כרובית צלויה ממכרת

כרובית צלויה ממכרת

כמה אני אוהבת ספרי בישול? כמו שאני אוהבת לדפדף בהם ברגע שהם מגיעים הביתה, לפנטז מה אכין משם ואז לזנוח אותם על המדף לנצח. כנראה שגם כמוכם, גם אני לוקה בתסמונת העיניים הגדולות וחייבת להשיג כל ספר בישול שנראה לי שווה מבט. המדפים קורסים, המשימה לְאַבֵּק את הספרים נהיית קשה יותר משנה לשנה, ואני עדיין מזמינה אותם בלחיצת כפתור (או שאוספת אותם מהרחוב. עזבו).

המשיכו לקרואכרובית צלויה ממכרת

לחם בירה וכוסמין מלא

לחם בירה וכוסמין מלא

את ערן בעלי פגשתי לפני יותר מעשר שנים. בתחילת הקשר שלנו, כשעוד לא גרנו ביחד, היינו נשארים לפעמים לישון אצל ההורים שלו בתל אביב כשהם היו בחו"ל, כדי לשמור להם על הבית. בתקופה הזאת אוכל עניין אותי כשהוא הגיע על צלחת במסעדה, פחות במטבח. אבל ערן היה מכין לנו דברים במטבח של אמא שלו, פתאום שולף איזה מתכון, מערבב ומכניס לתנור – ואני תמיד השתאתי, איך הוא יודע להכין את זה? זה משהו שאנשים בגילנו עושים? ולמה?

באחת הפעמים שישנו שם, מצאנו בבוקר בקבוק בירה סגור ששרד את הערב הקודם. "בואי נכין לחם בירה" הוא אמר לי ופתח אותו, ערבב אותו עם קמח ועוד כמה דברים ואפה. בחיים לא שמעתי על לחם בירה לפני, והתוצאה יצאה מחרידה (סורי ערן), אבל מאז יש לי זיכרון חמים בכל פעם שאני רואה את צמד המילים "לחם בירה".

המשיכו לקרואלחם בירה וכוסמין מלא

עוגת תמרים ברוטב טופי (וגלידת דבש)

עוגת תמרים עם רוטב טופי

סטיקי טופי פודינג, שם שמיד זורק אותי לאנגליה ותכניות של נייג'לה וג'יימי ומרי ברי, שאצלם הקינוח הזה נחשב חורפי ומנחם. אז אני מתחילה לדמיין את לונדון וסוודרים, ורוח קרה שנכנסת בין הצעיף והמעיל, ואת חלונות הראווה שמוכנים לחגים. אלוהים, איך שקינוח יכול לשלוח אותי לגוגל טריפס.

אז למרות השם הרומנטי והזר, מדובר על עוגת תמרים בחושה עם רוטב של שמנת מתוקה, סוכר וחמאה מלמעלה. עכשיו כשפישטנו את העניין והוא לא נשמע מפחיד, אפשר לגשת למלאכה.

השנה אני מתכוונת להביא את העוגה הזאת לשולחן ראש השנה במקום עוגת הדבש המסורתית (אצלנו חוגגים בארוחה פסקטריאנית). גם תמרים הם חלק מסימני החג והדבש מגיע לבקר לא בתוך העוגה אלא בגלידת דבש שטעים להגיש בצד. אם גדול עליכם להכין לבד גלידה (זו גלידה בלי מכונה, רק צריך להקציף ולערבב!), אז אפשר להגיש לצד העוגה גם גלידת וניל פשוטה או לוותר וללכת רק על רוטב הטופי.

המשיכו לקרואעוגת תמרים ברוטב טופי (וגלידת דבש)

אצבעות גבינה וברוקולי

אצבעות גבינה וברוקולי

זוכרים את הטרנד של פיצת הכרובית? טוב, זה בטח לא טרנד אלא אוכל די רגיל לצליאקים ולמי שלא אוכל גלוטן, אבל בהחלט הייתה שגעת כזו לפני כמה שנים. טוחנים כרובית שלמה בבלנדר, מוסיפים לה ביצה, גבינה ועוד כמה דברים ואופים כבסיס לפיצה. גאוני. רק מה, לטחון כרובית שלמה מבלגן בטירוף, אז מישהו גאון המציא אורז מירקות, שזה בעצם כל מיני ירקות קשים טחונים לפיסות קטנטנות ומוקפאים. בארץ סנפרוסט עושים את זה עם כרובית וברוקולי, וזו עוד אופציה שיכולה לחכות לכם בשקט במקפיא ולחסוך לכם זמן ברגעי האמת.

