גלידה ביתית ללא מכונה

גלידה ביתית ללא מכונה
גלידת לוטוס

אני באמת לא מבינה איך עוד רגע יולי נגמר. לפני רגע התבאסתי שנגמר מאי, החודש הכי יפה בשנה, ולא הספקתי למצמץ וכבר סוף יולי ואוגוסט הנורא מעבר לפינה. לתמרן עם ילד באוגוסט זה קצת כמו לשחק פרוגר – הולכים שני צעדים ימינה, אחד אחורה, עוד שלושה שמאלה ובסוף אולי מצליחים לעבור את הכביש. אה, להגיע לספטמבר.

אז חוץ מלשרוץ במזגן ולשחק בלגו, אנחנו הולכים להכין הקיץ הרבה גלידה וקרטיבים. חלק יהיו מז'אנר "טחנתי בננה ופירות יער בוא נקרא לזה גלידה", כי באמת יש גבול לכמות השומנים שאני מסוגלת לתת לבן שלי, חלק יהיו מהז'אנר היוגורטי, חלק יהיו סתם קוביות קרח עם מקל בתוכן, אבל חלק בהחלט יהיו גלידה שמנתית ומפנקת, כזו שמעמיסים על גביע ונותנים לה לנזול בין האצבעות בין כל לק. והיא תיזל.

המשך לקרוא…

עוגת גבינה אפויה ללא תקלות

עוגת גבינה אפויה

אף פעם לא הבנתי איך עוגות גבינה הן להיט רק בשבועות. שמתי לב לזה בעיקר בתקופה שערכתי מתכונים ב"אוכל טוב". העלנו עוגת גבינה סתם באמצע השנה? meh, לאף אחד לא אכפת. עוגת גבינה בשבועות? טירוף של מאות אלפי צפיות ושיתופים. כאילו לאנשים כאן אין רצון חופשי והם מחפשים דברים על פי פקודה. ולמרות זאת, הנה מתכון לעוגת גבינה לקראת שבועות. המתכון הזה פורסם לראשונה בטור שלי ב-mako לפני בדיוק שנתיים ויש סיפור מהמם מאחוריו (וגם גרסה דיאטטית בסוף הפוסט!), אבל לפני זה, כמה מילים.

ההורים שלי גרים בבית איטלקי ישן ברמת גן, כזה שנבנה בשביל משפחה אחת עם כמה סעיפים בעץ המשפחתי, שהביאה חומרים מאיטליה ובנתה משהו שונה לגמרי בנוף המקומי על גבעה באמצע רמת גן. המשפחה הזאת הייתה משפחת אוטולנגי, אלו שהנכד שלהם הפך להיות קונדיטור ושף מפורסם באנגליה ובעולם. לפני שנתיים ראיינו ב-mako את יותם אוטולנגי ואחרי שהראיון התפרסם יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו שגדלתי בבית של סבא וסבתא שלו. אני מקצרת פה והופכת סיפור ארוך לקצר, נפגשנו השבוע, האוטולנגים והנרקיסים בבית ברמת גן, וזה היה מרגש, מלמד וממש כיף. יותם התגלה כבחור חמוד וחם (שלא לדבר על אבא שלו, שהוא אחד האנשים המעניינים שאי פעם פגשתי) ויצאתי מהמפגש הזה לגמרי מזוגגת עיניים. את העוגה הזאת הכנתי לו, קצת בחשש, שהתפוגג אחרי שהוא ראה אותה ואמר "איזה יופי, אני מת על עוגות גבינה!"

המשך לקרוא…

טירמיסו תפוזים

טירמיסו תפוז

באוגוסט היינו באומבריה באיטליה, כל משפחת כ"ץ על הסבים, הילדים והנכדים, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא של ערן. ישנו בווילה מהממת מוקפת ירוק, טיילנו, נחנו, שחינו ובעיקר אכלנו אוכל ממש טעים. את חלקו אכלנו בחוץ ואת חלקו הכנו בבית מוקף עשבי התיבול שלנו, עם משטחי העבודה מהעץ, החלון עם התריס הכבד שנפתח פנימה והכיריים המטורפות שהיו שם.

בכל פעם שאני באיטליה אני לומדת מחדש כמה דברים: 1. אין דבר כזה יותר מדי קפה; 2. כנ"ל לגבי פחמימות; 3. גם בצהריים יברכו אותך בבוקר טוב; 4. והכביש הצר הזה רק נראה חד סטרי. אגב, בפעם הבאה שאני מסכימה לטוס לחו"ל עם ילד וכל כך הרבה ציוד זה יהיה רק לרילוקיישן.

