סלט בטטות ורימונים

סלט בטטות ורימונים

למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.

מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.

המשיכו לקרואסלט בטטות ורימונים

עוגת דבש-בננות

עוגת דבש בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

המשיכו לקרואעוגת דבש-בננות