מאפינס זוקיני

מאפינס זוקיני

הקטנה שלי לא חזקה בירקות. היא חזקה בלאגור אותם בפה ואז לשחרר אותם בצרור כעבור זמן מה, מפתיע באריכותו, אבל ככל שזה נוגע ללבלוע אותם – פחות. אז הפכתי לאמהות האלו שמנסות לתקוע ירקות בהיחבא בכל מיני דברים או להכין מהם מאפינס, כדי שהיא תאכל, אולי.

המאפינס האלו מבוססים על מתכון מעולה לפשטידה דלת שומן שהגתה חברתי דנה בר-אל שוורץ. זה היה בזמן שכל המשרד היה בדיאטה והפשטידה הזאת התפשטה כמו אש בשדה קוצים שמנמנים. הסוד שלה הוא בצל מטוגן, שנותן את כל הטעם לפשטידה והשומן היחיד שלה (חוץ מהשומן של הביצים) מגיע משמן הטיגון, כך שאפשר לאכול אותה בכיף מבלי לחשוש מקלוריות ושומן. אם תרצו להכין את הפשטידה המהוללת, היא נמצאת בלינק הזה.

המשיכו לקרוא

חטיפי פולנטה פריכים

חטיפי פולנטה

אני לא מבינה למה עושים כזה עניין גדול מפולנטה, זאת ליטרלי המנה הכי קלה שאפשר להכין, רמה אחת מעל חביתה. אפילו לא צריך לזכור מתכון, כל מה שצריך לזכור זה יחס של 4:1 – ארבע כוסות נוזלים על כוס פולנטה מהירת הכנה אחת. משם אפשר רק לשדרג את הדייסה הצהובה הזאת – עם פרמזן (או גבינה אחרת), חמאה, לדלל בחלב, להחליף נוזלים בציר כלשהו וכו'. וכשמשתמשים בפולנטה מהירת הכנה כל העסק הזה לוקח פחות מעשר דקות, כולל להרתיח מים בקומקום.

בכמויות קטנות זו ארוחת ערב מהירה ומעולה לילדים (עליה אפרט בקרוב בפוסט אחר), אבל כשאני מכינה סיר פולנטה שלם, תמיד נשארות שאריות, ולאכול פולנטה מאתמול זה לא כיף. אז מה עושים? מנצלים את השאריות להכנת חטיפי פולנטה. אחרי שכל אחד מקבל מנה לצלחת, אני מעבירה את מה שנשאר בסיר לתבנית קטנה, משטחת ומעבירה למקרר. לא חייבים להכין את החטיפים האלו משאריות, מדי פעם אני מכינה סיר פולנטה במיוחד בשבילם, כמו במקרה שלנו.

המשיכו לקרוא

אורז מטוגן

אורז מטוגן

קשה לי לזרוק אוכל, למרות שאני עושה את זה לא מעט. כל שקית כוסברה שנרקבה לה במאחורה של המקרר גומרת עלי, כל שארית מרק שאנחנו כבר לא יכולים להסתכל עליו ונשארת בבדידותה בתוך סיר במקרר הורגת אותי. אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף בכל חודש על קניות אוכל + אוכל בחוץ שזה פשוט כאב לב. בגלל זה, אני משתדלת בכל הכוח לנצל שאריות ולהפנות אותן לכיוונים חדשים. כבר כתבתי בעבר שאני אוהבת לדחוף לטורטייה שאריות עוף, בשר או ירקות צלוים – לגלגל לבוריטו או לקפל לטאקו ולהוסיף לה כל מיני ממרחים או עלים שיש לי במקרר (קבלו: מתכון לטאקו כרובית ורעיונות מה לעשות עם טורטיות). ירקות עצובים אני בד"כ הופכת למוקפץ, עגבניות רכות מדי נטחנות והופכות אצלי לסלסה, דיפ או רוטב עגבניות ועצמות או שאריות עוף הופכים לציר או מרק. גם כשאני משתמשת בירקות אני מנסה להשתמש ברוב החלקים שלהם – כמו הגזע של הכרובית והברוקולי, העלים של השומר או הרגליים של הפטריות. בקיצור, לא חייבים תמיד לזרוק, בעיקר כשזה חוסך כסף ומשאבים. הדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל שיצא לפני יומיים מעלה שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי 3,200 שקל בשנה, שזה תשלום של חודש בגן פרטי לדוגמה, וששווי המזון האבוד בישראל בשנה עומד על 19.7 מיליארד שקלים. זה פסיכי, בעיקר בהתחשב בעובדה שכחמישית מתושבי המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. אני חושבת שזה זמן טוב להשתמש במם הזה. יום שלישי הבא (ה-12.3) הוא יום צמצום בזבוז המזון. אני ממליצה לכם להיכנס ללינק הזה וללמוד איך אתם גם יכולים לעזור.