המשך לקרוא…

מרשמלו ביתי

מדענים טוענים שהשתלטות האדם על האש היא מה שתרם לקפיצה ההתפתחותית הגדולה של האדם, אך לא רבים יודעים שהתוצאה החשובה יותר היא התפתחות המרשמלו. כי עם כל הכבוד למרשמלו קר, ההנאה האמיתית שמורה לרגע שבו אתה אוחז בידך שיפוד ועליו מרשמלו מפויח ונימוח. ולא משנה אם המרשמלו מפויח ממדורה, מנגל או מהאש של הכיריים, והשיפוד הוא בעצם צ'ופסטיק של הג'ירף שנשאר לך במגירה ליד המזלגות.

עזבו אתכם מהמרשמלו הקנוי (סורי כרמיתוש), ההנאה האמיתית היא ממרשמלו ביתי שעשיתם לבד ושנמס הרבה יותר טוב מהתעשייתי. למתכון הזה צריך סירופ תירס בהיר, מיקסר ומדחום סוכר, ואם אין לכם את האחרון יש לזה פתרון, אבל על זה בהמשך. לסירופ התירס אין תחליף (אולי גלוקוזה, אבל כבר עדיף לקנות סירופ תירס שיחזיק לכם כמעט לתמיד) ואפשר לקנות אותו היום אפילו בחלק מהסופרים הגדולים וגם בשוק (ובחנויות המתמחות כמובן). בעוד פעם היינו מכינים מרשמלו שמכיל חלבוני ביצים (מהמתכון הזה), היום כבר עברנו למתכון החביב והמבואר הזה (וידאו שכדאי לראות לפני שמתחילים).

מרשמלו ביתי

המשך לקרוא…

מוס שוקולד בשני מרכיבים

* הפוסט עודכן מחדש ב-26.4.16

מי היה מאמין שמשני מרכיבים בלבד – שוקולד ומים – יוצא כזה פלא? הוא לוקח דקות של הכנה, הוא פרווה, הוא טבעוני והוא פשוט קינוח מושלם. גם לאירוח, וגם לרגעים שאתם חייבים משהו מתוק ומפנק. המתכון שלפניכם נותן כבוד מחודש למוס ולשחקן הראשי שלו – השוקולד, ולא יכול להיות פשוט יותר. בלי חלב, בלי ביצים ובעיקר בלי כאב ראש.

מוס שוקולד ומים

המשך לקרוא…

טראפלס שוקולד עם מרווה ובוטנים קלויים

הערה: המתכון הזה נוצר במסגרת פרויקט בהשתתפות בלוגרים מכל העולם שנסביר עליו עוד מעט. כדי שגם אזרחי העולם יוכלו להנות ממנו הוא מתפרסם במקביל גם באנגלית.

בחודש האחרון הסתובב ערן והציק לאנשים עם השאלה הבאה: אם הייתם נאלצים לוותר על אחד מחמשת החושים הסטנדרטיים, באיזה חוש הייתם בוחרים?
התוצאות היו די חד-משמעיות. כמעט 70% בחרו לוותר על חוש הריח, ו-20% על חוש הטעם. באופן מפתיע, אגב, 5-6 אחוזים בחרו לוותר על חוש המישוש או השמיעה. אף לא אחד בחר לוותר על הראייה.

למה ערן הציק לאנשים בשאלות הרות גורל כאלו ואיך זה קשור לבלוג על בישול? ובכן, כולם יודעים שעל טעם ועל ריח אין להתווכח. אבל ניסיתם לחשוב פעם למה השתרבב הריח לביטוי הזה שאמור להתייחס לטעם האישי של כל אחד?

המשך לקרוא…

בראוניז פטל

בראוניז

שלום לכל מי שהגיע אלינו מהכתבה בגלריה, אנחנו ערן ועידית וזה הבלוג שלנו. אתם מוזמנים להפעיל את השיר ולקרוא את המתכון, וגם על הדרך להרשם לעדכונים במייל/רסס.

באמת באמת שניסינו להתאפק עם הפוסט הזה עד לקיץ, כשיש פירות יער עסיסיים ויפים אצל הירקן. אבל מה לעשות שלמקסים מהעבודה של ערן היה יום הולדת… יש בבראוניז האלו משחק בין המתוק לחמצמץ, מאחר והפטל שובר את המתיקות של השוקלד. קחו בחשבון שפטל קפוא קצת חמוץ יותר מפטל טרי (וגם פחות פוטוגני). אז אם אתם אוהבים את הבראוניז יותר מתוקים, אפשר להוסיף עוד קצת סוכר לבלילה. המתכון מבוסס על מתכון של ישראל אהרוני.

המשך לקרוא…