עוגת שוקולד וריקוטה עסיסית

עוגת שוקולד וריקוטה

את עוגיו.נט, סליחה – נטלי לוין, אני מכירה בערך 7 שנים. היא הקימה את הבלוג שלה בערך באותה תקופה שהבלוג הזה קם, ומאז אני עוקבת אחריה ורואה איך מבלוג קטן וצנוע היא הפכה לאימפריית האפייה שהיא היום – עם ספר אפייה, בלוג מטורף (באמת! ראיתם את ההספק של המשוגעת הזאת?) ורקורד של טריליון מתכונים מתוקים, שבאמת עובדים.

בזכותה הכנתי מקרונים (תודה, אבל הספיק לי ניסיון משולש לעשרים השנים הקרובות), התחלתי למשוח את עוגות השמרים שלי בסירופ (פעם עוד חשבתי שאפשר לוותר על הקלוריות האלו) אפיתי עוגיות שיבולת שועל בכמויות (זה ממכר!) והכנתי את אחת העוגות הכי טעימות לפסח שאי פעם יצאו מהתנור שלי – שאת המתכון שלה הייתי צריכה לשגר בדחיפות לכל המשפחה המורחבת של ערן.

המשיכו לקרוא

טירמיסו תפוזים

טירמיסו תפוז

באוגוסט היינו באומבריה באיטליה, כל משפחת כ"ץ על הסבים, הילדים והנכדים, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא של ערן. ישנו בווילה מהממת מוקפת ירוק, טיילנו, נחנו, שחינו ובעיקר אכלנו אוכל ממש טעים. את חלקו אכלנו בחוץ ואת חלקו הכנו בבית מוקף עשבי התיבול שלנו, עם משטחי העבודה מהעץ, החלון עם התריס הכבד שנפתח פנימה והכיריים המטורפות שהיו שם.

בכל פעם שאני באיטליה אני לומדת מחדש כמה דברים: 1. אין דבר כזה יותר מדי קפה; 2. כנ"ל לגבי פחמימות; 3. גם בצהריים יברכו אותך בבוקר טוב; 4. והכביש הצר הזה רק נראה חד סטרי. אגב, בפעם הבאה שאני מסכימה לטוס לחו"ל עם ילד וכל כך הרבה ציוד זה יהיה רק לרילוקיישן.

המשיכו לקרוא

סלט קינואה מודולרי

סלט קינואה

איך הייתה שנת 2015 בשבילכם? מקווה שטובה, אבל גם אם לא, 2016 התחילה ממש אתמול בחצות. ואין זמן טוב משנה אזרחית חדשה כדי להחליט החלטות לשנה החדשה, כאלו שכנראה לעולם לא תעמדו בהן, אבל מה זה משנה, העיקר הכוונה. אם ההבטחה "לאכול בריא יותר" נמצאת אי שם בראש ההחלטות שלכם לשנה החדשה, יש לי מתכון שיעזור לכם להתניע.

סלט הקינואה הזה הוא באמת נהדר. אתם יודעים למה? כי הוא גרם לי להתחיל לאכול קינואה, ואולי גם לכם. ולא רק שהוא נהדר, הוא גם מודולרי. זה אומר שכמעט כל רוטב יתאים לו (אפילו סתם שמן זית וקצת חומץ), הירקות והתוספות יכולים להשתנות וגם התיבול – והוא תמיד יהיה טעים. לא שווה?

המשיכו לקרוא

לביבות קולורבי ותפוחי אדמה

לביבות קולרבי

אז כמו שאמרתי בפוסט הקודם – מתה על מטוגן, שונאת טיגוניזם. אבל לפעמים באמת שהחג מחייב. פעם פעם, כשהייתי קטנה סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה לי לביבות תפוחי אדמה, לפעמים גם לא בחנוכה. הן היו עשויות רק מתפודים, קמח, ביצים ומעט ומעט מלח, והייתי אוכלת אותן חמות עם סוכר מלמעלה. כי ככה זה רומנים. כשגדלתי קצת והלכתי לאכול אצל חברות, הזדעזעתי לגלות שלביבות מכינים גם עם בצל בתוכן ושהן יכולות להיות לא מתוקות, אפילו לא קצת. אני עדיין זוכרת את עצמי יושבת ליד שולחן קטן בבית של חברה ובוהה בה בזמן שהיא שמה קטשופ על הלביבות שלה.

המשיכו לקרוא

לחם קופים עם ריבה לחנוכה

לחם קופים לחנוכה

היי, זאת אני! חזרתי. יש לבלוג שם חדש ולוק חדשים, פיטרתי את ערן (שצריך גם ככה להתמקד במקצוע המרכזי שלו, חיטוט במוח של אנשים) והנה אני פה עם מתכונים שווים וחדשים. מה עשיתי בזמן שלא הייתי פה? ילד, טור ב-mako והמון שעות בעבודה. אבל עוד על זה – בעמוד האודות החדש של הבלוג. מעכשיו, תוכלו למצוא כאן מתכונים שאני חייבת לחלוק עם כל העולם, רובם חדשים אבל גם כאלו מהטור דנן, אותם אעלה לאט לאט. אגב, מחרתיים, לפני 7 שנים, הבלוג הזה נולד.

