (זה ממכר!) והכנתי את אחת העוגות הכי טעימות לפסח שאי פעם יצאו מהתנור שלי – שאת המתכון שלה הייתי צריכה לשגר בדחיפות לכל המשפחה המורחבת של ערן.

המשיכו לקרוא

טירמיסו תפוזים

טירמיסו תפוז

באוגוסט היינו באומבריה באיטליה, כל משפחת כ"ץ על הסבים, הילדים והנכדים, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא של ערן. ישנו בווילה מהממת מוקפת ירוק, טיילנו, נחנו, שחינו ובעיקר אכלנו אוכל ממש טעים. את חלקו אכלנו בחוץ ואת חלקו הכנו בבית מוקף עשבי התיבול שלנו, עם משטחי העבודה מהעץ, החלון עם התריס הכבד שנפתח פנימה והכיריים המטורפות שהיו שם.

בכל פעם שאני באיטליה אני לומדת מחדש כמה דברים: 1. אין דבר כזה יותר מדי קפה; 2. כנ"ל לגבי פחמימות; 3. גם בצהריים יברכו אותך בבוקר טוב; 4. והכביש הצר הזה רק נראה חד סטרי. אגב, בפעם הבאה שאני מסכימה לטוס לחו"ל עם ילד וכל כך הרבה ציוד זה יהיה רק לרילוקיישן.

המשיכו לקרוא

סלט קינואה מודולרי

סלט קינואה

איך הייתה שנת 2015 בשבילכם? מקווה שטובה, אבל גם אם לא, 2016 התחילה ממש אתמול בחצות. ואין זמן טוב משנה אזרחית חדשה כדי להחליט החלטות לשנה החדשה, כאלו שכנראה לעולם לא תעמדו בהן, אבל מה זה משנה, העיקר הכוונה. אם ההבטחה "לאכול בריא יותר" נמצאת אי שם בראש ההחלטות שלכם לשנה החדשה, יש לי מתכון שיעזור לכם להתניע.

סלט הקינואה הזה הוא באמת נהדר. אתם יודעים למה? כי הוא גרם לי להתחיל לאכול קינואה, ואולי גם לכם. ולא רק שהוא נהדר, הוא גם מודולרי. זה אומר שכמעט כל רוטב יתאים לו (אפילו סתם שמן זית וקצת חומץ), הירקות והתוספות יכולים להשתנות וגם התיבול – והוא תמיד יהיה טעים. לא שווה?

המשיכו לקרוא

לביבות קולורבי ותפוחי אדמה

לביבות קולרבי

אז כמו שאמרתי בפוסט הקודם – מתה על מטוגן, שונאת טיגוניזם. אבל לפעמים באמת שהחג מחייב. פעם פעם, כשהייתי קטנה סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה לי לביבות תפוחי אדמה, לפעמים גם לא בחנוכה. הן היו עשויות רק מתפודים, קמח, ביצים ומעט ומעט מלח, והייתי אוכלת אותן חמות עם סוכר מלמעלה. כי ככה זה רומנים. כשגדלתי קצת והלכתי לאכול אצל חברות, הזדעזעתי לגלות שלביבות מכינים גם עם בצל בתוכן ושהן יכולות להיות לא מתוקות, אפילו לא קצת. אני עדיין זוכרת את עצמי יושבת ליד שולחן קטן בבית של חברה ובוהה בה בזמן שהיא שמה קטשופ על הלביבות שלה.

המשיכו לקרוא

לחם קופים עם ריבה לחנוכה

לחם קופים לחנוכה

היי, זאת אני! חזרתי. יש לבלוג שם חדש ולוק חדשים, פיטרתי את ערן (שצריך גם ככה להתמקד במקצוע המרכזי שלו, חיטוט במוח של אנשים) והנה אני פה עם מתכונים שווים וחדשים. מה עשיתי בזמן שלא הייתי פה? ילד, טור ב-mako והמון שעות בעבודה. אבל עוד על זה – בעמוד האודות החדש של הבלוג. מעכשיו, תוכלו למצוא כאן מתכונים שאני חייבת לחלוק עם כל העולם, רובם חדשים אבל גם כאלו מהטור דנן, אותם אעלה לאט לאט. אגב, מחרתיים, לפני 7 שנים, הבלוג הזה נולד.

המשיכו לקרוא