עוגת שוקולד ושקדים כשרה לפסח

עוגת שוקולד ושקדים כשרה לפסח

לפני כמה שבועות אמא שלי ביקשה ממני להכין עוגה ללא גלוטן בשביל חברה. חיפשתי וחיפשתי משהו שווה והגעתי למתכון של שירן המוכשרת מ-Pretty, Simple, Sweet הבלוג היפהפה שלה באנגלית. שירן היא אשפית הקינוחים ומצלמת מדהים, וכל מתכון בבלוג נראה בול. לא הייתי צריכה לחשוב פעמיים לפני שטסתי לקנות שקדים טחונים.

המשיכו לקרואעוגת שוקולד ושקדים כשרה לפסח

מרק עוף עם קניידלך

מרק עוף עם קניידלך

תשמעו פולקלור משפחתי מהצד של בן הזוג: בכל שנה בסדר פסח, רגע אחרי שמגישים את מרק העוף עם הקניידלך, מישהו שואל אחרי הביס הראשון אם צריך לקרוא לרוזינה שתביא את הגרזן – שזו בעצם דרך אחרת לשאול האם הקניידלך רכים או קשים השנה. לפני 70 שנה בהונגריה, רוזינה הייתה מנהלת משק הבית המיתולוגית בבית שבו גדל דודו של ערן. בכל שנה כשהמרק עם הקניידלך הוגש בערב החג, אב המשפחה היה טועם ראשון מהמרק, ואם הקניידלך היו יוצאים קשים, הוא היה מבקש מרוזינה את הגרזן. מאז המילה גרזן נזרקת לאוויר, לא משנה אם הקניידלך רכים או קשים.

מרק העוף הזה הוא מרק העוף שלמדתי להכין מריטה חמותי. אני מכינה אותו בכל חורף – הוא פשוט, אין בו מרכיבים מיוחדים ויש לו סוד אחד: בישול ארוך כדי למצות מהעוף את כל הטעמים שלו. בואו נדבר רגע מה שמים בתוך המרק:

המשיכו לקרואמרק עוף עם קניידלך

מאפינס זוקיני

מאפינס זוקיני

הקטנה שלי לא חזקה בירקות. היא חזקה בלאגור אותם בפה ואז לשחרר אותם בצרור כעבור זמן מה, מפתיע באריכותו, אבל ככל שזה נוגע ללבלוע אותם – פחות. אז הפכתי לאמהות האלו שמנסות לתקוע ירקות בהיחבא בכל מיני דברים או להכין מהם מאפינס, כדי שהיא תאכל, אולי.

המאפינס האלו מבוססים על מתכון מעולה לפשטידה דלת שומן שהגתה חברתי דנה בר-אל שוורץ. זה היה בזמן שכל המשרד היה בדיאטה והפשטידה הזאת התפשטה כמו אש בשדה קוצים שמנמנים. הסוד שלה הוא בצל מטוגן, שנותן את כל הטעם לפשטידה והשומן היחיד שלה (חוץ מהשומן של הביצים) מגיע משמן הטיגון, כך שאפשר לאכול אותה בכיף מבלי לחשוש מקלוריות ושומן. אם תרצו להכין את הפשטידה המהוללת, היא נמצאת בלינק הזה.

המשיכו לקרואמאפינס זוקיני

חטיפי פולנטה פריכים

חטיפי פולנטה

אני לא מבינה למה עושים כזה עניין גדול מפולנטה, זאת ליטרלי המנה הכי קלה שאפשר להכין, רמה אחת מעל חביתה. אפילו לא צריך לזכור מתכון, כל מה שצריך לזכור זה יחס של 4:1 – ארבע כוסות נוזלים על כוס פולנטה מהירת הכנה אחת. משם אפשר רק לשדרג את הדייסה הצהובה הזאת – עם פרמזן (או גבינה אחרת), חמאה, לדלל בחלב, להחליף נוזלים בציר כלשהו וכו'. וכשמשתמשים בפולנטה מהירת הכנה כל העסק הזה לוקח פחות מעשר דקות, כולל להרתיח מים בקומקום.

בכמויות קטנות זו ארוחת ערב מהירה ומעולה לילדים (עליה אפרט בקרוב בפוסט אחר), אבל כשאני מכינה סיר פולנטה שלם, תמיד נשארות שאריות, ולאכול פולנטה מאתמול זה לא כיף. אז מה עושים? מנצלים את השאריות להכנת חטיפי פולנטה. אחרי שכל אחד מקבל מנה לצלחת, אני מעבירה את מה שנשאר בסיר לתבנית קטנה, משטחת ומעבירה למקרר. לא חייבים להכין את החטיפים האלו משאריות, מדי פעם אני מכינה סיר פולנטה במיוחד בשבילם, כמו במקרה שלנו.

