החרוסת של דורית

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בפסח ובראש השנה זה את החרוסת המהרסת של אמא שלי, דורית, שהיא בערך הדבר הכי ממכר בעולם אחרי גרנולה חמה מהתבנית. בכל שנה היא מכינה גלונים על גלונים של הטיט המתוק הזה ומחלקת בצנצנות לכל המשפחה. אני מקבלת בדרך כלל צנצנת גדולה שמגיעה עם האזהרה – "תזכרי, זה נורא משמין!", אותה אני מיד מתייקת בפח האשפה של הזיכרון שלי וצוללת לתוך הדבר הטעים הזה.

כמו כל מתכון עדתי טוב, חרוסת היא מנה בעלת אינספור מתכונים. וכמובן, המתכון של אמא/דודה/סבתא שלכם הכי טוב, אבל החרוסת של אמא שלי היא הכי טובה בעולם, זה מוכח אמפירית-מחקרית ע"י מכון נרקיס כ"ץ ואין מה להתווכח עם עובדות.

כמו כל מתכוני האמהות הטובים, המתכון הזה נעשה ביד חופשית, בלי מידות מדויקות ועם הרבה אלתורים לפי הטעם. ניסיתי לכמת את המרכיבים ככל האפשר, אבל קחו הכל בערבון מוגבל ועם שיקול דעת בריא.

מרכיבים
200 גרם אגוזי מלך (לא קלויים)
150 גרם שקדים (לא קלויים ולא קלופים)
200 גרם אגוזי לוז (לא קלויים ולא קלופים)
250 גרם תמרים (עדיף מג'הול) או ממרח תמרים
150 גרם צימוקים כהים/בהירים (ישפיע רק על הצבע)
4-5 תפוחי גרני סמית ו/או יונתן (קלופים)
3/4 עד כוס יין לבן/אדום לא מתוק (ישפיע בעיקר על הצבע)
כ-280 גרם סילאן (3/4 עד כוס)
*אפשר גם: להחליף את אחד האגוזים בפקאנים לא קלויים, או להוסיף 100 גרם פקאן על חשבון 100 גרם אחרים, או להוסיף 100-200 גרם פקאן עם אקסטרה תפוחים וסילאן
*אפשר גם 2: להוסיף כל פרי יבש שיש לכם בבית: דבלים, שזיפים, משמשים, דובדבנים וכו'

אופן ההכנה:
1. משרים את הפירות היבשים במים ללילה. אם אין לכם לילה לפני, אפשר להשרות במים חמים לכמה שעות. ההשריה מרככת את הפירות וכך הם נטחנים למשחה (ולא לרסיסים) ביתר קלות, ונותנים לחרוסת את המרקם הזה של הטיט (בקטע טוב).

2. טוחנים את כל החומרים היבשים עד למידה הרצויה. דורית טוחנת את האגוזים עד למידה בינונית, בגלל שאח"כ היא מערבבת את כל החומרים בטחינה נוספת ואנחנו לא רוצים חרוסת מאבקת אגוזים. מניחים בצד.

3. מגררים את התפוחים בפומפייה או בפוד פרוססור ומניחים בצד. התפוחים מרעננים את החרוסת ונותנים לה עסיסיות.

4. מסננים את מי ההשריה של הפירות היבשים (לא חייבים לייבש לחלוטין) וטוחנים עד לקבלת עיסה משחתית.

5. מתחילים לערבב את הכל. אפשר ידנית בקערה גדולה מאוד או בסיר, אבל עדיף במעבד מזון. מאחר והמיכל שלו לא יכול להכיל את כל המסה הזאת, עובדים בנגלות. לוקחים חלק מהאגוזים הטחונים, חלק מהתפוחים וחלק מהפירות היבשים הטחונים – וטוחנים ביחד עם סילאן ויין לפי הטעם. את העיסה המוכנה, מעבירים לקערה גדולה מאוד או סיר וממשיכים לנגלה הבאה. טועמים בסוף ומחליטים אם מוסיפים עוד סילאן או יין. משתדלים שהחרוסת לא תצא דלילה מדי, כי איזה בית אפשר לבנות עם כזה טיט?

כמה הערות חשובות:
-אני שוב מדגישה: יד חופשית אנשים. כן, אפשר להשתמש בדבש. כן, אפשר לוותר על לוז. כן, לא חייבים יין, אפשר להשתמש בתירוש. אבל אז תקבלו חרוסת אחרת, ולא את החרוסת של דורית וזה כבר הפסד שלכם 🙂
-החרוסת אגב, תמיד תהיה יותר טעימה יום אחרי.

גרסה להדפסה