המשיכו לקרוא

מאפינס תירס משודרגים

מאפינס תירס משודרגים

תכננתי ארוחת צהריים קטנה ורגועה עם הבן זוג והילדים בשבת. לא משהו פנסי, קצת סלט, קצת קנלוני עם ריקוטה ותרד, ויאללה מספיק. גם ככה אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה באותו הבוקר. אבל מפה לשם הזמנתי לצהריים גם את האחיינים שלי מעכשיו לעכשיו. הסתכלתי על המלאי המוכן, והוא לגמרי לא היה מספיק לעוד 2 פיות של כמעט-מתבגרים רעבים והייתי חייבת לארגן עוד מנות, דחוף.

התחלתי להוציא את כל מה שיש לי במקרר ובארון, ואלתרתי ארוחה לא קשורה, אבל טעימה. בנוסף לכל מה שהכנתי מהר מהר, פתחתי גם תירס מקופסה, שיהיה, כי ילדים אוהבים תירס, לא? מתברר שלא, כי אף אחד חוץ מבן החמש לא נגע בתירס הזה וכך נשארתי עם קערה מלאה. אז שלא נכין ממנו מאפינס?

המשיכו לקרוא

בריא ומחזק: מרק כתומים ועדשים כתומות

מרק כתומים ועדשים כתומות

כל הקלישאות על שנה ראשונה בגן נכונות – חום, וירוסים ועוד דברים שלא אפרט עליהם גורמים לקטנה ולנו לבלות הרבה בבית ביחד. מתישהו זה נמאס לי והרמתי טלפון לטל המדקר שלי. עכשיו, אני בנאדם מאוד קונבציונלי ורציונלי, אבל דיקור באמת עוזר לי בכל מיני מקרים (ובחלק לא) ואני מכירה את האיש כבר שנים. "מה היא אוכלת?" הוא שאל ואתי ואמרתי לו שלביבות גבינה, בטטה, קציצות, נו כל מה שילדים בני שנה אוכלים. "ומה עם מרק? היא חייבת לאכול כתומים ועדשים, תעשי לה מרק כזה, זה יחזק אותה". אז עשיתי, והוא היה נורא טעים לכולנו. ומה עם התינוקת? היא גם אהבה והתעקשה לאכול אותו לבד, אז גם הרצפה אהבה אותו וגם הקיר והדלת של הארון. העיקר שתהיה חזקה ובריאה.

זה המרק הכי פשוט בעולם, אבל הו בוי, כמה שהוא עושה טוב. לא חייבים לטחון אותו, אני לא תמיד עושה את זה, אבל שימו לב שאם אתם בוחרים לא לטחון, תשקיעו בקיצוץ יפה ושווה של הירקות.