המשיכו לקרואחטיפי פולנטה פריכים

אורז מטוגן

אורז מטוגן

קשה לי לזרוק אוכל, למרות שאני עושה את זה לא מעט. כל שקית כוסברה שנרקבה לה במאחורה של המקרר גומרת עלי, כל שארית מרק שאנחנו כבר לא יכולים להסתכל עליו ונשארת בבדידותה בתוך סיר במקרר הורגת אותי. אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף בכל חודש על קניות אוכל + אוכל בחוץ שזה פשוט כאב לב. בגלל זה, אני משתדלת בכל הכוח לנצל שאריות ולהפנות אותן לכיוונים חדשים. כבר כתבתי בעבר שאני אוהבת לדחוף לטורטייה שאריות עוף, בשר או ירקות צלוים – לגלגל לבוריטו או לקפל לטאקו ולהוסיף לה כל מיני ממרחים או עלים שיש לי במקרר (קבלו: מתכון לטאקו כרובית ורעיונות מה לעשות עם טורטיות). ירקות עצובים אני בד"כ הופכת למוקפץ, עגבניות רכות מדי נטחנות והופכות אצלי לסלסה, דיפ או רוטב עגבניות ועצמות או שאריות עוף הופכים לציר או מרק. גם כשאני משתמשת בירקות אני מנסה להשתמש ברוב החלקים שלהם – כמו הגזע של הכרובית והברוקולי, העלים של השומר או הרגליים של הפטריות. בקיצור, לא חייבים תמיד לזרוק, בעיקר כשזה חוסך כסף ומשאבים. הדו"ח השנתי של ארגון לקט ישראל שיצא לפני יומיים מעלה שמשפחה ישראלית ממוצעת זורקת מזון בשווי 3,200 שקל בשנה, שזה תשלום של חודש בגן פרטי לדוגמה, וששווי המזון האבוד בישראל בשנה עומד על 19.7 מיליארד שקלים. זה פסיכי, בעיקר בהתחשב בעובדה שכחמישית מתושבי המדינה סובלת מחוסר ביטחון תזונתי. אני חושבת שזה זמן טוב להשתמש במם הזה. יום שלישי הבא (ה-12.3) הוא יום צמצום בזבוז המזון. אני ממליצה לכם להיכנס ללינק הזה וללמוד איך אתם גם יכולים לעזור.

המשיכו לקרואאורז מטוגן

חטיפי אצות ביתיים

חטיף אצות

הרומן שלי עם חטיפי אצות התחיל לפני 15 שנה, לפחות. אבא שלי היה נוסע המון למזרח ומביא משם חטיפי אצות. למה? לא ברור, כי אף אחד לא ביקש ממנו או ידע מה זה. אבל הוא היה מביא והחבילות האלו היו תמיד משהו שהיה בבית. בתור ילדה הייתי מביאה כאלו לפעמים לבית הספר, לנשנש, והיו צוחקים עלי שיש לי יְרֹקֶת בשיניים.

עם השנים הנסיעות למזרח פחתו וחטיפי אצות זה משהו שהייתי מקבלת פעם בהמון זמן כשמישהו נוסע לחו"ל ועובר בצ'יינהטאון, או מזמינה מחו"ל. למעשה, זה היה כך עד לפני כשנה-שנתיים, אז התחילו לייבא באופן מסודר לארץ חטיפי אצות שנמכרים בחנויות אסייתיות, חנויות טבע ומכולות שוות. הסוג הנפוץ ביותר שנתקלתי בו הוא של Laverland Cruch הקוריאניים ומדובר בסוג היותר רחב ושומני של חטיפי האצות. יחסית קל למצוא אותו אם יודעים איפה לחפש, אבל המחיר שלו לחבילה גדולה של 9 חבילות קטנות יותר נע בין 22 שקלים (הכי נמוך שמצאתי בחנות הקבועה שאני קונה בה מוצרי מזווה ברמת גן) ל-32 שקלים במעדנייה יקרה להכעיס שיש לה כמה סניפים בתל אביב. אגב, הסוג שאני אוהבת יותר הוא הסוג היפני של אצות מאורכות יותר, לא שומניות ומפוצצות באומאמי. מבין שני הסוגים האלו, אנחנו נכין את הסוג הקל יותר להכנה – הסוג הקוריאני.

המשיכו לקרואחטיפי אצות ביתיים

מרציפאי: טארט שקדים

טארט שקדים

אם יש משהו שאני אוהבת בחיים האלו זה חשבונות אינסטגרם של אחרים, כאלו שאפשר לקחת מהם השראה, לפנטז על חיים לא שלך ולחמוד מהם כלי הגשה ומתכונים.

