היי כולם, אני ממש מתרגשת לספר לכם את החדשות! אחרי חודשים ארוכים של עבודה הספר "ירקות והעיר הגדולה" יצא לאוויר העולם בבית החם והאהוב של הוצאת תכלת – שיתוף פעולה בין האישה עם האצבעות הכי ירוקות שאני מכירה – נטע פלקוביץ' וביני.
מעבר לאוכל
מתנות לראש השנה
כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.
כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.
והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).
ספר במתנה: הגאומטריה של הפסטה
יש לנו עוד משהו קטן שלא סיפרנו לכם עליו בפוסט על החוויות מניו יורק. כמו שאתם יכולים להבין, יש לנו חיבה למרתה סטיוארט ומתכונים שלה הופיעו לא פעם בבלוג (כמו פאי הדובדבנים, עוגיות שוקולד אלוהיות ואפילו המתכון הראשון שפורסם בבלוג). כך שכשידענו מתי נהיה בניו יורק, הלכה עידית ורשמה אותנו להתארח כקהל בתכנית של מרתה.
טעימות מארה"ב – חלק שני
את החלק הראשון של סיכום החוויות הקולינריות מארצות הברית סיימנו בוושינגטון. השלב הבא שלנו, אחרי כמה שבועות של נסיעה קדחתנית מעיר לעיר, היה להפטר מהרכב השכור ולנסוע באוטובוס לתחנה האחרונה בטיול – ניו יורק. אתם ודאי לא צריכים אותנו בשביל לדעת שניו יורק היא לפחות אחת מבירות האוכל בעולם ואם עד עכשיו היה קשה למצוא בתי אוכל טובים באמת – אין ספק שבניו יורק נמצא אותם.
אין שום פוסט בעולם שיצליח להכיל בצורה נאמנה את המלצות האוכל בניו יורק. ואין ספק שיש מקומות שחובה ללכת אליהם בעיר הזו ולא יצא לנו מסיבות כאלו ואחרות (צריך להשאיר משהו לפעם הבא, לא?). כך שהפוסט הזה יעסוק באותם מקומות שהיינו בהם ואהבנו – ויש לא מעט.
טעימות מארה"ב – חלק ראשון
בתחילת ספטמבר נסענו לירח דבש בארצות הברית. הקצבנו לעצמנו שישה שבועות וכשהתחלנו לתכנן ולחשוב באיזה מקומות נרצה לבקר, די מהר הגענו להחלטה שאת עיקר הטיול נעשה בדרום מזרח ארה"ב. כמי שאוהבים אוכל ומוזיקה, רצינו לבקר במקומות שבהם נולדה המוזיקה האמריקאית ויחד איתה גם המטבח המקומי. על השפתיים התגלגלו לנו שמות של מקומות כמו ממפיס, מיסיסיפי, סוואנה או ניו אורלינס וראינו בראש דיינרים מאובקים בצדי הדרך שבהם נמצא מטעמים מקומיים ולא ממש בריאים שמוגשים בלי יומרה ועם הרבה טעם. ומצד שני הקדשנו עשרה ימים לביקור בניו יורק, שמכילה עולם קולינרי עצום ושונה להפליא מזה שבתוך המדינה. ועם כל הרצון והתיאבון הטוב הזה יצאנו לדרך.
סדנת סושי והודעות מערכת
לפני הכל, שתי הודעות משמחות:
1. מחר, יום שבת ה-10 באפריל, נתארח בתוכנית "תוכניות לשבת" עם ליעד מודריק וליאור פרידמן בגל"צ. נביא דברים לאכול ונדבר קצת על הבלוג. התוכנית מתחילה ב-11:00, אנחנו עולים בסביבות 11:20. אתם מוזמנים להאזין.
2. מהיום, ניתן לקרוא פוסטים שלנו באתר "סלונה", מגזין אינטרנט חדש לנשים. אלו פוסטים שהתפרסמו בעבר בבלוג, כמו המתכון לטארט תותים הקל בעולם.
ולענייננו, בשבוע הבא תפתח תערוכה ראשונה מסוגה בארץ, לאוהבי אוכל ובישול. תערוכת "מבשלים" תערך בימים רביעי עד שישי (14-16.4) בגני התערוכה בתל אביב. יהיו שם תצוגות של כלי מטבח וגאדג'טים, סדנאות בישול ואפייה עם שפים וקונדיטורים מהארץ ומחו"ל והרבה אוכל וטעימות.
על חווית הבישול בבית
אחד הדברים הכי מהנים בעיסוק באוכל הוא לא רק להכין אותו ולאכול אותו, אלא גם לקרוא עליו, לכתוב עליו ובכלל – לעסוק באוכל כתופעה שהיא הרבה יותר ממשהו שאנחנו עושים בשביל לשרוד. אנחנו מאוד אוהבים לבשל ואוהבים מאוד לקרוא, מדף ספרי הבישול שלנו גדל בהתמדה בשנה האחרונה וכבר למדנו שספר בישול טוב הוא כזה שיש בו יותר ממתכונים, כי לבשל זה הרבה יותר מלאסוף כמה מרכיבים ולערבב יחד. הפוסט הזה יעסוק בדיוק בנקודה הזו. לראשונה מאז שפתחנו את הבלוג (מלבד הפוסט המצולם על ברצלונה) אנו מביאים פוסט על אוכל שאין בו מתכון – כי זה נורא כיף לקרוא בזמן האכילה.
פוסט פוסט ברצלונה
אחד המרכיבים הכי מהנים בשבילנו בטיול הוא האוכל שפוגשים בדרך. סתם לשוטט בשוק לוינסקי או למצוא במקרה מסעדה משפחתית קטנה בעיירה אירופית. לאוכל יש מקום לא פחות חשוב מהנופים והדברים-שצריך-לראות שכולם מרגישים צורך לסמן ב-וי.
במסגרת מה שאנו מקווים שיהפוך למסורת, חגגנו את סיום השנה העברית בטיול אירופאי. אם בשנה שעברה הכרנו את גבעותיה הירוקות של אומבריה שבאיטליה, השנה החלטנו על טיול עירוני יותר ונסענו לבירת קטלוניה, היא ברצלונה.
כחובבי אוכל, נסענו לברצלונה עם ציפיות די גבוהות. היינו בטוחים שבכל פינה תסתתר מסעדה שתגיש הררי טאפאס עמוסי מטעמים שילוו בבקבוקי קאווה שיישפכו כמו, ובכן, יין. ובמיוחד ציפינו להשלים את החסך בפירות ים שחווינו אשתקד במרכז איטליה. לומר שלא התאכזבנו? אי אפשר. אולי יש אמת במשפט על גודל הציפיות. אבל בין ארוחה לא-ממש-מוצלחת לאחרת, מצאנו כמה חוויות גסטרונומיות שישמחו כל חובב בישול ואכילה. והכיף הגדול הוא שאוכל טוב בדרך כלל גם מצטלם טוב – ולכן אנו מציגים בפניכם את הפוסט המצולם של הטיול בברצלונה.