המושג הזה – חמין או צ'ולנט – גדול ממני ומכם ביחד, היסטורית, קולינרית, חברתית. אני לא מתיימרת לעשות פה מדריך לחמין (מעכשיו אקרא לו צ'ולנט, בסדר?), אלא לתת לכם את הגרסה לצ'ולנט שהכי טעים לי לאכול, בדרך שהכי נוחה לי להכין. אולי יש צ'ולנטים טובים ממנו, אבל אין עליו 🙂
אני לא מכינה צ'ולנט כל החיים. לא גדלתי עליו, אין לי מתכון מבית סבתא ואין מסורת של צ'ולנט במשפחה שלי, חוץ מאולי לקנות אחד כזה פעם בשנה. כולה התחלתי להכין אותם לפני שלוש שנים בעקבות כמיהה בלתי נלאית ומאז אני רק מחכה לשבתות גשומות כדי לשלוף את הסיר הגדול (ליטרלי, אני משתמשת בסיר עצום של 16 ליטר שמאופסן בבוידעם במטבח של ההורים שלי. מזל שהם גרים קרוב) ולדחוף לתוכו מלא קטניות ותפודים. אם מעולם לא הכנתם צ'ולנט, אני ממליצה על מתכון חמין הפתיתים של תום פרנץ שעוזר לסדר את הראש (אבל תתעלמו מהפתיתים). ממנו לקחתי את הרעיון של תערובת תבלינים שנותנת צבע וטעם לכל הסיר, אבל גם משתלטת מאוד בטעמים – שימו לב ואם אתם לא אוהבים טעם חזק של בהרט קחו את זה בחשבון.
והנה קיצור דרך שבזכותו תתחילו להכין את הצ'ולנט בשישי בערב ולא בחמישי בערב. למדתי מדנה חברתי ועורכתי לשעבר באוכל טוב להשתמש בקטניות קפואות (שעועית לבנה וחומוס) שהופכות את החיים להרבה יותר קלים.
לכאורה, אין פה המון עבודה – להשחים בשר, לטגן בצל, להעמיס מעל המון דברים ולדחוף לתנור כל הלילה, אבל לצ'ולנט יש הרבה חלקים. אפילו אם אתם לא משרים כלום, עדיף להתחיל מראש כמה שיותר – לבשל את הביצים הקשות (מביאים מים לרתיחה עדינה, מוסיפים את הביצים ומבשלים 10 דקות) ולהכין מראש את תערובת התיבול, כדי שלא תתקעו עם 3 סירים במקביל בזמן הכנת הצ'ולנט. גם את הבשר מומלץ להוציא לפחות שעה קודם, כדי שיגיע לטמפרטורת החדר וגם את התפודים והבטטות כדאי לקלוף רגע לפני שמתחילים עם הטיגונים, כדי שלא תתחילו להילחץ בזמן שהבשר משחים.
קחו בחשבון שכל המידות פה ניתנות בגדר המלצה בלבד והן תלויות בעיקר בגודל הסיר שלכם + העדפות האישיות שלכם. הכמויות פה מתאימות לסיר ענק, מטבח של צבא סטייל. אם יש לכם סיר קטן יותר – תקטינו כמויות.

- כף גדושה פפריקה
- כפית גדושה פפריקה מעושנת חריפה או מתוקה
- כפית כורכום
- כף בהרט
- רבע כוס סילאן או דבש
- מלח בנדיבות
- כוס מים רותחים
- ½ 1 ק"ג בשר לצ'ולנט אני אוהבת שפונדרה, חתוך לקוביות
- 2-4 עצמות מוח לא חובה
- מעט קמח לקימוח העצמות אם לא משתמשים בעצמות, מוותרים גם על הקמח
- שמן זית
- 2 בצלים פרוסים
- שיניים קלופות מחצי ראש שום
- 8-10 תפוחי אדמה קטנים קלופים
- 2 בטטות גדולות קלופות וחתוכות ל-3
- כ-500 גרם שעועית לבנה קפואה
- כ-500 גרם חומוס קפוא
- 8 ביצים קשות מבושלות
- מים רותחים מהקומקום
- מתחילים בלהכין את תערובת התיבול. מערבבים את כל המרכיבים בסיר, מביאים לרתיחה ומניחים בצד.
- מחממים קצת שמן זית בסיר הכי גדול שיש לכם (שמתאים לתנור) ומשחימים את הבשר בנגלות. זה אומר שמניחים כמה פרוסות בשר בסיר, לא בצפיפות ומטגנים אותן עד שהן משחימות מכל הצדדים. מעבירים את הבשר המושחם לצלחת.
- כשמסיימים עם הבשר, מקמחים את עצמות המוח, מנערים מקמח עודף ומשחימים גם. מעבירים לצלחת.
- אם צריך מוסיפים עוד שמן זית לסיר. מטגנים את הבצל עד שהוא משחים. זה יכול לקחת כמה דקות טובות, ואפילו יותר, אבל לא מוותרים ונותנים לו להתקרמל כמו שצריך.
- מוסיפים את שיני השום השלמות לעוד דקה-שתיים.
- מפזרים את הבצל המטוגן בתחתית הסיר באופן שווה. מסדרים מעליו את עצמות המוח, מעליהן את הבשר (על מיציו מהצלחת), מעליו את התפודים והבטטות ומעל הכל את הקטניות. כדאי לסדר כל קטנית באזור משלה בסיר, כדי לא לעשות קוועצ' מהכל.
- יוצקים על הכל את תערובת התיבול ומכסים את כל תכולת הסיר במים רותחים מהקומקום. המים צריכים לכסות את הכל ועוד קצת.
- סוגרים את המכסה, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים חצי שעה על הכיריים. בינתיים מחממים תנור ל-100 מעלות.
- מסדרים את הביצים מעל הכל, מוסיפים עוד מים אם צריך ומעבירים לתנור לכל הלילה (8 שעות לפחות, עדיף 10-12).
- 10. בודקים במהלך הלילה אם לא חסרים מים, ומקסימום מוסיפים עוד מים רותחים מהקומקום.
- 11. בבוקר: בודקים את הצ'ולנט. תזכרו: עדיף שיהיו לכם אקסטרה מים בסיר מאשר חוסר, כי אחרת הצ'ולנט עלול לצאת יבש. אם אכן נשארו אקסטרה מים, אני אוהבת בשלב הזה להעביר את הסיר לכיריים, ולבשל אותו על רתיחה עדינה עם מכסה פתוח במשך כשעתיים, או עד שאני מרוצה מכמות הנוזלים. הצ'ולנט לא צריך להיות יבש, אבל לא רטוב מדי מהצד השני. כמו כן, רוב הסיכויים שיהיה חסר מלח וזה בסדר. גם כאן עדיף שיהיה חסר מאשר עודף.
>> ביצה מקושקשת פלאפית (או כריך המקושקשת הכי טעים בעולם)
>> הרשמו לקבלת עדכונים במייל על כל פוסט חדש
6 מנות מסיר 16 ליטר? גם לנו יש סיר 16 ליטר של סולתם לחמין וזה מספיק ל-12 אנשים רעבים
הייתי עדינה, יש כאלו שאוכלים אצלנו מנות כפולות 😉