טוב, זה אפילו לא מתכון (תייגו את זה בבקשה תחת "הצעת הגשה") אבל אני לא יכולה שלא לדבר אתכם על הפלא המתקרא קממבר אפויה בדבש. אני סאקרית של גבינות שמנות, ובאירועים בבקשה אל תשימו אותי ליד מגש הגבינות כי אשאב אותו כמו דייסון שכרגע יצא מטעינה. כמו לכל דבר אחר גם לגבינה יכולים להיות כמה מנעדים – קרה מהמקרר, בטמפרטורת החדר וחמה ונוזלית. כל טוסט גבינה מעלה את הגבינה הצהובה הפשוטה לרמה אחרת – אז קממבר אפויה? זה בכלל אלוהי.
לזניה זו מנה ששמורה אצלנו במשפחה לאירועים מיוחדים. בדרך כלל חמותי אחראית עליה (ומכינה לזניה בשרית הכי טעימה שיש) אבל כשאני מכינה אותה בבית אני בדרך כלל מכינה אותה צמחונית. למה שמורה לאירועים מיוחדים אתם שואלים? כי יש פה התעסקות לא קטנה. שום דבר כאן לא קשה להכנה, אבל כל חלק לוקח זמן ומלכלכים כמה סירים, מחבתות ותבניות על הדרך. מצד שני, לזניה זו מנה שאפשר בכיף להכין מראש, אפילו כמה ימים קודם, וגם היא מאוד סלחנית אם פקששתם את הסדר של השכבות. אף אחד לא ישים לב גם ככה.
הרעיון הזה מסתובב לי כבר כמה חודשים בראש וכל כך חיכיתי ליום העצמאות כדי לממש אותו! כולם מחפשים קינוח פרווה למנגל ומסתבכים עם קינוחי טפיוקה או בננות ממולאות שוקולד (ברצינות, מישהו אי פעם נהנה מבננה מפוחמת מהגריל?) – אבל כל הזמן הזה קינוח המנגל המושלם הסתתר לנו מתחת לאף – עראייס ס'מורס! פיתות – גם ככה יש, מרשמלו – זו בדיוק העונה בה הוא מלבלב בסופרים וממרח שוקולד – ובכן, זו בעיה קטנה מאוד להשיג אחד כזה.
יותר מדי אנשים עושים מעוגת גבינה פרויקט – גם אני, מודה. עשו ממנה איזה מפונקת – צריכה רק גבינות שמנות, תחתית בצק פריך, סביבה עתירת אדים, עטופה בנייר עיתון רטוב. מותר לפתוח את התנור, אסור לפתוח את התנור, מנמיכים את התנור אחרי 17 דקות, תוקעים כף עץ עד לצינון ושמים בבלילה עין של סלמנדרה וריס של חד קרן. די, גמרתם אותי עם החוקים האלו, כולה רציתי לאכול חתכת עוגה עם הקפה.
וואי וואי כמה זמן לא אכלתי פסטה. אני בהפסקה קלה מפחמימות (אני רוצה לחשוב שאולי הן בהפסקה ממני) ואחד הדברים הראשונים שירדו מהתפריט שלי זה פסטה. וזה לא קל, אני מתה על פסטה ובזמנים רגילים אני שואבת אותה כאילו אין מחר.
עוגיות שוקולד לחנוכהאני מתה על חנוכה! מה יש לא לאהוב? חג חורפי שמעודד התכנסות בבית עם המשפחה והחברים, נרות, אורות מנצנצים, גשם בחוץ ואוכל טעים! כשמסתכלים עליו ככה, אפשר לקרוא לו חג ההוגה הישראלי – להזכירכם, אם לא הייתם בהכרה בשנת 2017, מדובר במונח סקנדינבי המתאר תרבות התנהגות חורפית המקדשת שהות בבית עם בני משפחה וחברים, תוך התחממות מול האח והתענגות על ההנאות הקטנות של החיים כמו אכילת פחמימות ריקות ממולאות או לא, שתיית שוקו חם והתכרבלות בשמיכה רכה, עדיף בצבע אפור.
שום! כמה אפשר לדבר עליו, אוהו. ידעתם שהרומאים קראו ליהודים "אוכלי שום"? ידעתם שיש גלידת שום? ושאפשר להוציא איתו שומות (איו) ולהדביק סדקים בזכוכית? שום הוא כנראה הירק עם הכי הרבה פולקלור והיסטוריה שיש. מאז ימי קדם הוא נחשב לתרופה כמעט להכל, כיכב באמונות טפלות ובסיפורי אימה (היוש דרקולה), אוזכר בתנ"ך ואפילו יש מחזמר עברי שלם עליו (ועל ידידו הבצל).
בשבת הקרובה (26.10.19) אני מתארחת אצל האמנית מיה שרבני במסגרת התערוכה "הצעת הגשה", לשעה על שום. מה זה אומר? שנדבר על שום, מזתומרת, איזו שאלה מוזרה. אז אם אתם רוצים לפגוש אותי, או שיש לכם שאלות דחופות על שום – אתם מוזמנים למוזיאון יפו בשעה 11:30 בבוקר. הנה העיוונט של כל המאורע הזה
מה כבר אפשר לחדש בגאלט? מרדדים בצק פריך, זורקים פנימה איזה פרי, מקפלים ואופים. הכי קל בעולם. טוב, לא הייתי מעלה פה את המתכון הזה אם לא היה לו משהו ששווה לכתוב עליו הביתה, והפעם זה הבצק המשוגע שלו!
מתישהו בקיץ קרה לי דבר מעצבן. חתכתי תפוח שקניתי בסופר – והליבה שלו הייתה שחורה. אז לקחתי עוד אחד וגם הליבה שלו הייתה שחורה וכך עם שאר הערימה שקניתי שם. אני בד"כ נמנעת מלקנות פירות וירקות בסופר, אבל לפעמים אין ברירה, וכשהילדים לחוצי התפוחים שלי צריכים שיהיו תפוחים בבית – אקנה אותם גם בסופר אם אין ברירה. אחרי כמה ימים סיפרתי את מה שקרה לרפי הירקן שלי, שלא היה מופתע בכלל. "אלו תפוחים מקירור, את לא יודעת? הם יושבים שם משנה שעברה. הנה, קחי גאלה שכרגע נקטפו". ידעתי שהתפוחים בסופר מקירור, אבל המילה "שנה" די סחררה אותי. איפה כל הוויטמינים שלהם נשמרים, גם בקירור? למה שאתן לילדים שלי משהו שחיכה להם שנה במקרר?
יש לי פינה חמה בלב לבצקים פריכים. הפוסט הראשון בבלוג הזה לפני עשר שנים היה טארט עגבניות של מרתה סטיוארט שעד היום אני מכינה באופן קבוע (ובעיניים עצומות) ונשארת נאמנה לבצק הבסיסי של מרתה. מדי פעם אני מנסה בצקים אחרים (בצקים אחרים = שינוי קטן במרכיבים, כי היחס של חמאה וקמח תמיד נשמר) ובדרך כלל חוזרת לבצק הבסיסי שלי, אבל הפעם יצא לי ג'קפוט. השתמשתי בבצק מספר הפאי של Four & Twenty Blackbirds, שם משתמשים בחומץ שנותן פריכות שלא תיאמן לבצק. השתמשתי בחומץ תפוחים כדי הוא ניטרלי בטעם לדעתי, אבל כל חומץ אחר יעבוד פה (חוץ מבלסמי).