המשיכו לקרוא

סופגניות בנייה מניו אורלינס

אחת מתחנות החובה בניו אורלינס היא Café Du Monde. זהו אחד מבתי הקפה הוותיקים בעולם (ואחד התיירותיים שבהם) שנפתח ב-1862, והוא מפורסם בזכות שני דברים: קפה או-לה מעולה (מעולש!) וסופגניות מרובעות בשם בנייה (Beignets), שמוגשות עם הר של אבקת סוכר שחודר טוב-טוב למערכת הנשימה בדרך אל הביס.

בניגוד לסופגניות הקלאסיות של חנוכה, שהן פשוט לחמנייה מטוגנת שמלאה בבצק, הבנייה הן כריות עם כיס אוורירי שהופך אותן לנשנוש המושלם של חג האורות – מטוגנות, מסוכרות, אבל לא כבדות. עוד בונוס – את הבצק שלהן לא צריך להתפיח בפעם השנייה – אלא לחתוך לריבועים ומיד לזרוק לשמן הרותח, שבתוכו הן מתנפחות כמו כריות קסם. המתכון פה הוא של אמריל לגאסי, שהוא ניו אורלינסי בעצמו.

סופגניות בנייה

המשיכו לקרוא

עוגת תפוחים בציפוי טופי

לפעמים, הדברים הכי טובים בחיים הם דווקא הפשוטים ביותר. כמו למשל להרים את התינוק שלך גבוה ולראות אותו מחייך באושר. או לעמוד איתו מול המראה ולראות אותו מתקשר עם בן דמותו שמעבר לזכוכית. או סתם לבהות בו כשהוא נרדם על הידיים שלך.
נעלמנו קצת, אבל חזרנו, עם תוספת של בחורון קטן וחייכן למשפחה. היו לנו המון תכניות בחופשת הלידה לבשל, לאפות ולהכין המון דברים, אבל מתברר שזה לא ממש תכנית כבקשתך. ובכל זאת, בין הנקה, לנענוע על הידיים ולחיתול, מצאנו קצת זמן כדי להיכנס למטבח ולהכין משהו מעבר לסלט וחביתה.

כמו עוגת התפוחים הזאת, שהיא אמנם קצת יותר מעוד עוגה בחושה, אבל פשוטה להכנה (לא צריך אפילו מיקסר!) ומלאה בכל טוב. העוגה הזו היא הכי קאנטרי שיש – עם תפוחים למטה ומעין טופי חמאתי למעלה, מכוערת אבל טעימה כמו שקיעה בלואיזיאנה. נכון שהיא לא תיקח את המקום הראשון בתחרות העוגות, אבל היא תקבל לא מעט נקודות על האופי.

עוגת תפוחים עם טופי חמאתי

המשיכו לקרוא

מרשמלו ביתי

מדענים טוענים שהשתלטות האדם על האש היא מה שתרם לקפיצה ההתפתחותית הגדולה של האדם, אך לא רבים יודעים שהתוצאה החשובה יותר היא התפתחות המרשמלו. כי עם כל הכבוד למרשמלו קר, ההנאה האמיתית שמורה לרגע שבו אתה אוחז בידך שיפוד ועליו מרשמלו מפויח ונימוח. ולא משנה אם המרשמלו מפויח ממדורה, מנגל או מהאש של הכיריים, והשיפוד הוא בעצם צ'ופסטיק של הג'ירף שנשאר לך במגירה ליד המזלגות.

עזבו אתכם מהמרשמלו הקנוי (סורי כרמיתוש), ההנאה האמיתית היא ממרשמלו ביתי שעשיתם לבד ושנמס הרבה יותר טוב מהתעשייתי. למתכון הזה צריך סירופ תירס בהיר, מיקסר ומדחום סוכר, ואם אין לכם את האחרון יש לזה פתרון, אבל על זה בהמשך. לסירופ התירס אין תחליף (אולי גלוקוזה, אבל כבר עדיף לקנות סירופ תירס שיחזיק לכם כמעט לתמיד) ואפשר לקנות אותו היום אפילו בחלק מהסופרים הגדולים וגם בשוק (ובחנויות המתמחות כמובן). בעוד פעם היינו מכינים מרשמלו שמכיל חלבוני ביצים (מהמתכון הזה), היום כבר עברנו למתכון החביב והמבואר הזה (וידאו שכדאי לראות לפני שמתחילים).

מרשמלו ביתי

המשיכו לקרוא

מָסָפָּן: מרציפן בולגרי

השבוע הזדמן לעידית לבלות כמה שעות בחברת לינה אלעזר, סבתא בולגרייה מתוקה שהאכילה אותה בהמון אוכל בולגרי טעים. זה היה לצורך כתבה ב"אוכל טוב" לקראת פסח, שאותה אתם יכולים לקרוא כאן (ממליצים בחום על כל המתכונים!)

מָסָפָּן: מרציפן בולגרי

המשיכו לקרוא