לוח השנה מצביע על נובמבר, אבל המעלות שבחוץ גורמות לי לפקפק בכך. הבגדים הארוכים שמיינתי כבר לפני חודש עדיין לא נשלפו והסנדלים עדיין ננעלות כמעט בכל בוקר. טוב, לפחות יבש והשיער מסתדר מעולה, מי ידע שסתיו משוגע הוא בעצם החלקת הקראטין של הטבע.
למרות שאפשר למצוא אותם אצל הירקן ובסופר כל השנה, הסתיו הוא העונה של הדלועים. אנחנו לא נכנסים לאוברדרייב דלעת כמו האמריקאים באזורי ליל כל הקדושים וחג ההודיה (לאטה דלעת של סטארבאקס!), אבל אם תקפצו באיזה שישי לשוק האיכרים בנמל תל אביב, תראו המון דלועים יפהפיים מסוגים שונים מסודרים יפה. אבל גם בלי שוק ובלי איכרים אפשר למצוא עכשיו אחלה ספסימנטים. חפשו אצל הירקן חתיכה מהדלעת הענקית שהוא מחזיק על הרצפה או לכו על הדלוריות שהן מעולות עכשיו.
באופן כללי אני מעדיפה דלורית על דלעת. היא יחידה שלמה עם קליפה לעומת הדלעת שנמכרת בחתיכות – מה שאומר שהיא נשמרת יותר זמן ואני לא חייבת לרוץ להכין איתה אחרי שאני חוזרת מהירקן, הטעם שלה עדין יותר ואי אפשר להכחיש שהיא ממש חמודה בקערת הירקות שעל השיש.
הסלט הזה הוא לא סלט מהיר. צולים את הדלורית כמעט שעה, מחכים שהיא תתקרר, פורטים רימון, קולים גרעיני חמנייה. לוקחים את הזמן. אבל התוצאה לא רק סתווית ונהדרת, אלא מרשימה ממש.
טעים! ב-Facebook | האינסטגרם שלי | הירשמו לעדכונים במייל על פוסט חדש
- 1 דלורית בינונית
- 100 גרם רוקט או ארוגולה (כ-⅔ שקית של עלים שטופים)
- 50 גרם פטה עזים (השתמשתי ב-5%)
- 30 גרם גרעיני חמנייה
- 3 כפות גרעיני רימון
- מעט מלח
- שמן זית
- חומץ תפוחים (או כל חומץ טעים אחר כמו חומץ בן יין)
- מחממים תנור לחום של 200 מעלות. חוצים את הדלורית ל-2 חלקים לאורך ומסירים את הגרעינים והחלקים הסיביים שבחלל שלה. משמנים וממליחים את שני החצאים מכל הכיוונים ומניחים כשהצד החתוך פונה כלפי מטה על תבנית גדולה מרופדת בנייר אפייה. מניחים במדף התחתון של התנור ואופים כ-45-50 דקות, עד שהדלורית רכה (כשנועצים בה סכין הוא נכנס בקלות) והחלק התחתון שלה מקבל צבע קלוי.
בזמן שהדלורית בתנור: קולים על מחבת יבשה את גרעיני הדלעת, עד שהם מתפצפצים וקופצים מהמחבת. פורטים את הרימון.
- מוציאים את הדלורית מהתנור, הופכים אותה כשהצד החתוך כלפי מעלה ונותנים לה להתקרר מעט. אחרי שאפשר לגעת בה מוציאים בעזרת כף את בשרה ומניחים על צלחת לקירור נוסף.
מרכיבים את הסלט: מעבירים לקערה גדולה את הרוקט, בשר הדלורית, פטה מפוררת, חצי מגרעיני הדלעת והרימון, ומתבלים במעט מלח (הפטה מאוד מלוחה, שימו לב), שמן זית וחומץ תפוחים לפי הטעם. טועמים ומתקנים תיבול אם צריך, ומוסיפים את שארית גרעיני הדלעת מלמעלה. מגישים.
-כמו בכל מתכון שלי לסלט הכמויות הן המלצה בלבד, לכו על מה שמרגיש לכם נכון. אני נותנת לכם רעיון לשילוב טעמים לא לדקדוק בכמות כפות גרעיני רימון.
-אם כבר צליתי דלורית, אז אני משתמשת בכמעט כולה בסלט ושומרת חלק בצד כדי להגניב לאחת הארוחות של התינוקת שלי.
-את שארית גרעיני הרימון שנשארו לכם שומרים בקופסה סגורה במקרר. בנוגע לפריטה, זו שיטה שאני ממש מחבבת.
-אופציה נוספת שאפשר לעשות פה היא להגיש את הסלט הזה מעט חמים: נותנים לדלורית להתקרר רק עד שלב שאפשר להתעסק איתה, מוציאים ממנה את בשרה ומערבבים אותו בעודו חם לסלט. הרוקט במקרה הזה יתרכך וגם הפטה, והסלט יקבל אישיות אחרת.
עוד מתכונים עם דלעת או דלורית:
>> מרק כתומים מחזק
>> מרק דלעת מתובל
>> תבשיל דלעת בסויה ורימונים