נהיה לי קצת אובדוז מפיצה אחרי האוגוסט הזה, אחרי שעשינו פיצה במחבת, פיצה בתנור, פיצה-פיתה ופיצה שהגיעה הביתה עם שליח. אבל הילדים דורשים את ליטרת הגבינה שלהם, אז תקעתי להם ברוקולי במקום. זתומרת, הכנתי אצבעות גבינה וברוקולי עם גבינה מותכת מעל ואמרתי להם "חמודים, הנה אצבעות גבינה, בתיאבון". אובייסלי בן החמש שלי עלה על התכסיס, אבל אכל את זה כמו גדול וגם בת השנה קפצה על העסק הזה. אז סגירת פינה לארוחה קלה – יש, ירק ירוק שהם אוכלים על הדרך – יש. עבודתי פה הסתיימה.

המשיכו לקרואאצבעות גבינה וברוקולי

פסטה ברוטב בולונז

פסטה ברוטב בולונז

אוגוסט, איזה תיק שיא אללה. אני אמא כבר חמש שנים ומעולם לא התלוננתי על החודש הזה כמו עכשיו. כנראה שכשמנסים לעבור אותו עם שני ילדים ולא אחד, פלוס לנסות לעבוד מהבית, פלוס לא לתכנן מראש כמעט כלום כי גם ככה אני אמורה להיות בבית – מקבלים חתיכת כאב ראש.

אבל בואו רגע נדבר על אוכל. זה פורח לי מהראש בכל שנה – באוגוסט מבשלים יותר כי הילדים לא אוכלים במסגרות. אם בימים רגילים אני צריכה לסדר להם ארוחת בוקר וערב קלות, אז עכשיו בחופש מדובר על 3 ארוחות ביום ועוד ארוחות ביניים ועוד נשנושים ופירות. פתאום המדיח מלא סירים ומחבתות, הכיור מלא בכלים (אני רק בנאדם!) והמקרר מלא בקופסאות שנגמרות נורא מהר, כי גם אנחנו כאן ועם תיאבון של אנשים מבוגרים. אז מבשלים.

אחד הדברים שהולכים חזק אצלנו בבית זה בולונז, שאמנם נתפש כמנה כבדה וחורפית, אבל בואו – אנחנו גם ככה במזגן רוב הזמן. אצלי הוא מתבשל במשך המון המון זמן – בין שעתיים וחצי לשלוש – על אש קטנה, וזה חלק מסוד הטעם שלו (עם עוד כמה טוויקים קטנים שמקפיצים את הטעם שלו בטירוף). זה מתכון שקיבלתי לפני שנים רבות מחמותי ריטה, ועם השנים הוא התגלגל והתפתח לגרסה הזאת, שהיא הגרסה של משפחת נרקיס-כ"ץ לבולונז הקלאסי.

המשיכו לקרואפסטה ברוטב בולונז

פופקורן ממכר בטעם "גבינה" (פרווה וטבעוני) + טיפ מעולה שמצליח בכל פעם

פופקורן ממכר בטעם "גבינה"

לפני כמה שבועות ראיתי בסטורי של עדינה סוסמן שהיא הכינה פופקורן עם שמרי בירה. שמרי בירה, למי שלא מכיר הם פצצת הטעם של הטבעונים. של כולם למעשה. אלו שמרים לא פעילים שנותנים להכל טעם של גבינה. יש כאלו שאומרים שזה מזכיר פרמזן, אבל מה שהם באמת מזכירים זה גבינה תעשייתית של חטיפים, כזו שמעקצצת על הלשון כשאוכלים צ'יטוס או דוריטוס, בקיצור פצצה של אומאמי. סגור סוגריים.