כזה הוא החשבון של אדוה אש, שהיא האישה הכי מוקפדת שפגשתי. יש לה את הכלים הכי מתוקים, היא עושה עבודות DIY יפהפיות, אופה חלות כוסמין מהממות ותמיד יש לה עוגיות מכמה סוגים בצנצנות גדולות על השיש. למי יש עוגיות מכמה סוגים על השיש במציאות? זה לא להאמין. ושלא תגידו שיש לה זמן לאפות, יש לה משרה מלאה, שלושה ילדים מתוקים, בן זוג וכלב שקוראים לו מאיר. בנוסף להכל, לאדוה יש בלוג מהמם בשם "אם יש משהו שאני אוהבת בחיים האלו" על אפייה, יצירה והורות, היא מנהלת את קבוצת הפייסבוק "אישה עם גישה" וגם המציאה את החג שאני מתכוונת לחגוג החל מהשנה הקרובה – המשפחתיאדה – שנחגג בסופ"ש האחרון של דצמבר וחוגג בצורה קריאטיבית את האהבה המשפחתית עם קישוטים, מתנות וקיר תמונות מהשנה האחרונה. כיף, לא?

המשיכו לקרואמרציפאי: טארט שקדים

מאפינס תירס משודרגים

מאפינס תירס משודרגים

תכננתי ארוחת צהריים קטנה ורגועה עם הבן זוג והילדים בשבת. לא משהו פנסי, קצת סלט, קצת קנלוני עם ריקוטה ותרד, ויאללה מספיק. גם ככה אכלנו ארוחת בוקר בבית קפה באותו הבוקר. אבל מפה לשם הזמנתי לצהריים גם את האחיינים שלי מעכשיו לעכשיו. הסתכלתי על המלאי המוכן, והוא לגמרי לא היה מספיק לעוד 2 פיות של כמעט-מתבגרים רעבים והייתי חייבת לארגן עוד מנות, דחוף.

התחלתי להוציא את כל מה שיש לי במקרר ובארון, ואלתרתי ארוחה לא קשורה, אבל טעימה. בנוסף לכל מה שהכנתי מהר מהר, פתחתי גם תירס מקופסה, שיהיה, כי ילדים אוהבים תירס, לא? מתברר שלא, כי אף אחד חוץ מבן החמש לא נגע בתירס הזה וכך נשארתי עם קערה מלאה. אז שלא נכין ממנו מאפינס?

המשיכו לקרואמאפינס תירס משודרגים

עוגת תות בננה

עוגת תות בננה

בואו נודה באמת, עוגת בננות זה טעים ממש, אבל אף אחד מעולם לא אמר לעצמו "היי, היום אכין עוגת בננות!" וצעד בחדווה למטבח. עוגת בננות נאפית באופן כמעט מוחלט בגלל שיש לכם בננות שעברו את השיא בואכה שחורות ומלאות בדבש. וזה בסדר – לפחות נוכל להתנחם בעובדה שהבננות האלו זכו לסוף מכובד וטעים.

לפני כמה שבועות עלה לי רעיון – התכוונתי להכין עוגה מבננות נוטפות דבש וחשבתי מה עוד אוכל לתקוע בעוגה כדי להפוך אותה ליותר מעניינת. היו לי במקרר כמה תותים מצ'וקמקים ומסכנים ומיד אמרתי לעצמי – היי, עוגת תות בננה! טחנתי את התותים עם סוכר ומיץ לימון, הכנתי את העוגה כרגיל ושיישתי את התערובת הנוזלית אל תוך העוגה. התוצאה הייתה מכוערת ורטובה, אבל די אכילה מסתבר. לא משהו שאני יכולה להעלות לבלוג ולהציג בגאווה.

המשיכו לקרואעוגת תות בננה

טאקו כרובית

טאקו כרובית

בזמן האחרון, הקצב בו אנחנו מחסלים טורטיות בבית הפך למשוגע. יש לי חבילה פתוחה במקרר, חבילה פתוחה בפריזר ועוד שתיים סגורות בארון, ואני מניחה שקרוב נעשה חיסול גם לאלו. התלבטתי אם להעלות את המתכון הזה, כי אני באמת לא מומחית באוכל מקסיקני, אני סתם אוהבת לאכול אותו וזה נראה לי קצת יומרני לתת מתכון ממדינה שאפילו לא ביקרתי בה. אבל אז הבנתי שלהגיד מילים כמו "טאקו" ו"קרמה" לא הופך את המתכון הזה למקסיקני, בעצם זה לא הופך אותו לשום דבר. ואני אסביר.

המשיכו לקרואטאקו כרובית

Something is wrong.
Instagram token error.