ביצה מקושקשת פלאפית (או כריך המקושקשת הכי טעים בעולם)

מה את רוצה מאתנו עם מתכון לחביתה מקושקשת? אתם בטח חושבים לעצמכם. אתם צודקים, אני בטוחה שהמקושקשת שלכם עולמית ושאתם הפילד-מרשל והחאג' דוקטור של הקשקושים. אבל בואו תקשיבו רגע לשיטה חדשה.

באופן כללי, בכל מתכון לביצה מקושקשת מושלמת תמיד חוזרים על שני דברים – חום נמוך וערבוב מתמיד. וגם מלא חמאה. פעם קראתי מתכון לחביתה מקושקשת בו מערבבים את הביצים על חום נמוך מאוד וכל הזמן זורקים פנימה עוד קצת חמאה. הכנתי אותו, מדהים. אבל המקושקשת הזאת אפילו עוד יותר טובה.

העיקרון פה מוזר, אבל עובד: שוברים את הביצים ישירות אל מחבת קרה, מקשקשים אותן במחבת ורק אז מוסיפים חמאה ומדליקים את האש. על המתכון הזה אחראי שף אמריקאי בשם אלווין קאיילן (Alvin Cailan) מ-Eggslut, מקום מגה-פופולרי למנות מושחתות עם ביצים, עם סניפים בלוס אנג'לס, לאס וגאס ועוד. קצת כמו בנדקיט, אבל באובר-דרייב. ראיתי סרטון שלו מכין את כריך המקושקשת הזאת ומאז אני טובעת בביצים, ליטרלי, כי קשה לחזור אחורה אחרי שטועמים כזו חביתה מקושקשת מושלמת.

אז מה עושים אחרי שמדליקים את האש? דבר ראשון מעבירים אותה לחום בינוני-נמוך, שמים עליה את המחבת ומערבבים. מערבבים כל הזמן בלי להפסיק ומזיזים את הבלילה במחבת כדי שלא תתקרש מהר מדי. כדאי מאוד להשתמש בלקקן סיליקון ולגרד איתו את תחתית המחבת ברגע שאתם רואים שמתחילה להיווצר שכבה דקיקה של ביצה דבוקה למחבת. אם התערובת מתקרשת מהר מדי, מרימים לרגע את המחבת מהאש, ממשיכים לערבב ומחזירים לאש. כל התהליך הזה נשמע מתיש ולא נגמר, אבל בפועל לוקח כחמש דקות, בהן אתם לא זזים מהמחבת. ברגע שיש מקושקשת מגובשת (הבן שלי אמר "זה נראה כמו פירה!" כשהגשתי לו את זה לראשונה). מסירים מהאש ומוסיפים מלח.

ש.ש.ע.ל (שאלות שבטח עלו לכם)
-למה מתחילים במחבת קרה?
-שוק החום הראשוני שהביצים מקבלות ברגע שהן פוגשות במחבת חמה ממש לא עוזר למרקם הרך והרוטט שאנחנו מחפשים.

-למה לא ממיסים קודם כל את החמאה ורק אז מוסיפים את הביצים?
-כי אז נצטרך לחמם את המחבת.

-למה מוסיפים את החמאה רק אחרי שטורפים את הביצים?
-כי היא סתם מפריעה בדרך.

-למה לא טורפים את הביצים בקערה נפרדת?
-כי זה ללכלך עוד כלי!

>> בואו להגיד לי היי בפייסוש

והנה המתכון המסודר (למנה אחת גדולה או שתיים קטנות):

הדפסה

חביתה מקושקשת פלאפית

מתכון מפתיע לחביתה מקושקשת הכי רכה שיש

מספר מנות: 2 מנות

מצרכים

• 3 ביצים
• 15 גרם חמאה או כל כמות גדולה יותר של חמאה שהמצפון שלכם מאפשר
• מלח

אופן ההכנה

1. שוברים את הביצים אל תוך מחבת נון סטיק קרה. טורפים היטב ומוסיפים את החמאה.
2. מעבירים את המחבת לאש בינונית-נמוכה ומערבבים ללא הפסקה, תוך כדי גירוד תחתית המחבת, עד שבלילת הביצים מתקרשת והופכת לחביתה מקושקשת.
3. מסירים מהאש וממליחים.

ועכשיו, איך אוכלים את זה?
כריך המקושקשת הזה משלב במקור בצל מטוגן ומקורמל, מיונז-סריראצ'ה, פרוסת גבינה מותכת ועירית – וכל זה בתוך לחמניית בריוש. זה שילוב מושלם, מנצח וטעים בטירוף ואני ממליצה לכולם לנסות אותו לפחות פעם אחת (מטגנים בצל לפחות 20 דקות [אם לא 40] על אש בינונית-נמוכה עד שהוא מתקרמל בטירוף; מערבבים קצת מיונז ביחד עם רוטב סריראצ'ה חריף [אותו אפשר להשיג בחנויות האסייתיות ולפעמים בסופרים, או להחליף בטבסקו שהוא חמוץ יותר ופחות חריף]; חוצים את הלחמנייה וקולים אותה על מחבת יבשה וחמה; ואז מניחים על אותה מחבת פרוסת גבינה צהובה לכמה שניות עד שהיא מתחילה לבעבע). מרכיבים ואוכלים. אממה, לוקח לפחות חצי שעה להכין את הגרסה הזאת + מלכלכים לפחות שתי מחבתות, קרש, קערה וכו'. לא משהו שאפשר להכין מעכשיו לעכשיו. שלא תגידו שאני זורקת עליכם עם המתכון בסוגריים, קחו את המקור פה (מדקה 1:13) בווידאו או בכתב

אבל למרות הכל, הדרך שהכי טעימה לי לאכול אותו היא פשוט על לחם טעים קלוי, עם שכבה עבה של גבינה לבנה ובגלל שאני פליצה, אז גם עם מלח כמהין מלמעלה. מושלם.

כמה נקודות חשובות
המתכון הזה עובד הכי טוב על מחבת נון סטיק, בעיקר כי לא משמנים אותה מראש לפני שמוסיפים ביצים.
מספר הקסם פה הוא 3 ביצים – כך הכי קל לשלוט במה שקורה במחבת, אבל הכנתי את המקושקשת הזאת גם עם ביצה אחת, שתי ביצים וארבע וזה עבד (למרות שקשה יותר לשלוט במה שקורה במחבת עם 4 ביצים).

>> סלט טונה ושעועית ב-4 מרכיבים