המשיכו לקרוא

אצבעות גבינה וברוקולי

אצבעות גבינה וברוקולי

זוכרים את הטרנד של פיצת הכרובית? טוב, זה בטח לא טרנד אלא אוכל די רגיל לצליאקים ולמי שלא אוכל גלוטן, אבל בהחלט הייתה שגעת כזו לפני כמה שנים. טוחנים כרובית שלמה בבלנדר, מוסיפים לה ביצה, גבינה ועוד כמה דברים ואופים כבסיס לפיצה. גאוני. רק מה, לטחון כרובית שלמה מבלגן בטירוף, אז מישהו גאון המציא אורז מירקות, שזה בעצם כל מיני ירקות קשים טחונים לפיסות קטנטנות ומוקפאים. בארץ סנפרוסט עושים את זה עם כרובית וברוקולי, וזו עוד אופציה שיכולה לחכות לכם בשקט במקפיא ולחסוך לכם זמן ברגעי האמת.

נהיה לי קצת אובדוז מפיצה אחרי האוגוסט הזה, אחרי שעשינו פיצה במחבת, פיצה בתנור, פיצה-פיתה ופיצה שהגיעה הביתה עם שליח. אבל הילדים דורשים את ליטרת הגבינה שלהם, אז תקעתי להם ברוקולי במקום. זתומרת, הכנתי אצבעות גבינה וברוקולי עם גבינה מותכת מעל ואמרתי להם "חמודים, הנה אצבעות גבינה, בתיאבון". אובייסלי בן החמש שלי עלה על התכסיס, אבל אכל את זה כמו גדול וגם בת השנה קפצה על העסק הזה. אז סגירת פינה לארוחה קלה – יש, ירק ירוק שהם אוכלים על הדרך – יש. עבודתי פה הסתיימה.

המשיכו לקרוא

בגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)

בגט פיצה נתלש

איך אני אוהבת יצירי כלאיים. כבר ראיתם את המתכון לעוגת גבינה עם פירורי עבאדי, לפני שנה הכנתי נשיקות מרנג עם חזרת, אני מתה מתה על השילוב של קוטג', ריבה וזיתים ירוקים, ואני נורא רוצה להגיד שאני עושה בישול מולקולרי בסיר של סבתא, אבל הדבר הכי מתקדם שאני עושה בו זה לאדות ירקות. בכל מקרה, המנה הזאת היא שילוב טעים בין לחם שום, פיצה ומאפה נתלש, כזה שקרין גורן קוראת לו "תלושותי" וג'וי דה בייקר, הבלוגרית שככל הנראה המציאה אותו קוראת לו "pull apart bread". הפרנקנשטיין של הפחמימות אם תרצו.

והוא הרג אותנו הבגט הזה. הכנתי אותו כמה פעמים ובכל פעם לא נשאר פירור בתבנית. אפילו ההורים שלי, האנשים שאוכלים הכי בריא שיש, לא הצליחו להפסיק לנשנש ממנו.

המשיכו לקרוא

לביבות תירס שילדים אוהבים

לביבות תירס שילדים אוהבים

מכירים את אלו שנזכרים בלביבות רק בחנוכה? אז אני מאלו. גודל האהבה שלי ללביבה חמה ישירות מהשמן שווה בערכו כמעט לגודל השנאה שלי לריחות של טיגונים. אז רוב הזמן אני פשוט מתאפקת ובוחרת שלא לטגן כמעט כלום. אבל לפני שלושה חודשים עברנו לדירה חדשה עם קולט אדים ומאז – הלללללו שמן חם!

מתכון ללביבות לילדים זה משהו שתמיד כדאי שיהיה בשרוול והלביבות האלו מושלמות למשימה כי א. לביבות; ו-ב. תירס ואלו בעצם שתי המילים היחידות שהם צריכים לדעת מהן. חוץ מזה תקעתי בפנים גם בצל ירוק, שמקבל בטיגון את המתקתקות האופיינית לו ומשתלב מעולה עם התירס, גבינה צהובה, גבינה לבנה וגם קמח כוסמין מלא בשביל ההרגשה הטובה. אבל תרגישו חופשי להחליף אותו בקמח רגיל.