נחזור לסטורי. זה נראה מעולה, אז רשמתי לעצמי פתק מנטלי ושמתי את זה בצד. עברו כמה שבועות, קניתי שמרי בירה (ואפילו לא בחנות טבע, בחנות "היבשים" הרגילה שלי ברמת גן, כמה מפתיע) והתחלתי לפצפץ גרגירי תירס יבשים. מאז שהבן הגדול שלי התחיל לאכול פופקורן, יוצא לי להכין אותו הרבה יותר מבעבר. פעם הייתי זורקת לשמן את כל גרגירי התירס, מנערת קצת ומחכה שיתחילו להתפוצץ. בדרך כלל זה היה עובד, אבל מדי פעם הייתה יוצאת לי נגלה קצת שרופה ומבאסת. כל זה הפסיק כשהתחלתי לעבוד בשיטה הבאה: מחממים את השמן בסיר ביחד עם 4-5 גרגרים בלבד. ברגע שהם מתפוצצים מוסיפים את שאר הגרגירים שנכנסים לסיר עם שמן בטמפרטורה המדויקת לפופקורן. עובד בכל פעם.

אז מה קורה כשמחברים בין השניים? בום! פצצה של טעמים. לא להאמין כמה פופקורן יכול להיות טעים, וממכר. כל כך ממכר. למה אי אפשר להפסיק לאכול את זה והאם אפשר להחשיב את זה כארוחת צהריים לגיטימית?

המשיכו לקרואפופקורן ממכר בטעם "גבינה" (פרווה וטבעוני) + טיפ מעולה שמצליח בכל פעם

טראפלס עם הפתעה

טראפלס עם הפתעת קליק

טראפלס הם הקינוח האולטימטיבי. משהו קטן, שוקולדי, קל להכנה, בלי הרבה מרכיבים וגם בלי גלוטן וכשר לפסח, אז בכלל אפשר לעשות פה V על הרבה קטגוריות. קשה מאוד לפקשש עם הקינוח הזה. אתם יודעים לגלגל כדורים בין הידיים? ברכותיי, אתם כשירים להכין טראפלס.

אם נמאס מהטראפלס הרגילים, אפשר לשדרג אותם עם טעמים שאוהבים, עם אלכוהול ואפילו עם עשבי תיבול (ערן בן הזוג נורא אוהב לספר איך הוא היה מכין פעם טראפלס עם בזיליקום, אבל עד שאני לא אראה הוכחות לכך אצטרך רק להאמין). חוץ מטעמים, אפשר לשדרג את הטראפלס גם עם מרקמים חדשים. את הביס החלק של השוקולד שברתי פה עם חטיף פריך – קליק – שמסתתר באמצע הטראפל. חוץ מההפתעה במרכז שידרגתי את המרקם עם פירורי קליק בתוך המסה שהופכים את הטראפלס לעוד יותר פריכים. זה לא חובה, אבל נותן עוד ממד למשחק המרקמים.

המשיכו לקרואטראפלס עם הפתעה

פסטה עם עגבניות צלויות – או רוטב לפסטה בתנור

פסטה ברוטב עגבניות צלויות

בשבוע שעבר הסתכלתי על המקרר שלי בשעת מצוקה. אובייסלי משמעות שעת המצוקה היא שעת רעב כבד אליה לא התכוננתי מראש. הילדים כבר ישנו, בסלון ישב בן הזוג, רעב אפילו יותר ממני והיינו רגע מלפתוח קופסת שימורי תירס ולהפוך אותה לארוחת הערב שלנו. מול הפרצוף חיכתה לי קופסה עם שאריות פסטה קרה וסוף של סלסילת עגבניות שרי שכבר היו רכות מדי בשביל סלט. אני לא יודעת מאיפה במוח שלי שלפתי את זה, אבל נזכרתי במתכון מתוך הספר "ביסים" של הילה קריב של פסטה עם עגבניות צלויות. אז זרקתי אותן לתנור, חיממתי את הפסטה ועירבבתי הכל בתבנית. יצא כיף של פסטה. אז המתכון הזה מבוסס על המתכון של הילה, עם שינויים שלי והדבר היפה בו שכל הרוטב נעשה בתבנית של התנור ולשם גם מוסיפים את הפסטה אחרי שהיא מתבשלת. הר של פרמזן מעל ואתם מסודרים.

