שום! כמה אפשר לדבר עליו, אוהו. ידעתם שהרומאים קראו ליהודים "אוכלי שום"? ידעתם שיש גלידת שום? ושאפשר להוציא איתו שומות (איו) ולהדביק סדקים בזכוכית? שום הוא כנראה הירק עם הכי הרבה פולקלור והיסטוריה שיש. מאז ימי קדם הוא נחשב לתרופה כמעט להכל, כיכב באמונות טפלות ובסיפורי אימה (היוש דרקולה), אוזכר בתנ"ך ואפילו יש מחזמר עברי שלם עליו (ועל ידידו הבצל).
בשבת הקרובה (26.10.19) אני מתארחת אצל האמנית מיה שרבני במסגרת התערוכה "הצעת הגשה", לשעה על שום. מה זה אומר? שנדבר על שום, מזתומרת, איזו שאלה מוזרה. אז אם אתם רוצים לפגוש אותי, או שיש לכם שאלות דחופות על שום – אתם מוזמנים למוזיאון יפו בשעה 11:30 בבוקר. הנה העיוונט של כל המאורע הזה
כדי לחגוג את כל זה הכנתי שני דברים. הראשון, פלייליסט שום, עם שירים מסריחים וטעימים על שום. מוזמנים לעשות פליי תוך כדי קריאת המתכון.
השני, קרקרים עם שום.
הילדים שלי התמכרו לאחרונה לקרקרים. הכל התחיל באיזה אירוע משפחתי שעשיתי אצלי בבית, בו הכנתי מגש ירקות ומטבלים, וסידרתי בו גם ערימת קרקרים נחמדים. שניהם התנפלו על הקרקרים האלו (לפחות הם היו עם כוסמין ופשתן, אבל עדיין – מאוד תעשייתיים), ונאצלתי לקנות עוד ועוד מהם כי הדרישה עלתה על המלאי. יום אחד נמאס לי לממן את לובי הקרקרים הישראלי החזק והבנתי שכדאי שאמצא מתכון נורמלי. מצאתי כל מיני מתכונים, לא ידעתי במה לבחור אז עשיתי מישמש משלושה מתכונים שונים, כמה נסיונות של ניסוי וטעייה (בואו נגיד שהנגלה הראשונה הלכה בשלמותה לפח) והגעתי לנוסחה הנ"ל.
בואו נדבר רגע על השום. אם תשימו שלוש שיני שום שמנמנות בבצק – תקבלו טעם שומי עדין. אם תשימו 5 שיני שום – הטעם יהיה חזק יותר, ואם תשימו 10 – הבנתם אותי. הגרסה האחרונה שלי הייתה עם 10 שיני שום, אבל זה באמת הארדקוריסטי. בשנה האחרונה אני מעדיפה לגרר את השום מאשר לכתוש אותו, עם מגרדת דקה – כזו שאני מגררת איתה פרמזן, ג'ינג'ר או אגוז מוסקט. הוא יוצא עדין יותר מאשר שום כתוש או קצוץ ויש פחות "פחת" מאשר שום כתוש.
הרוזמרין פה הוא אופציה לחלוטין, אבל איכשהו תמיד מתאים לי בפלטת הטעמים להוסיף רוזמין לשום. אגב, מעולם לא קניתי רוזמרין וגם אתם לא צריכים לקנות. עכשיו אני מגדלת אותו במרפסת, אבל גם כשלא הייתה לי מרפסת הייתי קוטפת אותו בגינות ציבוריות. הוא גדל בהמון גינות ציבוריות בארץ, גם למטרות נוי וגם למטרת שימוש של תושבים, כך אמר לי מישהו מטעם העירייה שלי, בזמן סיור בגינה ציבורית לפני כמה שנים. גזרו כמה ענפים גבוהים, כאלו שכלבים לא מצליחים להגיע אליה ושימו בכוס מים בבית עד השימוש. ואל תחשבו שאתם עושים פה נזק – הגיזום שלכם לא מדלל את הצמח, אלא תורם לצמיחה מחודשת. בקיצור, חפשו לכם רוזמרין מתחת לבית.
טעים! ב-Facebook | האינסטגרם שלי | הירשמו לעדכונים במייל על פוסט חדש
- 5-10 שיני שום ראו הערות
- 3 ענפים בינוניים של רוזמרין
- ¾ כוס קמח לבן
- ¾ כוס + 4 כפות קמח כוסמין
- ½ כוס שומשום
- ¼ כוס זרעי פשתן
- כפית מלח
- כפית סוכר
- ½ כוס מים חמימים
- ½ כוס שמן זית או שמן אחר
- מחממים תנור לחום של 200 מעלות.
- קולפים את שיני השום ומגררים אותם על מגררת דקה (כמו מיקרופליין) או לחלופין כותשים אותן. מניחים בצד
- אוחזים את ענף הרוזמרין ותולשים את העלים לכיוון הצמיחה הנגדי שלהן. קוצצים את העלים דק. מניחים בצד.
- מערבבים בקערה את שני סוגי הקמחים, את השומשום, הפשתן, המלח והסוכר. מערבבים. מוסיפים את השום והרוזמרין, מערבבים ומוודאים שהשום התערבב בתערובת באופן שווה.
- מוסיפים את המים והשמן ומערבבים עד שנוצר בצק שומני.
- פורסים נייר אפייה על משטח העבודה ומניחים עליו חצי מהבצק. מרדדים את הבצק על נייר האפייה באופן דק, ופורסים עם סכין או גלגלת פיצה למרובעים, מעויינים או כל צורה אחרת שרוצים. מניחים את תבנית האפייה הגדולה של התנור ליד משטח העבודה ומגלישים את הנייר עם הבצק אל התבנית. חוזרים כך עם מחצית הבצק השנייה עם נייר אפייה ותבנית נוספים.
- אופים כ-15 דקות, עד ששולי הבצק משחימים.
-כמות השום תלויה בכם. הכנתי את הקרקרים האלו החל ב-3 שיני שום (גדולות) על כל הבצק וכלה ב-10 שיניים. זה עובד כך או כך, תלוי כמה אתם אוהבים שום 🙂
-אם אתם אוהבים קרקרים דקים: חלקו לשניים את הבצק ואפו על פי ההוראות. אם אתם אוהבים קרקרים עבים יותר, אל תחלקו את הבצק לשניים ורדדו אותו בצורה עבה יותר על פני כל נייר האפייה. אפו 20 דקות או עד ששולי הבצק משחימים.
-זמן האפייה תלוי בעובי הרידוד ובעוצמת התנור שלכם. לחצי בצק מרודד על תבנית גדולה מספיקה רבע שעה אצלי בתנור. הסימן הכי טוב שהם מוכנים זה לראות את השוליים המושחמים של הקרקרים.
עוד מתכונים עם שום:
>> סלט שעועית חם עם שום ושקדים
>> בגט פיצה נתלש (ולחם שום קומפלט)
>> סלקים צלוים על ממרח שום ושקדים