עוגת גבינה קרה עם פירורי עבאדי

מה כבר אפשר לחדש בז'אנר עוגות הגבינה-פירורים השחוק לעייפה? ובכן? הייתי חייבת למצוא איזושהי דרך לשדרג את הפירורים הטעימים אבל המשעממים האלו. בואו לא נלך סחור סחור עם רמזים למה עשיתי, כי זה די ברור מהכותרת – אז הכנתי פירורים מעוגיות עבאדי, בגדול כי אני אדם סוטה. ניסיתי לעשות את זה כבר בשנה שעברה, כשעשיתי גם תחתית וגם פירורים עליונים מהעוגיות האלו, אבל משהו שם לא עבד בדיוק כמו שרציתי. השנה אמרתי לעצמי שאני לא מוותרת, ואחרי כמה נסיונות הגעתי לפיצוח.

לא סתם טחנתי עוגיות מלוחות ופיזרתי על העוגה. התייחסתי לפירורים כמו קראנץ' – ההמצאה המעולה של הקונדיטורית האמריקאית כריסטינה טוסי, שהופכת קורנפלקס משמים לפצצה של טעמים. אם אתם זוכרים, לפני כמה שנים הכנתי בשיטה הזאת במבה קראנץ' (תנסו על אחריותכם, זה ממכר מדי), ובקראנץ' העבאדי הזה הפירורים הופכים לתענוג מלוח-מתוק שמשדרגים בטירוף את העוגה. כדאי מאוד מאוד לא לוותר על אבקת החלב במתכון, כי היא מעיפה את הפירורים מ"נחמדים" ל"פאאאק זה טעים". איפה קונים? לפעמים בחנויות מתמחות (פחות נפוץ) ובעיקר בשווקים ובחנויות "רוסיות".

התחתית היא בצק פריך רגיל של עוגות גבינה שהוספתי לו גרידת לימון שגם היא שדרגה בטירוף את הטעם; ובמלית, במקום לחזק בתמצית וניל את הטעם, השתמשתי באינסטנט פודינג וניל החדש של מאסטר שף, שיש בו גרגרי וניל אמיתיים, כאלו שממש אפשר לראות את הנקודות השחורות שלהם ולהרגיש את הטעם הוונילי בלי להוסיף תמצית וניל נוספת לבלילה.

המשך לקרוא…

חזרת אדומה וחריפה

יש לי פֶטיש לא מוסבר לחזרת. על מי אני עובדת, אני חצי רומנייה חצי פולנייה – כמובן שהפטיש הזה מוסבר, זה בגנים שלי. אחרי ארוחת החג, כשאני לוקחת צנצנות של חזרת הביתה אני מתחילה לגוון את השימוש בממרח פותח הנחיריים הזה. בהתחלה – בתוך כריך טונה. אחר כך – מערבבת את זה לתוך טחינה. בסוף – הכל הולך. בשנה שעברה אפילו ניסיתי להכין נשיקות חזרת מתוקות-חריפות. לא ההצלחה הכי כבירה שלי.

המשך לקרוא…

ירוקים מוקפצים

האביב, עונה יפהפייה ופורחת שנמשכת בדיוק חודש לפני שמתחיל להיות פה חם כמו גיהינום. איך יודעים שהאביב מגיע? מריחים את ריחו של השום הטרי כמובן. קשה לפספס את הריח החזק הזה ואם אתם מניחים אותו במקום לא מאוורר אתם מסתכנים בכך שתבריחו את כל מי שמגיע אליכם, אבל שום טרי הוא פשוט מדהים ואחד מתוך רשימה מאוד מאוד קצרה של ירקות עונתיים שיש פה.

בניגוד לשום יבש, אפשר להשתמש גם בגבעול של השום הטרי (בתנאי שהוא ירוק ורענן ולא מתחיל להתייבש) ולהקפיץ אותו ממש כמו בצל ירוק. יש לו טעם עדין יותר של שום והוא הולך מעולה במנת המוקפץ האביבי שלי, יחד עם שני סוגי שעועית ומנגולד.

האמת, חוץ מירקות סופר טריים אין פה הרבה – רק שמן זית, מלח וקצת חומץ בן יין אדום (אותם אפילו לא מונים במספר המרכיבים), שמעצימים את הטעם של הירוקים. גם המנה הזאת תעבוד מעולה בארוחת החג, כתוספת ירוקה לצד המנה העיקרית.

המשך לקרוא…

סלקים צלויים על ממרח שום ושקדים

הסלק המתוק והשום החריף מסתדרים נהדר באופן כללי, אבל הפעם שידכתי אותם בדרך קצת אחרת. בתחתית – ממרח שום ושקדים יווני (שנקרא גם סקורדליה) שעשוי ובכן, משום, שקדים ותפוח אדמה או לחם לבן ישן. אובייסלי השתמשתי כאן בתפוד במקום בלחם כי פסח וזה, אבל אני מרגישה שבאופן כללי הגרסה הלחמית הרבה יותר קלילה מהתפודית. מעל – סלקים צלויים מתוקים שלא צריכים כמעט תיבול חוץ מקצת שמן, מלח וחומץ.

הכי נוח לי לאפות סלקים בתנור על מצע מלח גס – זה נותן להם טעם מדהים של מדורה, זה חסכוני יותר (לא צריך לעטוף כל אחד בנייר כסף וקילו מלח גס עולה 2.07 שקלים) ופחות מלכלך לקלף את הסלקים אחרי האפייה מאשר לפני. בקיצור, ווין ווין. ברגע שהתחלתי לצלות סלקים בשיטה הזאת לא חזרתי אחורה.

המשך לקרוא…

עוגיות קוקוס לפסח 2.0

אני מתה מתה מתה על עוגיות קוקוס של פסח, כל כך מתה עליהן שזה נראה לי כמו חילול הקודש לאכול כאלו מחוץ לחג. כמו סופגניות, אזני המן או מצות – הן לא עובדות לי אאוט אוף קונטקסט, אבל אני אוהבת לחגוג אותן במועדן.

עד היום הכנתי אותן כמקובל, עם חלבוני ביצים, אבל לפני כמה שבועות הייתה לי התגלות בשתי מילים: חלב מרוכז. החלב המרוכז עושה לעוגיות האלו שלושה דברים: הוא הופך אותן לאקסטרה רכות מבפנים, לכאלו שאפשר לאכול גם לא אפויות אבל מצד שני – גם מעלה בטירוף את הערך הקלורי שלהם. ובכן, בכל אליה יש איזה קוץ.

המשך לקרוא…

סלט בטטות ורימונים

למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.

מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.

המשך לקרוא…

עוגת דבש-בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

המשך לקרוא…

שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

המשך לקרוא…

עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים

עוף בשומר ותפוחים

אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.

לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.

רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.

המשך לקרוא…