המשיכו לקרואפסטה עם עגבניות צלויות – או רוטב לפסטה בתנור

דאץ' בייבי – פנקייק משפחתי בתנור עם שזיפים

דאץ' בייבי שזיפים

מאז שלבן שלי, הידוע בכינויו העריצוציק, יש זכות בחירה בבית, כמעט בכל שבת בבוקר יש אצלנו פנקייקס. מדי פעם אני מצליחה לזלוג למקומות אחרים הכוללים ביצים בשלל צורות הכנה, אבל כל עוד זה תלוי בו, הוא יכול לאכול פנקייקס לנצח. גם את הפנקייקס הנצחיים שלנו (עם קמח כוסמין מלא, כלום סוכר והמון מייפל בצד כפיצוי) אני מנסה לגוון מדי פעם. אז פעם אלו פנקייקס שיבולת השועל שלי, פעם שלולית גבינה ומדי פעם אני מכינה גם דאץ' בייבי (Dutch Baby).

יורקשייר פודינג מכירים? ופופ אובר? מדובר על אותו העיקרון בדיוק. מכינים בלילה דלילה למדי מביצים, קמח וחלב ללא שומן בכלל. השומן – במקרה הזה חמאה – מגיע בכלי הקיבול הלוהט וברגע שכל אלו נפגשים – מתבצעת תפיחה מהירה. אז אפשר להתייחס אל הדאץ' בייבי כמו פנקייק משפחתי אחד שנאפה בתנור. שימו לב שאין גם הרבה סוכר בבלילה עצמה, אבל מגישים את הפנקייק עצמו עם אבקת סוכר ומייפל.

המשיכו לקרואדאץ' בייבי – פנקייק משפחתי בתנור עם שזיפים

הצעת הגשה: סלט שווארמה מפורק

סלט שווארמה מפורק

אני מניחה שרובכם די חדשים בבלוג הזה, אבל אי שם ב-2009 (אמא, זה היה לפני 9 שנים!) היה פה מדור בשם "הצעת הגשה". הרעיון מאחוריו היה לשדרג את האוכל היומיומי למשהו יותר מעניין וכיפי, שקצת ישבור לכם שגרה מהמנות הרגילות שאתם אוכלים. אחד הלהיטים של אותה תקופה היה אורז מאודה עם אפונה, טונה ואצות (או בשמו המקוצר – אורז עם טונה), שהפך נורא פופולרי בקרב סטודנטים שאין להם זמן ו/או כוח ו/או כסף לבישולים, כי בגדול מה שעושים שם זה מאדים אורז, פותחים קופסת טונה ומוסיפים עוד כמה דברים שהופכים את השלם הזה להרבה יותר גדול מסך חלקיו (ועד היום זו אחת המנות שאני הכי אוהבת בכל העולם כולו. אני רואה את המבט הזה, תנסו לפני שאתם שופטים).

אבל לא באתי לדבר על אורז עם טונה, באתי לדבר על סלט שווארמה. כשמסתכלים על המנה, אין בה משהו מיוחד מדי – עוף במחבת, סלט, טחינה – לא משהו שאף פעם לא ראיתם או אכלתם. אבל אם מחליפים את חזה העוף הרגיל בפרגית, מתבלים אותה אותו קצת בתבלינים שמזכירים שווארמה, מוסיפים חמוצים (רגילים או ביתיים – עפתי על הבצל בסומאק, מעכשיו אני מכינה את זה קבוע ומשדכת לכל דבר) ומתייחסים אליו כמו שווארמה בצלחת מינוס הפיתה, מקבלים טייק חדש על ארוחת הערב או הצהריים, משהו שקצת עוזר לצאת מהשגרה.

המשיכו לקרואהצעת הגשה: סלט שווארמה מפורק

Something is wrong.
Instagram token error.