המשיכו לקרוא

ניוקי פטנט מזויפים

ניוקי פטנט מזויפים

פעם, לפני שהיו לי ילדים, היו לי אמביציות קולינריות. הייתי מזמינה חברים ובני משפחה לארוחות של פסטה טרייה, של רביולי ממולאים, לערב פיצות שיוצאות ברצף מהתנור ולסתם ארוחות ערב בהן הייתי מכינה ניוקי טריים מתפוחי אדמה. אני רוצה לכתוב שמעניין מה זה אומר עלי שכל האמביציות האלו איטלקיות, אבל התשובה הפשוטה והלא מתוחכמת היא היא שכל הנ"ל הם פחמימות טעימות.

ארוחות הערב שאני מכינה היום מבוססות על סלט + לזרוק משהו לתנור + קינוח, אבל לפעמים עדיין בא לי להרהיב עוז ולהכין משהו מיוחד, כמו ניוקי. אז יש את הגרסה האיטלקית בה מבשלים או אופים תפוחי אדמה עד ייבוש, מרסקים אותם, מוסיפים ביצים וקמח, מרדדים לנחשים, חותכים, מבשלים ומשם זורקים לרוטב. ויש את הגרסה הצרפתית שמבוססת על בצק רבוך ולא כוללת תפוחי אדמה בכלל. בצק רבוך הוא שם מוזר לבצק מבושל, ממנו בטח הכנתם פעם בחיים שלכם פחזניות או אקלרים. בעוד הבצק של הפחזניות מכיל גם חלב וסוכר, הבצק הזה הוא בסיסי יותר (ואמור להשתדך עם רוטב מלוח בסופו של דבר) ומכיל חמאה, קמח וביצים.

המשיכו לקרוא

פיצה מהירה במחבת בלי התפחה

פיצה ללא התפחה

הכל התחיל מאלתור. אני לא יודעת אם פגשתם אי-פעם ילדים בני 4.5, אבל כשהם רוצים משהו, ועכשיו – הם לא נחים עד שהם מקבלים אותו. אז העריצוציק שלי רצה פיצה-פיתה ולא הסכים לשמוע "לא" כתשובה, לא משנה שלא היו לי פיתות לא במקרר, לא במקפיא ולא במאחורה של הארון. אז באמצע הלחץ והדרמה נזכרתי במתכון הזה של ג'יימי אוליבר, לפיתות במחבת מקמח תופח ויוגורט. הכנו ביחד את הבצק, קליתי אותו על מחבת יבשה, הוספנו רוטב, גבינה ותוספות ויאללה לתנור. יצא להיט, הילד היה מבסוט.

בפעם הבאה שהכנו את הפיצות, אמרתי לעצמי – למה שלא נעשה את כל התהליך על המחבת? אז ניסיתי, ויצא פצצה. ומאז, כשהילד רוצה פיצה מהירה, אני אפילו לא מדליקה תנור.

חשבתי שגיליתי פה את אמריקה עם הבצק הזה של ג'יימי, אבל מתברר שזה שילוב ממש מוכר – קמח תופח ומוצר חלב חמוץ – לפיצה ללא שמרים. לשי-לי ההורסת יש גרסה של זה עם ריוויון, ואפשר גם להשתמש בשמנת חמוצה, אשל ואפילו גבינה לבנה במקום היוגורט. ויש בסוף גם גרסה בריאה יותר עם קמח כוסמין מלא.

העליתי גרסת וידאו של המתכון הזה לסטוריז שלי עוד לפני פסח, וכמות התגובות שקיבלתי עליו הייתה מפוצצת מוח. מי שרוצה לראות את המתכון יכול להיכנס לאינסטגרם שלי, ולמצוא אותו בהיילייטס (יחד עם עוד מתכונים בווידאו סטורי).

המשיכו לקרוא