טרנדים הם עניין קצת מטופש. אומרים לך מה מגניב באותו הרגע, ובאופן אוטומטי כולם חייבים לאהוב אותו. כשהטרנד יוצא מהאופנה, פתאום לא מבינים על מה הייתה ההתלהבות וכשהוא חוזר לסיבוב שני, כולם מתלהבים ממנו שוב. דוגמאות עדכניות: שרשראות קולר ואופנת ניינטיז, מלבי, רגאטון, נעלי סטן סמית' וריבוק לבנות.
בהרבה כתבות של חיזוי טרנדים ל-2015 כיכב הפוקה (Poke, שהוגים אותו בעצם פוקיי). ואם זה כיכב בתחזיות של 2015, זה אובייסלי יגיע לארץ ב-2016. מדובר במנה שמגיעה מהוואי (מה שהופך אותה להוואית? הוואינית?) שמשלבת בין אורז לא חם, דג נא במרינדה שמבוססת על סויה ותוספות של ירקות ולפעמים פירות. מסעדונת של פוקה, שקוראת לעצמה "פוקי" (על מה חשבתם לעצמכם, זה שם נפיץ מדי!) נפתחה לאחרונה באבן גבירול בתל אביב ויש מצב שכמה סושיות עוד ירכבו על הגל הזה עם הגרסאות שלהן.
כבר לפני שנים חברי אורי טען שמישהו צריך להמציא סלט סושי – לצאת מהגבולות של הרול ולאכול פשוט אורז, דג, אצות וירקות מעורבבים ביחד עם סויה. כשחושבים על זה, אז זה מאוד מזכיר את מנת הטונה והאורז (הביזארית, יש שיאמרו) שאני מכינה כבר שנים (ושאני מוכנה להודות בפה מלא בטונה ורוטב צ'ילי מתוק וזרחני שזה הדבר שאני הכי הכי אוהבת לאכול בעולם), רק עם דג נא ותוספות מגוונות יותר.
ורגע לפני המתכון אני רוצה להתנצל בפני מי שבמקרה הגיב או שלח צור קשר והתעלמתי, הבלוג קצת עשה לי קונצים וגיליתי רק לאחרונה מצבור של תגובות שלא ראיתי, אז עמכם הסליחה.
רגע, והנה הפייסבוק של הבלוג אם אנחנו כבר מדברים. אוקיי, למתכון.
מנה מרעננת מהמטבח של הוואי - דג נא, אורז והפתעות נוספות
- 220 גרם דג באיכות לאכילה נא השתמשתי בטונה אדומה
- 2 כפות סויה
- כפית שמן שומשום
- כפית חומץ אורז
- מעט שומשום שחור או רגיל
- ענף אחד של בצל ירוק קצוץ
- סנטימטר של ג'ינג'ר טרי מגורר או קצוץ דק דק
- כוס אורז בסמטי מאודה או אורז מלא
- בצל ירוק קצוץ
- כחצי אננס חתוך לקוביות
- חופן כוסברה
- ג'ינג'ר כבוש
- שומשום שחור או רגיל לפיזור
- מערבבים ביחד את החומרים של המשרה ומעבירים לכלי עם תחתית שטוחה, כמו פיירקס (ולא קערה בה כל המשרה יקווה בתחתית שלה). חותכים את הדג לקוביות ומעבירים אל המשרה. מערבבים היטב, מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לכל זמן בין 15 דקות לשעתיים.
- בינתיים מכינים את שאר מרכיבי המנה: בודקים שהאורז בטמפ' החדר ולא קר מדי, קוצצים את הבצל הירוק, חותכים את האננס ומכינים בצד כמה עלי כוסברה יפים.
- מרכיבים: מניחים בקערה אורז, מעל את הדג ומסביב את התוספות. מקשטים בשומשום ומגישים מיד.
כמה הערות חשובות:
אפילו שהוא עובר כבישה קלה, זה עדיין דג נא. חוששים? תאכלו את המנה הזאת עם טונה מקופסה. כן, יא אנינים. ותרו על המשרה ופשוט תבלו את הכל בסויה ואולי מעט שמן שומשום. יוצא אש.
פחות עובדות לכם התוספות? הנה עוד אופציות להגשה: אבוקדו פרוס בעונה; מנגו חתוך לקוביות; קוביות מלפפונים; גפרורים דקיקים של ג'ינג'ר טרי; צנונית פרוסה לעיגולים דקיקים; אצות מתובלות; בצל סגול כבוש קלות; אפונה עדינה חלוטה, צ'ילי פרוס, פולי אדממה, אבקת טוגראשי.
כל המידות שהבאתי כאן הן המלצה. אתם יכולים להשתמש ביותר או פחות דג (לנו הספיקו 110 גרם לבנאדם), כל אורז שאתם אוהבים (רק שימו לב שעדיף כאן אורז מאודה שלא מבושל עם שמן ושלא יוצא אחד אחד), האננס התאים לי בוויב ההוואיני והספיקו לנו בערך שתי פרוסות לאדם והג'ינג'ר הכבוש הרגיש לי מתאים כי היה ג'ינג'ר טרי במרינדה, אז תקעתי שליכטה ממנו. הכל כאן תלוי בכם ובטעם שלכם.
רגע, אבל איפה קונים דג נא טוב? אצל הדגן כמובן, או איך שלא קוראים לאיש שמוכר דגים טריים. יש חנויות מיוחדות, יש בשוק ויש גם מחלקת דגים בסופרים. את שלי קניתי בטיב טעם, יאפ. רק אל! תשתמשו! בדג! קפוא! אוקיי?
ומה עם חומץ אורז ושומשום שחור? את שניהם קונים בחנות שמחזיקה מוצרים מהמזרח הרחוק. או בסופר. אפשר להשתמש גם בחומץ אחר כמו חומץ בן יין לבן, אבל אין בו את המתיקות הקלה שיש בחומץ אורז (שהוא החומץ האהוב עלי אגב, גם לוויניגרטים רגילים).
>> דבר מן העבר: אורז עם הפתעות
טוב, זה נראה כמו המנה הטעימה ביקום! כל הטעמים שאני הכי אוהבת בעולם בקערה אחת.